עמוד הבית » תחומי התמחות » רשלנות רפואית של רופא משפחה
ברוב המקרים כאשר מטופל פונה אל רופא המשפחה ומתלונן על בעיה רפואית, הבעיה מאובחנת במועד, ניתן טיפול רפואי מתאים, והאבחון מציל חיים ומשפר את חייו של המטופל, אך ישנם מקרים של רשלנות רפואית אצל רופא המשפחה של איחור באבחון, של בעיות רפואיות שלא אובחנו במועד, שעלולים לגרום למטופל נזק, נכות קשה ואף למוות.
חשוב לדעת, כי ככול שבעיה רפואית מאובחנת מוקדם יותר, סיכויי הריפוי גבוהים יותר, הטיפולים או הניתוחים קלים יותר, והסיכויים להחלים ולחזור לחיים תקינים גבוהים הרבה יותר.
רשלנות רפואית אצל רופא המשפחה יכולה להתרחש במגוון מצבים, במיוחד לאור תפקידו המרכזי בניהול הבריאות של המטופלים. רופא המשפחה הוא לרוב הגורם הראשון אליו פונים המטופלים, ולכן יש לו אחריות כבדה באבחון ראשוני והפניה להמשך טיפול. רשלנות רפואית של רופא משפחה יכולה להתרשל בתפקידו במידה של אבחון שגוי או מאוחר, אם רופא המשפחה לא איבחן נכון או בזמן את המחלה והוביל להחמרת מצבו של המטופל. הפניה לא מתאימה – אי הפניה לבדיקות הנדרשות או למומחים מתאימים, יכולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים. מעקב לקוי- חוסר מעקב אחר תוצאות של בדיקות או מצב המטופל עלול להוביל להחמצת סימנים חשובים. תשאול לא מקיף- אי ביצוע תשאול מקיף כולל היסטוריה רפואית משפחתית. הפיצויים בגין רשלנות רפואית ברפואת משפחה יכולים להיות משמעותיים ולהגיע למליוני שקלים.
משרדנו מומחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית ברפואת משפחה, אנחנו כאן, בשבילכם! צרו קשר עוד היום וקבלו את הכלים וההכוונה המתאימה והסבר על תהליך הגשת התביעה בצורה עניינית ומסודרת.
ברשלנות רפואית ברפואת משפחה, קיימים מקרים מוכרים ונפוצים, אשר משרדנו מטפל בהם באופן יום יומי, ומהווים את מרבית התביעות ברשלנות רפואית ברפואת משפחה. במידה וקרה לך אחד או יותר מהמקרים שנמנה כאן או אפילו מקרה דומה, אנו מציעים לך ליצור קשר עם משרדנו.
בערב חורפי אחד שיחקה לאה עם אחיה. היא הסתכלה על אבן שזרקה בפה פעור, מנסה לראות היכן היא נוחתת, ואז נעלמה האבן. במקביל, משהו עצר לה רגע את הנשימה.
"אמא רצה איתי לרופאה. שלחה לצילום ליתר ביטחון, הסבירה שזה לא דחוף הרופאה התבוננה בצילום, אמרה שאין שום דבר. המשכתי להשתעל, אחרי שבוע, כאשר היא בדקה שוב את הצילום, שמה לב למה שפספסה והפנתה במהירות לבית החולים כבר היה מאוחר מדי. הוציאו לי את האבן, אבל הריאות כבר לא מה שהיו. יש לי היום נטייה חמורה לדלקת ריאות ואני משתעלת ככה, בלי קשר, פעמים רבות".
מהן הרשלנויות הרפואיות שרוחות בקרב ילדים?
לידה עם נכות בעקבות תהליך שלא אובחן במהלך חודשי ההיריון או בעקבות לידה טראומטית.
אבחון מאוחר של החיידק הטורף. חום גבוה ופריחה בכפות רגליים, עלולים להעיד על בעיה ולרופא הילדים אסור לפספס אותה. מהירות האבחון במחלה זו קריטית להצלחת הטיפול, למניעת הישנות המחלה ולטיפול קל ככל האפשר.
אי אבחון של חדירת גוף זר. גוף זר החודר למערכת הנשימה, בין על ידי שאיפה ובין על ידי בליעה, צריך להיות מאובחן באופן מידי. איחור באבחון החדירה עלול לגרום נזקים לריאות, היווצרות בצקות, קשיי נשימה ונכות לכל החיים.
אי אבחון של נמק. פעמים, כאבים חזקים חוזרים ונשנים בבטן התחתונה, עלולים להעיד על תחילתו של תהליך בעייתי העלול להגיע עד למצב של נמק חלילה (במיוחד אצל בנים). אי אבחון של התהליך עשוי להסתיים בכריתה ובנכות לכל החיים.
עוד נושאים שכיחים אצל ילדים:
אפנדיציט שלא אובחן בזמן וגרם לנזק בבטן, להידבקויות או לזיהום בעל השלכות, לידה טראומטית שגרמה לסי.פי או נכות אחרת, שברים שלא אובחנו בזמן או לא טיפלו כראוי וגרמו לפגיעה באיבר או להגבלת טווח תנועה, אי אבחון של בעיות פיסוק, פרע כתפיים, עקמת ועוד.
…היא הגיעה אלי בגיל עשרים ושלוש. אישה צעירה, החיים לפניה, וכאבי בטן מלווים אותה כמעט מאז שהיא מכירה את עצמה. בעצם, רק מגיל שמונה. "כאבה לי אז מאוד מאוד הבטן, החום עלה לי ואמא שלי לקחה אותי לרופאת הילדים. הרופאה בדקה, הסתכלה ואמרה לאמא שלי 'שום-דבר, ווירוס בטן, תני לה משכך כאבים ומנוחה'. שלושה ימים לאחר מכן, כש'הוטסנו' למיון, האפנדיציט כבר התפוצץ ומילא את חלל הבטן. עברתי ניתוח מורכב והחלמה ממושכת, אבל לא הייתי חוזרת אליהם היום, אלמלא העובדה שמאז אני סובלת מכאבי בטן באים והולכים, חולשה ובעיות שונות. הרופאים מסבירים שהכל נגרם כתוצאה מ'הדבקויות', ואת כל ההדבקויות האלו ניתן היה למנוע לו היו מאבחנים את דלקת האפנדיציט בזמן ומטפלים בו לפני שהתפוצץ".
כואב.
בעיקר בגלל שאפנדיציט – דלקת תוספתן – שמטופלת בזמן כרוכה בניתוח סגור מקומי וקטן, כמעט בלי צלקות. זמן ההתאוששות ממנו קצר וקל וההליך כולו פשוט מאוד. אי האבחון של הדלקת בזמן גרם לכאביה של האישה ולהשלכות הרפואיות שהיה לניתוח בטווח ארוך.
מהם מקרי הרשלנות הרפואית השכיחה אצל ילדים?
נתחיל לפי סדר, אחת הרשלנויות השכיחות ביותר היא רשלנות במהלך הלידה. כאשר ילד נולד עם CP, פרע כתפיים או נכויות אחרות, ניתן לבדוק האם התנהלות הלידה הייתה תקינה או שפספוס נתונים במהלכה, התעלמות ממצוקה עוברית או קבלת החלטה שגויה, הם אלו שהביאו לנזק התמידי לילוד.
רשלנות שכיחה בימים שלאחר הלידה היא אי אבחון של בעיית פיסוק – בעיה בפרקי ירכיים. כאשר תינוק נולד עם בעיית פיסוק או כאשר יש חשד, ולו קל, לבעיית פיסוק, רופא בית החולים אמור לאבחן את המצב ולשלוח את הילוד לעריכת אולטרא-סאונד פרקי ירכיים. אבחון מוקדם של הבעיה קריטי, כיוון שבעיית פיסוק שאינה מטופלת בזמן עלולה לגרום נכויות לאורך כל החיים.
במהלך הילדות שכיחות הרשלניות הרפואיות הבאות:
אי אבחון של עקמת. כאשר עקמת מאובחנת בזמן ניתן לטפל בה בעזרך מחוך או ניתוח לא מורכב בגב, אי אבחון של הבעיה עלול לגרום לבעיות גב ויציבה לאורך החיים.
חוסר אבחון של שבר או טיפול לא נכון בשבר. לפעמים רופאים מפספסים שבר בצילום, בין בשל צילום לא ברור (במקרה כזה הרופא נדרש לבקש צילום חוזר), בין בשל מהירות בקריאת הצילום ובין בשל חוסר הבחנה. אי איתור של שבר מקטין את האפשרות לטפל בו בעזרת גבס, שכן, חלון הזמן של טיפול בשבר בעזרת גבס הינו חלון זמן מוגבל, מגדיל את ההיתכנות לניתוח, ובעיקר, עלול לגרום לבעיות נוספות.
כאשר יש בגוף שבר חשוב לקבע אותו כמה שיותר מהר. אם לא מבצעים את הקיבוע בזמן, ריפוי השבר נפגע ועלולה להישאר מגבלה תפקודית בטווח התנועה או ביכולת התנועה של האיבר לכל החיים. כמו כן, שימוש בעצם לא מקובעת עלול לרסק אותה ושבר שלא אובחן בזמן עלול להסתבך לניתוח הדורש ברגים ופלטינות ועלול להגביל את טווח התנועה.
רשלנויות שכיחות פחות הנוגעות לשברים הינן היווצרות חתך במהלך הורדת הגבס, וגיבוס המקבע את העצם במנח לא נכון.
אי איתור של אפנדיציט – כאשר דלקת תוספתן מאובחנת בזמן ניתן לטפל בה בעזרת ניתוח סגור, מקומי וקטן, בעל החלמה מהירה ופשוטה. אבחון האפנדיציט רק לאחר שהתוספתן התפוצץ בגוף עשוי להביא לניתוח גדול ומורכב יותר, בעל זמן החלמה ממושך יותר והתכנות להדבקויות עתידיות המוגדרות כנזק ומקנות אחוזי נכות. כאשר רופא אינו מפנה לבדיקת התכנות דלקת תוספתן בשעה שהילד מתלונן על כאבי בטן וסובל מחום, תוגדר ההתעלמות כמחדל המהווה רשלנות רפואית.
היווצרות נמק אצל ילדים היא גם תופעה שפעמים רבות ניתן היה למנוע אותה.
טיפ מהניסיון שלי:
לכו אחרי הלב שלך, לפעמים אמא מאבחנת את הבן שלה יותר טוב מרופא. אם הרופא קבע משהו ואתן מרגישות שהוא לא צודק והילד לא מקבל טיפול הולם בקשו חוות דעת נוספת. לב של אמא הוא לא דבר שאפשר לזלזל בו.
כאשר אתן מסתכלות על ילד שאינו חש בטוב בדקו האם הוא חריג ביחס להתנהגות הרגילה שלו ולא ביחס למדד הסביבתי. גם אם התלונות של הילד שלך שכיחות אצל אחרים הן לא תמיד שכיחות אצלו, ורק הוא מהווה את המדד הקובע עבורו.
אל תזלזלו בהפניה לביצוע אולטרא-סאונד פרקי ירכיים. גם אם כל התינוקות שלכם קיבלו אותה וכולם היו תקינים, אל תיקחו את הסיכון שאולי הפעם משהו דורש טיפול.
עד איזה גיל אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אצל ילדים?
אצל ילדים עד גיל עשרים וחמש של הילד.
מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?
קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.
"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".
…ילד שנולד נכה או אדם שעבר טיפול כושל, מותירים את המשפחה כולה כאובה ושבורה. לצד הקושי הבריאותי והתמודדות המייסרת, נקלעים בני המשפחה לקושי כלכלי, הוצאות והליכים שלא חשבו עליהם. חשוב לדעת שלפעמים אפשר אחרת. מותר לנו לעמוד על זכותנו ולקבל את המגיע לנו על כל רשלנות רפואית או טיפול שלא צלח.
עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ-18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים, כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.
עו"ד ואנונו מגישה לנו את המדריך הבסיסי לתביעות משפטיות בנושאים רפואיים:
תביעה בגין נכות מולדת. ילדים רבים נולדים עם נכות, קלה או חמורה. בהרבה מקרים מדובר ברשלנות של רופאים שליוו את התהליך עד ללידה או בלידה עצמה, שלא שמו לב או שלא העירו את תשומת לב ההורים, או שלא נתנו את ההנחיות המתאימות. הנכות מזמנת התמודדות משמעותית לילד עצמו ולסובבים אותו. הצעד הראשון הוא פניה לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעבירו למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית בתקופת טרום הלידה או במהלכה.
היו ערניים לחוק ההתיישנות. בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות המאפשר לתבוע רק עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.
אל תוותרו אל חוות דעת שניה. אם מתעורר בכם ספק במהלך הטיפול לגבי איכות הטיפול הרפואי, מומלץ לפנות לחוות דעת שניה על ידי רופא נוסף.
הכירו את התהליך. תהליך התביעה מתנהל בהתאם לשלבים הבאים: האדם פונה לייעוץ משפטי של עו"ד לצורך בחינת אפשרות להגשת תביעה. אחרי שהתביעה מוגשת יחד עם חוות הדעת הרפואיץ, הנתבעים מגישים כתב הגנה וחוות דעת מטעמם. בית המשפט יכול להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק ואחרי יכול להציע הצעת פשרה או לחלופין להפנות לגישור או דיאלוג בין שני הצדדים על מנת לסיים בפשרה.
פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך דין טוב יכול לבחון אם אפשר לסיים את העניין מחוץ לבית המשפט, ואם ניתן להימנע מהגשת תביעה. לקוחות חרדיים רבים שפונים אלי מבקשים להימנע מהגשת תביעה כצעד ראשון. מכיוון שאני מכירה את הגורמים הרלוונטיים מהצד השני של המתרס, אני יודעת כיצד לגשת אליהם ולהגיע לפשרה רצויה לטובת הלקוח.
הסטטיסטיקה פועלת לטובת התובע. סטטיסטית , 95 אחוזים מהתיקים שמגיעים להליך משפטי מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. כמומחית בתחום אני בוחנת היתכנות של פניה לגישור לפני כן, כאמור, אך כל מקרה לגופו ואין תביעה דומה לרעותה.
תיקי רשלנות רפואיים מניבים סכומים גבוהים במיוחד. רבים מאיתנו לא מודעים לכך שתיקים בנושאי רשלנות רפואית יכולים להיות משמעותיים מאד מבחינת גובה הפיצוי. מציאות זו נכונה בכל תחום רפואי: החל משתלים בשיניים, ניתוחים, נכות מולדת, שיתוק מוחין ועוד.
קביעת גובה התביעה משוקללת בהתאם להיבטים רבים. כשאנו מגישים תביעה אנו יודעים לחשב ולהעריך כמה שווה כל תיק, כאשר ההערכות כוללות היבטים רבים: הוצאות רפואיות, עזרה צד ג', ניידות, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד- בהמשך החיים.
שמרו על חומרים רפואיים. מומלץ מאד לשמור קבלות, חשבוניות וכל מסמך רפואי רלוונטי. למרות שאחר כך אפשר להוציא כל מסמך, לעיתים התהליך מורכב ויש צורך בצו מבית משפט. לכן תעדו כל מסמך ושמרו במקום ספציפי.
עו"ד מקצועי לתביעות רפואיות אמור להתמצא בתחומי הרפואה. למעלה משתים עשרה שנה אני מסתובבת בין רופאים, ואף ייצגתי אותם מול התביעות, כך שבמשך הזמן הזה שמעתי, התייעצתי ולמדתי המון בתחום הרפואה. כמובן שאלו הישגים שנרכשים עם השנים ואחרי קריאה של אלפי חוות דעת רפואיות. במקביל, יש רופאים מתחומים שונים, שאיתם אני מתייעצת לפני שאני מחליטה אם להגיש את התביעה, שהרי בכל תיק כזה צריך לצרף חוות דעת רפואית. לסיכום, אפשר לומר שרכשתי ידע רפואי לא מבוטל, הנחוץ מאוד למי שמתעסק בתיקי רשלנות רפואית. ידע כזה חשוב מאד לסיכויי ההצלחה של התביעה.
…היא הגיעה אלי. חמש אצבעות ביד אחת, ארבע בשנייה. "לא נולדתי ככה", סיפרה בכאב . "אני עובדת הייטק. במשך שנים התלוננתי על כאבים בציפורן. הייתי אצל רופא משפחה שאבחן דלקת ונתן משחה. כשהמשחה לא עזרה המשכתי לרופא עור, הוא בדק, חזר על אבחנת הדלקת ונתן משחה נוספת. עוד משחה ועוד אחת והמצב לא הוטב. שנים הייתי במעקב אצל רופא עור, שנים! עד שעלה החשש שמא מקור הבעיה בכלל לא בציפורן אלא במה שמתחולל מתחתיה, עד שנשלחתי לעשות בדיקות ולקבל את תוצאותיהן המחלה כבר התפתחה. בסופו של דבר כדי להציל את חיי, נאלצתי לוותר על אצבע".
למה חשוב לאבחן מחלה בזמן?
ככלל, רבות מן המחלות הקשות הן מחלות מידרדרות, כאלו שאבחון וטיפול מוקדם יכול להאט את ההידרדרות או לעצור אותה לחלוטין. אבחון מוקדם מהווה פעמים רבות גם טריגר לסכנת ההישנות של המחלה בעתיד. בדרך כלל, ככל שמאבחנים מחלות מידרדרות בשלבים ראשוניים יותר ניתן לתת להן טיפול מונע, מאט ואפילו מציל חיים.
עילות נוספות לתביעה רפואית במחלות קשות הן פספוס של ממצאים. יש לי לקוחה שעשתה במשך שנים ביופסיות ולא נמצא דבר. לאחרונה נמצא בביופסיה ממצא בעייתי ולמפרע מסתבר שניתן היה לראות אותו בבדיקות קודמות אך הרופאה לא שמה לב…
אני מטפלת עכשיו גם בתיק של ילד שסבל מעקמת. הוא הגיע לאורתופד בשלבים מאוד מוקדמים בהם ניתן היה לעשות ניתוח וליישר את העקמת, אך האורתופד הפנה אותו לפיזיותרפיה במקום לניתוח. לאחר שהפיזיותרפיה לא עזרה והאורתופד לא שלח אותו לבדוק היתכנות ניתוח, החל המצב להיחשב לרשלנות. לאחר שנים, כאשר עבר באמת את הניתוח אי אפשר היה לסדר את הנזק בכל מאת האחוזים ועל כך אנחנו מגישים את התביעה.
…את השיעול שמעתי עוד לפני שראיתי אותה. הידקתי את המסכה. היא נכנסה, פלטה צרור נוסף. התנצלה. "זה לא קורונה, ככה אני מאז האבן שבלעתי כשהייתי ילדה". הפתיחה הייתה מסקרנת. רכנתי קדימה מקשיבה. רחל הייתה מן הבנות שאהבו לשחק חמש אבנים. כן, היא לא שיחקה בהן עם חברות, אבל בבית, עם האחים, נהנתה גם היא מהאבנים הזהובות.
בערב חורפי אחד שיחקה רחל עם אחיה. היא הסתכלה על אהבן שזרקה בפה פעור, מנסה לראות היכן היא נוחתת, ואז נעלמה האבן. במקביל, משהו עצר לה רגע את הנשימה. "הייתי בת אחת עשרה, לא ממש בשלה כדי להבין מה קורה פה, כן בשלה כדי להיבהל, לרוץ אל אמא להגיד שבלעתי משהו. להשתעל. אמא רצה איתי לרופאה. היא הקשיבה לסיפור, בדקה, הסבירה שלו הייתי בולעת אבן לא הייתי נושמת ככה בחופשיות. שלחה לצילום ליתר ביטחון, הסבירה שזה לא דחוף. אמא שלי היא מהזן ההיסטרי, אז הלכנו. צילמו, הרופאה התבוננה בצילום, אמרה שאין שום דבר. הוסיפה שנחזור עוד יומיים אם דברים לא יסתדרו. הלכנו, חזרנו אחרי יומיים, המשכתי להשתעל. הרופאה האזינה ללב, בדקה את הריאות, שלחה אותנו שוב. אחרי שבוע, כאשר היא בדקה שוב את הצילום, שמה לב למה שפספסה והפנתה במהירות לבית החולים כבר היה מאוחר מדי. הוציאו לי את האבן, אבל הריאות כבר לא מה שהיו. יש לי היום נטייה חמורה לדלקת ריאות ואני משתעלת ככה, בלי קשר, פעמים רבות".
ריחמתי עליה. לא פשוט לחיות עם התקפי שיעול. לא פשוט להיות רגישה לדלקות ריאות. אני מאינה שגם בוסים לא ממש אוהבים את זה. יצאנו לדרך.
במה שונה אבחון מחלות אצל ילדים מאבחון מחלות אצל מבוגרים?
אבחון מחלות אצל ילדים אינו דומה לאבחון מחלות אצל מבוגרים. הוא מורכב יותר. ילד אינו יודע לדייק תלונה ספציפית ומערבב לא פעם רגשות ועובדות. לשם כך עוברים רופאי הילדים התמחות מיוחדת ברפואת ילדים ואנחנו מצפים לראות אותם לוקחים תמיד עוד צעד ביטחון ובודקים דברים לעומק, בלי לסמוך על דברי הילד בלבד. עלינו לזכור כי העובדה שמדובר בילד דורשת ממנו להוסיף משנה זהירות כדי שלא יגרמו לו בעיות שישפיעו על כל חייו.
מהן הרשלנויות הרפואיות שתדיר למצוא אצל רופאי הילדים?
לידה עם נכות בעקבות תהליך שלא אובחן במהלך החודשים שטרום הלידה או בעקבות לידה טראומטית (על נושאים אילו הרחבנו כבר בעבר).
אבחון מאוחר של 'המחלה'. חום גבוה ופריחה בכפות רגליים, עלולים להעיד על בעיה ולרופא הילדים אסור לפספס אותה. מהירות האבחון במחלה זו קריטית להצלחת הטיפול, למניעת הישנות המחלה ולטיפול קל ככל האפשר.
אי אבחון של חדירת גוף זר. גוף זר החודר למערכת הנשימה, בין על ידי שאיפה ובין על ידי בליעה, צריך להיות מאובחן באופן מידי. איחור באבחון החדירה עלול לגרום נזקים לריאות, היווצרות בצקות, קשיי נשימה ונכות לכל החיים.
אי אבחון של נמק. פעמים, כאבים חזקים חוזרים ונשנים בבטן התחתונה, עלולים להעיד על תחילתו של תהליך בעייתי העלול להגיע עד למצב של נמק חלילה (במיוחד אצל בנים). אי אבחון של התהליך עשוי להסתיים בכריתה ובנכות לכל החיים.
אי קישור בין טשטוש בראייה וחוסר שיווי משקל לבעיה מוחית.
קריאה לא נכונה של בדיקות אולטרא-סאונד וצילומים או התעלמות ממצאים חשובים. היה אצלי ילד שסבל במשך תקופה ארוכה מהקאות וכאבי בטן. הרופאה שלחה אותו לצילום ושם ראו כליה מיימית. משום מה אף אחד מכל הצוות לא נתן את הדעת על הדברים ובסופו של דבר, כאשר היה מאוחר מדי, נאלצו הרופאים לכרות לו כליה.
איחור באבחון קרע בגיד. במקרה של קרע מלא בגיד יש לתפור את הגיד תוך עשרה ימים, לאחר פסק זמן זה סיכויי ההחלמה יורדים. כאשר ילד מתלונן על כאב בכף היד או הרגל ועל הגבלה בתנועה לאחר מאמץ או מכה, על הרופא לחשוש לקיומו של קרע, להפנות את הילד לצילום מייד ולקרוא אותו כראוי. אבחון מאוחר הגורם לנזקים מהווה עילה לתביעה.
עוד נושאים שכיחים אצל ילדים:
על הנושאים הבאים דיברנו בעבר אך בשל חשיבותם אזכיר אותם שוב: אפנדיציט שלא אובחן בזמן וגרם לנזק בבטן, להידבקויות או לזיהום בעל השלכות, לידה טראומטית שגרמה לסי.פי או נכות אחרת, שברים שלא אובחנו בזמן או לא טיפלו כראוי וגרמו לפגיעה באיבר או להגבלת טווח תנועה, אי אבחון של בעיות פיסוק, פרע כתפיים, עקמת ועוד.
מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?
קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.
"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות". אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה.
…"חיים הגיע אלי לאחר שנה של סבל ומצוקה. אשתו, נועה, סבלה מאפילפסיה ונזקקה מידי פעם לטיפול רפואי. מלבד זאת, חייהם התנהלו למישרין והם עבדו ובנו בית נפלא. בעקבות התקף קשה, הופנתה נועה לטיפול בבית החולים. הרופאים הצליחו לטפל בבעיה, אך תמהיל התרופות והמינון שלהן גרם לה לפסיכוזה קשה. היא נאצלה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי ומצבה הנפשי הפך לבלתי נסבל. עד היום היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות ומגיעה לאשפוזים פסיכיאטריים מידי פעם. מסתבר שהתרופות לאפילפסיה גרמו לכל הסבל. בנינו להם תיק מקצועי והגשנו תביעה מול בית החולים בו התאשפזה. הם זכו לפיצויים משמעותיים במיוחד".
בסיפור זה פותחת עו"ד דקלה ואנונו את הריאיון עמה. דקלה הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך 13 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים.
במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.
מתי מגיע הפן הפסיכיאטרי לתחום התביעות הרפואיות?
"בנזקים פסיכיאטריים ישנם שלושה היבטים: ישנן תביעות על רשלנות רפואית שגרמה לנזקים פסיכיאטרים כשלעצמם, ישנם נזקים פסיכיאטרים שנלווים לנזקים פיזיים, ויש נזקים פסיכיאטריים במקרים של תאונות דרכים".
בהיבט הראשון, הנוגע לנזק פסיכיאטרי לכשעצמו, יש מגוון מקרים רלוונטיים, כמו בטיפול לא נכון, בהתעלמות מממצאים ומתלונות של החולה או ממתן תרופות פיזיולוגיות או פסיכיאטריות במינונים לא נכונים.
לפני מספר שני טיפלתי בתיק מורכב, של בני משפחה שסיפרו את סיפורם: בנם, אדם בשנות השלושים לחייו, נשוי ואבא לילדים, שעבד בעבודה מסודרת, פנה ב2 הזדמנויות לרופאת משפחה ולרופאה פסיכיאטרית וסיפר שהוא סובל ממחשבות אובדניות. ב2 המקרים הגורם הרפואי התעלם מהתלונה ולא ייחס לה חשיבות מיוחדת. לאחר תקופה קצרה האדם מימש את המחשבות, למרבה הצער. התביעה הופנתה נגד הצוות והקופה, שיכלו למנוע את המעשה של אותו אדם בעזרת תרופות ייעודיות. המשפחה קיבלה פיצויים בסכום של מיליונים.
טיפלתי גם בתיק של לקוחה שהיה לה רקע פסיכיאטרי, אבל ביומיום הוא היה מאוזן. בשלב כלשהו נתנו לה תרופות במינונים גבוהים, מה שדרדר אותה וגרם לה לאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים.
"לעומת זאת במקרה של רשלנות רפואית או בתאונות דרכים, נזקים נפשיים יכולים להיות נלווים לנזקים הפיזיים. ברשלנות רפואית יש מקרים רבים של נזק נפשי, כמו אישה שבעקבות רשלנות איננה יכולה ללדת, או אדם שעבר ניתוח שלא הצליח, ובעקבות כך הוא איננו מתפקד ולא מסוגל לעבוד ולפרנס. הממד הנפשי הוא משמעותי ומוסיף סבל וקושי במציאתו הכללית. אם מגישים גם חוות דעת פסיכיאטרית אפשר לקבל פיצוי גם על הסעיף הנפשי.
"בתאונות דרכים, לפעמים מלבד לנזקים הפיזיים, יש נזקים פסיכיאטרים. לאחרונה הגיעה אלי לקוחה שסובלת מפריצת דיסק חמורה בעקבות תאונה, ואיננה מסוגלת לתפקד. היא סובלת מסיוטים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. התבעה מופנית מול חברת הביטוח של הרכב".
לסיום, מה יש לדעת בעת פנייה על רקע נפשי?
"פיצויים על נזק נפשי יכולים להגיע למילוני שקלים, כמובן שזה תלוי במקרה. אם אכן יש רקע נפשי, אפשר להגיש חוות דעת פסיכיאטרית, ומומחה ייעודי יקבע את רמת הנכות הפסיכיאטרית, כמובן שיהיה לכך ביטוי בפיצוי אותו מקבל המטופל או בני המשפחה
…הפיצויים יכולים לכלול כיסוי הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, פיצוי על כאב וסבל, אובדן הכנסה, והוצאות נוספות שנגרמו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
אם יש חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יבחן את המקרה, יאסוף את התיעוד הרפואי, יפנה למומחה רפואי לצורך חוות דעת, וייצג את המטופל בבית משפט בתביעה לקבלת פיצויים.
כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות שהרופא חרג מהסטנדרטים המקובלים וגרם לנזק. זה נעשה באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה מתאים שמסביר את הקשר בין הרשלנות לנזק שנגרם.
מקרים נפוצים כוללים אי גילוי מחלות, אי הפנייה להמשך בירור, התעלמות מתוצאות בדיקות, מתן טיפול תרופתי שגוי, ואי הפנייה למומחים כאשר יש צורך בכך.
רשלנות רפואית מוגדרת כמתן טיפול רפואי החורג מהסטנדרטים המקובלים וגורם לנזק למטופל. אצל רופא משפחה, זה יכול לכלול אבחון שגוי, אי הפנייה לבדיקות נוספות, או מתן טיפול לא מתאים.