תביעה על רשלנות רפואית: מתי קיימת עילה ואיך מתנהל ההליך?
תביעת רשלנות רפואית מחייבת בחינה משולבת של ההתנהלות הרפואית, הנזק שנגרם והקשר ביניהם. לא כל תוצאה רפואית קשה מעידה בהכרח על רשלנות, ולכן חשוב לבדוק את נסיבות המקרה, את התיעוד הרפואי ואת הסטנדרט המקצועי שהיה מצופה מהצוות המטפל.
מתי מתקיים בסיס לתביעה על רשלנות רפואית?
בסיס לתביעה עשוי להתקיים כאשר גורם רפואי לא עמד בסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל, וכאשר אותה חריגה היא שגרמה במישרין לנזק שנגרם למטופל.
בסיס להגשת תביעה על רשלנות רפואית מתקיים כאשר ניתן להראות כי רופא, קופת חולים, בית חולים או מוסד רפואי אחר לא עמדו בסטנדרטים הרפואיים המקובלים והסבירים המצופים בנסיבות המקרה.
יש לבחון האם הפעולה הרפואית, ההחלטה או המחדל חרגו מחובת הזהירות ומההתנהלות המקצועית הסבירה, וכן האם אותה חריגה היא שהובילה לנזק שנגרם למטופל.
עם זאת, לא כל תוצאה קשה או בלתי רצויה נחשבת לרשלנות. גם טיפול רפואי סביר וטוב עלול להיות כרוך בסיבוכים, בהחמרה או בתוצאה שלא ניתן היה למנוע.
כאשר ניתן אבחון שגוי שלא התאים לממצאים, לתסמינים או לנתונים שהיו בפני הצוות הרפואי.
במקרים שבהם חל עיכוב בלתי סביר באבחון המחלה או הבעיה הרפואית.
כאשר ניתן טיפול שאינו מתאים לנסיבות המקרה או כאשר לא נבחרה חלופה רפואית סבירה יותר.
כאשר לא בוצע מעקב רפואי מספק בהתאם למצבו של המטופל, לממצאים ולסיכונים הידועים.
כאשר לא ניתנה הסכמה מדעת לפני ניתוח, טיפול או פעולה רפואית, ולא נמסר למטופל מידע מספק על החלופות, הסיכונים והסיכויים.
בייצוג מטופלים שנפגעו עקב רשלנות רפואית אנו לומדים לעומק את התיק הרפואי, בודקים את הרצף הטיפולי ואת הצעדים שננקטו, ומשווים אותם לפרוטוקולים ולסטנדרטים המקובלים בתחום. הניסיון של עו״ד דיקלה ואנונו בייצוג גופים רפואיים בעבר ומטופלים כיום מאפשר לבחון את סיכויי התביעה ואת הדרך לביסוס הטיעונים המשפטיים והרפואיים.
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית? אלה שלבי התהליך
כדי לבסס תביעה יש להתייחס להיבט הרפואי ולהיבט המשפטי גם יחד, ולאסוף תשתית עובדתית שתאפשר להראות חריגה מהסטנדרט הרפואי וקשר לנזק.
כל תיק מתחיל בבחינה פרטנית של נסיבות המקרה. לאחר הבדיקה הראשונית מרכזים את המסמכים, בוחנים את התנאים המשפטיים, פונים למומחה רפואי ומכינים את כתב התביעה.
בדיקה מקדמית של המקרה
נערכת שיחה מפורטת עם הלקוח ונבחנים תיאור האירועים והמסמכים הרפואיים שכבר נמצאים ברשותו. כאשר עולה חשד סביר לרשלנות, ניתנות הנחיות לגבי מסמכים וראיות נוספים שכדאי לאסוף.
איסוף ולימוד המסמכים
נבדקים לעומק מסמכים מהלקוח וממוסדות רפואיים, ובהם הפניות, בדיקות מעבדה, סיכומי אשפוז, צילומים, תוצאות בדיקות וקבלות הקשורות לטיפול.
בדיקת תנאי הרשלנות
נבחן האם הגורם הרפואי הפר את חובת הזהירות, האם הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל, אילו נזקים נגרמו והאם קיים קשר ברור בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק.
קבלת חוות דעת רפואית
מומחה רפואי מתאים בוחן את המסמכים ומסביר באילו נקודות נפל פגם, מה היה מצופה מהצוות ומהו הפער בין הטיפול שניתן לבין הטיפול הסביר.
הכנת כתב התביעה
כתב התביעה מפרט את נסיבות המקרה, את העילות המשפטיות, את הנזקים ואת הפיצויים הנתבעים. הפיצוי עשוי להתייחס לנזקי גוף ונפש, כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ורכיבים נוספים.
אילו מסמכים חשוב לשמור לפני שמגישים תביעה?
המסמכים הרפואיים מהווים ראיה מרכזית בבדיקת המקרה ובהכנת התביעה. רצוי לשמור את התיעוד הקיים ולבקש את התיק הרפואי המלא מהגורמים שטיפלו במטופל.
דוחות וסיכומי אשפוז מבתי החולים ומהמוסדות הרפואיים שבהם ניתן הטיפול.
סיכומים, הפניות וחוות דעת של רופאים מקצועיים ומומחים רפואיים.
תוצאות בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה, צילומים ותשובות רפואיות נוספות.
מסמכי הסכמה מדעת שנחתמו לפני ניתוחים, טיפולים ופעולות רפואיות.
מרשמים, חשבוניות וקבלות עבור תרופות, טיפולים, שיקום, נסיעות והוצאות רפואיות.
הגיליון הרפואי המלא מבית החולים, לרבות רישומי רופאים, אחיות ואנשי צוות נוספים.
רישומים אישיים, תכתובות, הודעות דוא״ל, מסרונים והודעות מול רופאים או מוסדות רפואיים רלוונטיים.
מהי התיישנות בתביעת רשלנות רפואית ולמה לא כדאי להמתין?
בתביעות רשלנות רפואית יש חשיבות למועד שבו אירע המקרה, למועד שבו התגלה הנזק ולנסיבות האישיות של הנפגע.
ככלל, תקופת ההתיישנות המקובלת עומדת על שבע שנים. עם זאת, בתביעות רשלנות רפואית יש משמעות למועד שבו התגלה הנזק ולמועד שבו ניתן היה לקשור אותו לטיפול הרפואי.
כאשר מדובר בקטינים, חלים כללים מיוחדים בנוגע לתקופת ההתיישנות ולמועד שממנו מתחיל מרוץ ההתיישנות.
מאחר שהדין כולל חריגים וסייגים רבים, לא מומלץ להסתמך על חישוב כללי בלבד, ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני ובהקדם.
שמירת הראיות
ככל שפועלים קרוב יותר למועד הטיפול, קל יותר לאתר מסמכים, לקבל רשומות ולשמור ראיות רלוונטיות.
הוכחת הקשר לנזק
חלוף הזמן ושינויים במצב הרפואי עלולים להקשות על הוכחת הקשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק הנוכחי.
הכנת התביעה
איסוף התיעוד, לימוד התיק, איתור מומחה והכנת חוות דעת רפואית דורשים זמן משמעותי.
רצוי לפנות לעורך דין לבדיקת המקרה מוקדם ככל האפשר. פעולה מהירה מגדילה את האפשרות לבנות תיק יציב ולבסס את הקשר בין התנהלות הגורם הרפואי לבין הנזק. מאחר שקיימים סייגים רבים בנושאי התיישנות, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני גם כאשר חלף זמן ממועד הטיפול.
אילו פיצויים אפשר לתבוע בתביעת רשלנות רפואית?
הפיצויים נועדו לשקף ככל האפשר את הנזקים שנגרמו למטופל, את הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים ואת ההוצאות וההפסדים שנגרמו בעבר ושצפויים בעתיד.
כאשר נגרמה נכות, הפיצוי עשוי להתבסס על חומרת הפגיעה, יכולת התפקוד, אחוזי הנכות, גיל המטופל, מצבו התעסוקתי, כושר ההשתכרות וההשפעה הכוללת של הנזק על חייו.
הפסדי השתכרות
פיצוי בגין אובדן שכר, ירידה בכושר העבודה והפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.
הוצאות רפואיות ושיקום
הוצאות על טיפולים, תרופות, בדיקות, ציוד רפואי, שיקום ונסיעות לקבלת טיפול.
עזרה בתפקוד היומיומי
הוצאות בגין סיוע של בני משפחה, מטפלים, עזרה סיעודית והתאמות הנדרשות בחיי היום-יום.
כאב וסבל
פיצוי בגין הפגיעה הגופנית והנפשית, תקופת ההחלמה והפגיעה באיכות החיים.
בהערכת הפיצוי מביאים בחשבון את מצבו הרפואי והאישי של המטופל, גילו, עבודתו, כושר השתכרותו, אחוזי הנכות והצרכים הצפויים בעתיד. ניסיונה של עו״ד דיקלה ואנונו בייצוג משני צידי המתרס מאפשר לבסס את כתב התביעה ולפעול לקבלת הפיצוי המתאים לנסיבות המקרה.
כיצד עורך דין לרשלנות רפואית בודק אם יש עילת תביעה?
בדיקת העילה מחייבת בחינה של התיק הרפואי, הסטנדרט המקצועי, הנזק שנגרם והקשר בין הטיפול לבין תוצאותיו.
לצורך בדיקת העילה נבחנים התיק הרפואי וכל המסמכים הזמינים. במידת הצורך ניתן לפעול להשגת מסמכים נוספים שרופאים ומוסדות רפואיים מחויבים לשמור לפרקי זמן מסוימים.
לאחר מכן נבדק האם ההתנהלות הרפואית חרגה מהסטנדרט המקובל והאם ניתן להראות קשר בין אותה חריגה לבין הנזק שנגרם.
לעו״ד דיקלה ואנונו ניסיון בייצוג רופאים בעבר ומטופלים כיום. ניסיון זה מעניק לה היכרות עם טענות ההגנה האפשריות ומאפשר להיערך אליהן כבר בשלב בניית התביעה.
שאלות נפוצות על תביעה בגין רשלנות רפואית
תשובות קצרות לשאלות מרכזיות שעולות לפני בדיקת המקרה והגשת התביעה.
האם כל טעות רפואית מאפשרת להגיש תביעה?
לא. יש הבדל בין סיכון רפואי סביר או תוצאה שאינה קשורה לרשלנות לבין מצב שבו הצוות חרג מהסטנדרט המקובל. כדי לבסס תביעה יש להראות חריגה מקצועית, נזק וקשר ביניהם.
האם חייבים חוות דעת רפואית כדי להגיש תביעה?
חוות דעת רפואית היא חלק מרכזי בביסוס תביעת רשלנות רפואית. המומחה מתייחס להתנהלות הרפואית ומסייע להראות את הקשר בין החריגה מהסטנדרט לבין הנזק שנגרם.
את מי אפשר לתבוע במקרה של רשלנות רפואית?
בהתאם לנסיבות ניתן לתבוע רופא או רופאה, אחים ואחיות, בית חולים, קופת חולים, מרפאה פרטית, מוסד סיעודי או כל גורם רפואי אחר שהיה אחראי לטיפול ולהתנהלות הרשלנית.
האם אפשר לקבל פיצוי אם הנזק התגלה שנים לאחר הטיפול?
קיימים מקרים שבהם הנזק מתגלה זמן רב לאחר הטיפול. במצבים כאלה יש לבחון את הכללים הנוגעים למועד גילוי הנזק ולתחילת מרוץ ההתיישנות. הבדיקה חייבת להיעשות בהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה.
בדיקה פרטנית של עילת התביעה וסיכויי ההליך
אם אתם סבורים שנגרם לכם נזק בעקבות טיפול רפואי בלתי סביר, ניתן לבחון את התיעוד הרפואי, את השתלשלות האירועים ואת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.