מאמרים מקצועיים

ש. היתה אחת מחולות הקורונה בראשונות בארץ. היא עבדה ברשות שדות התעופה ועסקה בניקוי מטוסים בסין, כשהנגיף עדיין לא הופץ לעולם כולו. כיום היא סובלת מנכות משמעותית בריאות, המקשה עליה בפעילויות שגרתיות כמו עליה במדרגות והליכה למרקים קצרים. כיום היא מצויה בעיצומה של תביעה מול הביטוח הלאומי, על תאונת עבודה ונכות כללית. עורכת הדין דקלה ואנונו, המטפלת בתיקה מספרת לנו על השלכות הקורונה בתחום התביעות ומעניקה מידע יקר ערך בנוגע לתביעות שונות מול הביטוח הלאומי.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

כיצד השפיעה הקורונה על נושא התביעות מול הביטוח הלאומי?

"בתקופה האחרונה מושם דגש על סוגיה חדשה בביטוח הלאומי, שנולדה בעקבות הקורונה, וכדאי להכיר בה: אם עובד נדבק במהלך עבודתו בנגיף הקורונה והוא יכול להוכיח זאת, הוא יכול להגיש תאונת עבודה לביטוח לאומי, על ידי החתמת המעסיק על טופס דמי פגיעה. במידה והמחלה גרמה לו לנכות או לנזק לצמיתות, כמו נזק לריאות, הוא יכול בנוסף לקבל גם דמי נכות בעקבות המחלה. ככל שמדובר בפגיעה יותר משמעותית, מומלץ לפנות לעו"ד שיסייע בתהליך.

באופן כללי, מה כדאי לדעת על פנייה לביטוח הלאומי בכל מקרה שהוא?

"ישנן תאונות עבודה, תאונות דרכים שנגרמו בדרך אל העבודה וממנה, או אירועים שונים הנובעים כתוצאה מתאונת עבודה וגרימת נזק בזמן העבודה, עליהן אפשר להגיש תביעה לביטוח הלאומי.

"עניין נוסף שחשוב לדעת, נוגע לאנשים הסובלים מנכות או ממצבור נכויות ונזקים שונים, לדוגמה: נזקים אורתופדיים, נפשיים, סכרת לחץ דם, בעיות שינה, נזקים נוירולוגיים ועוד, הם יכולים להגיש תביעת נכות כללית ולהיות זכאים לקצבה חודשית משמעותית. הקריטריון הראשון מעבר להכרה בנכות של הזכאי לכך, היא שלא ישתכר מעל ל6300 ש"ח בחודש. הקצבה החודשית למאה אחוזי נכות הינה בגובה של 3300 ש"ח לאדם שאיננו מגדל ילדים, כשהסכום עולה עם כל ילד מתחת לגיל 18.

"מעבר לכך, אם אדם מתקשה בהליכה, מתנייד בעזרת כיסא גלגלים או אביזרי עזר שונים, הוא זכאי בנוסף לקצבת ניידות המסתכמת בכ600 שקלים, ובמקרים רבים הוא זכאי לרכב.

"קצבה נוספת הנוגעת לאנשים עם נכויות שונות היא קצבת שירותים מיוחדים, והיא רלוונטית לאנשים שמתקשים לבצע לבד פעולות אלמנטריות כמו רחצה, אכילה, בישול וכו'. גובה הקצבה עומד על 1400 ש"ח למאה אחוזי נכות ו3300 ש"ח ל112 אחוזי נכות.

"יש לציין שלעיתים ניתן לפנות בנוסף לתביעת אבטחת הכנסה ולקבל קצבה נוספת".

כיצד פונים לביטוח הלאומי והאם יש צורך בסיוע של איש מקצוע?

"תמיד ניתן לפנות לבד לביטוח הלאומי ולצאת לתהליך באופן עצמאי, אולם במקרים רבים מומלץ לשכור את שירותיו של עו"ד הבקי בנושא, ומניסיון, התוצאות והיחס שונים מקצה לקצה כאשר הפנייה נעשית באמצעות עו"ד. לא אחת נאלצתי להגיש ערעורים עבור לקוחות שפנו לבדם ונתקלו בחסמים ובקשיים, וכמובן בדחייה ותשובות שליליות לתביעה.

"הנה מספר דוגמאות: לקוחה שלי בת 24 חלתה בטרשת נפוצה והחלה לסבול מניוון בידיים וברגליים, במקביל להידרדרות הראייה. היא הגישה בקשה לקצבת שירותים מיוחדים ונקראה לוועדה, במהלכה נשאלה אינספור שאלות. מתשובותיה הם הגיעו למסקנה שהיא מסתדרת לבד ודחו לה את הקצבה. היא פנתה אלי בייאוש ושאלה אם יש דרך לערער על הקביעה. לאחר תהליך קצר של ערעור אותו הגשתי, היא קיבלה 112 אחוזי נכות, שזיכו אותה לקצבה חודשית לכל החיים, בס 3300 ש"ח, יחד עם קצבה רטרואקטיבית על 12 חודשים אחרונים, בסכום משמעותי. מיותר לציין שלאושרה לא היה גבול…

"לקוח אחר שמתנייד בעזרת כיסא גלגלים, הגיש בקשה להכרה בכך שהוא זכאי ל112 אחוזי נכות וקצבה תואמת לשירותים מיוחדים. הוא עבר במשך שנים בין וועדות שדחו אותו שוב ושוב, ונעזר בעורכי דין שונים. ב"ה הצלחתי לסייע לו וייצגתי אותו בתביעה והוא זכה להגדרה ולקצבה המוגדלת".

לסיום, נשמח לקבל טיפ לפני פנייה לביטוח לאומי…

"אם נגרם נזק משמעותי, אני ממליצה להתייעץ עם עו"ד ולאסוף את כל החומר הרלוונטי בסמוך למועד הפגיעה. הזמן משחק לרעתכם ועלול לגרום לקשיים בדרך. כמובן שיש לבדוק שהמסמכים מעודכנים ומשקפים את הפגיעה.

"כמו כן, וועדה היא המקום בו יש לשקף את המציאות, בלי להתבייש או להסתיר את הקשיים. שם חשוב להציג את האמת על כל צדדיה. בהצלחה!"

היא נכנסה אל החדר שלי יושבת בכיסא גלגלים. הרגליים שלה כבר לא מתפקדות, הידיים מוגבלות מאוד ועכשיו החלה גם הראייה שלה להיחלש. הטרשת הלכה והחמירה. "אני צריכה עזרה", פנתה אלי, כמעט בוכה.

"אני כאן בשביל זה", עניתי ביקשתי לשמוע איך אפשר לעזור.

"הגשתי בקשה לביטוח לאומי לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. הייתי בוועדה ולא אישרו לי", היא הייתה מתוסכלת. ובצדק. במצב שלה הקצבה הזאת בסיסית.

"בואי, נשב על זה ביחד", הזמנתי אותה. היא הוציאה את המסמכים הרפואיים, אני צירפתי את הידע שלי ואת הזמן, ובמשך מספר שבועות ישבנו על הדברים.

אחר כך הכנתי אותה לוועדה והגשנו ערעור.

ועוד קצת אחר כך – זכינו בו.

היא קיבלה 112 אחוזי נכות.

היא זכתה בקצבת שירותים מיוחדים, קצבת נכות וקצבת ניידות כללית. בנוסף הוכר לה מענק רטרואקטיבי למשך שנה שלימה.

והכסף הזה היה קריטי לה.

הוא העמיד אותה על הרגליים.

האם הקורונה נחשבת לתאונת עבודה לעניין דמי ביטוח לאומי?

בהחלט. בשבועות האחרונים חל חידוש במענקי הביטוח לאומי. מעכשיו אדם שנדבק בקורונה במקום העבודה נחשב לסובל מתאונת עבודה. במילים פשוטות הוא יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה בגין פגיעה במקום עבודה. מי שהיה חולה במשך מספר ימים אך החלים ללא עקבות יזכה לשיפוי בגובה מסויים, אך מי שהקורונה הותירה בו נזקים כמו בעיות נשימה, נזקים בריאותיים, חולשה וכו', יכול להגיש גם תביעה לדמי נכות. תביעות מעין אילו אני ממליצה לעשות בליווי עורך דין המתמחה בתחום, כיוון שמדובר בסכומים גבוהים שכל פספוס קטן בהם עלול לגרום נזק לטווח ארוך.

שימו לב, כאשר מגישים את התביעה לביטוח הלאומי יש להחתים את המעסיק על הטופס של תביעת דמי הפגיעה.

מה נחשב לתאונות עבודה?

כל פגיעה שהתרחשה במהלך העבודה יש לה השלכות לטווח ארוך נחשבת לתאונת עבודה. על תאונת עבודה ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי ולקבל שיפוי כספי לאורך זמן. גם תאונת דרכים שנגרמה בדרך לעבודה או בחזור ממנה נחשבת לתאונת עבודה.

אילו נכויות מצדיקות פנייה לביטוח לאומי?

כמעט כל בעיה המשליכה לטווח ארוך מצדיקה הגשת תביעה לביטוח לאומי. כך למשל: נכויות אורתופדיות או נכויות נוירולוגיות, סכרת, לחץ דם, בעיות נשימה בשינה, בעיות לב, בעיות כליות או אדם שסובל מבעיה רפואית בעלת השלכה על החיים, יכולים להגיש תביעה לביטוח הלאומי. בהתאם לגובה הנכות תקבע לאדם קצבה חודשית שתיבחן מעת לעת. הקצבה מותנה בכך שמגיש התביעה אינו משתכר יותר מ6,300 שקלים בחודש.

האם ישנן קצבאות נוספות שניתן לקבל מן הביטוח הלאומי בגין מחלה, תאונת עבודה או נכות?

בהחלט, בנוסף לקצבת נכות כללית קיימת קצבת שירותים מיוחדים – המשפה בני אדם שאינם יכולים לעשות פעולות יומיומיות פשוטות, כמו אכילה, מקלחת והלבשה.

קצבת ניידות ניתנת לאדם שאינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, ולעיתים אדם כזה יהיה זכאי גם לקצבה חד פעמית המיועדת לרכישת רכב.

מלבד אילו ישנן קצבאות תלויות מצב ספציפי וכדאי תמיד להתייעץ אודות תמונת הקצבאות הכוללת לפני שמגישים תביעה לביטוח לאומי.

טיפים שלמדתי מן התביעות:

1. כאשר מגישים לביטוח לאומי תביעה בגין פגיעה משמעותית או נכות משמעותית, לא משנה אם הפגיעה נסובה בגין תאונת דרכים, תאונת עבודה או מחלות, אני ממליצה לפנות רק עם עורך דין. בסכומים גדולים חבל לפנות לבד, להידחות ולהפסיד בגדול. עדיף לעשות הכל בצורה מסודרת ולא להגיע לצורך בערעור.
2. לאחר תאונת עבודה, תאונת דרכים או במהלך מחלה מידרדרת מומלץ לשמור על כל מסמך רפואי שהתקבל במהלך הביקורים אצל הרופאים השונים. כל מסמך כזה יוכל להשפיע רבות על התביעה.
3. אל וועדת הביטוח לאומי יש להגיע מוכנים כאשר הפגיעה ידועה, ההשלכות ברורות ועבודת התחקיר על המצב נעשתה.
4. הוועדה בביטוח לאומי היא המקום בו חשוב להציג את הסבל על כל השלכותיו, לא שם המקום להתבייש ולייפות מציאות. שיקוף המצב, על כל גרורותיו, יוכל להביא לקצבה המתאימה.
5. חשוב לדעת כי כאשר מגישים תביעת נכות לביטוח לאומי הביטוח הלאומי מעניק קביעת נכות זמנית פסק זמן מתאים נבחנת האפשרות לקביעת נכות לצמיתות. גם 'הנכות הזמנית' מאפשרת קבלת קצבה ולכן, גם אנשים שנכותם אינה תמידית יכולים להגיש תביעת קצבה לביטוח הלאומי.

המדור בחסות עו"ד דקלה ואנונו המתמחה בתיקי ביטוח לאומי, נזקי גוף, רשלנות רפואית ותאונות דרכים. להתייעצות ללא עלות ניתן ליצור קשר בטלפון: 0525610165

לפני בדיוק שבוע מהיום, תכננה עו"ד דקלה ואנונו לנסוע למירון. היא רצתה להיות חלק מהיופי, הקדושה, האחדות והאווירה המדהימה שפועמת בל"ג בעומר של מירון. אבל מסובב הסיבות הוביל אותה ועוד אלפי עולים, מטעמיו הנסתרים, רק עד לתחנת הדלק הסמוכה. הכניסה למירון נחסמה בגלל אחד המאורעות הקשים והטראגיים ביותר שחווינו אי פעם. 

"הפצעים עוד טריים, הלב שותת דם, האבלים רק עכשיו קמו מהאבל, אבל כבר קיבלתי פניות רבות בנוגע לזכויות החוקיות של פצועים ונפגעים." מספרת הגב' דקלה ואנונו, עורכת דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים. "אני מקבלת טלפונים בסגנון של: הייתי שם, בתוך הזירה,  פוניתי לבית החולים. מגיע לי פיצויים? או: הבן שלי נפגע חרדה, הוא היה וראה ושמע. מישהו נותן לי החזרים על כל הטיפולים הפסיכולוגיים? ועוד שאלות מצמררות מהסוג הזה.

"חשוב לי לספק תשובות לשאלה שעולה בכל מיני צורות: האם יש באירוע מירון עילה לתביעת נזיקין?

התשובה חיובית. 

"היו התראות על הסכנה שבדרכי הגישה במירון. נכון, לאחר מעשה כולם חכמים, ו "אמרתי לכם" מול אנשים שאבדו את חייהם היא חוסר רגישות. אבל היו אזהרות, היו נורות אדומות שהיו צריכות להידלק, היו חוות דעת של מומחים, והייתה גם התעלמות מהם. לכן אפשר להגדיר את מה שהיה במקום כרשלנות.

 כשיש רשלנות, ישנה גם עילה לתביעה. 

במהלך השנים הצטברו התראות חוזרות ונשנות מגורמים שונים, חלקם מקצועיים, על הסכנה שבמירון.

מי בעצם הנתבע באירוע? המשטרה? המדינה?

כאשר יצא דו"ח בדיקה מטעם המדינה ניתן יהיה לדעת מה היה חלקו של כל גורם בשרשרת, והתביעה תתנהל כנגד כל אחד מהגורמים. מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט, אבל כבר מעכשיו אני קוראת לכל מי שנפגע למרבה הצער בכל צורה שהיא, לתעד, לשמור קבלות, לתייק נתונים ודיווחים. כל חומר שיוכל להעיד על הפגיעה או על הוצאות שהוצאתם. חשוב ביותר!

מהו החומר הנדרש לתביעה?

כל דבר המעיד כי האדם היה במירון בזמן האירוע וכל מסמך המעיד על נזק. אם הייתם במירון ונגרם לכם נזק כלשהוא, מומלץ לגשת לרופא המשפחה כמה שיותר מהר. ככל שיהיה תיעוד מהיר יותר לנזק הנפשי או הגופני שנגרם לאדם, ניתן יהיה לבסס את התביעה ביתר בהירות.

כלומר, אם אדם נסע למירון, נחשף לאירוע וקיבל טראומה מגיע לו פיצויים?

ממש לא. ברור שלא כל אדם יכול להגיש תביעה, אלא משפחות הנספים והנפצעים. 

משפחות הנספים זכאים לתבוע על אובדן כושר השתכרות ראש המשפחה, על אובדן אב או בן משפחה עם כל המשתמע בכך. בחוק קיים מקום של כבוד לסבל הנפשי, ולהשלכות משניות שלא חשבתם שקיימת התייחסות אליהם.

בנוגע לנפצעים התביעה מוגשת על ידי הפצועים עצמם או האפוטרופוסים שלהם. בהגדרת 'נפצעים' כלולים על פי חוק: כל אדם שנגרמה לו נכות קבועה או זמנית גופנית או פיזית. פגיעה אורתופדית, פגיעה מוחית בעקבות חוסר חמצן ופגיעה נפשית המצריכה טיפול, כל אלו ועוד מהווים עילה לתביעת נזיקין. תביעות מסוג זה יתייחסו לנושאי; כאב וסבל, עזרים, שינויים במהלך החיים, אובדן כושר השתכרות ועוד. 

לכן יש לשים לב, לא כל מי שאושפז לעשרים וארבע שעות זכאי  להגיש תביעה. הנזק אמור להיות משמעותי ולאורך זמן. שבר, למשל, אינו מהווה עילה לתביעה, אך אדם ששבר רגל, ולאחר האיחוי חל שינוי משמעותי בטווחי התנועה שלו, זכאי להגיש את התביעה.

הפצעים עדיין טריים, הגבס עדיין על הגפיים של הנפגעים. כרגע, אי אפשר לדעת מה תהיינה ההשלכות העתידיות של הפגיעה, רק בעוד שנה יהיה ניתן לדבר על תביעות באמת, אבל עכשיו חשוב מאד התיעוד. ולכן כדאי לאסוף חומר.

מתי אפשר להגיש תביעה?

בעוד תביעת נזיקין היא תביעה מתגבשת המוגשת רק כעבור שנה, משפחות הנספים יכולים להגיש את התביעה מיד לאחר קבלת דו"ח המדינה. 

נכון, למרבה הצער שום דבר לא יחזיר את היקרים הביתה לעולם, אבל אם מגיע לכם כסף עליכם לקבל אותו.

המקום ינחם את משפחות הנספים וירפא את כל הפצעים. אמן.

"הייתי שם יחד עם כל עם ישראל, כואבת ומיוסרת מול האסון המחריד שהתרחש בל"ג בעומר, לא מסוגלת להכיל את עוצמתו, לעמוד על היקפו. עמדתי עם בני משפחתי בתחתית ההר, לוחשת פרקי תהילים בדמע, מבינה שהדרך שעשינו לא תוביל אותנו כעת לציון הקדוש, אלא תשיב אותנו אחור, עם חור בלב, ומלא כאב". אומרת עו"ד דקלה ואנונו.  

כולנו, כל המשתתפים באירוע מקרוב ומרחוק, היינו מוכי הלם, כל אחד הביע את המצוקה באופן אחר, ונושא אותה עימו לכל חייו. אולם חלק מהמשתתפים נותרו עם צלקת לכל החיים, עם פציעה משמעותית, פיזית או נפשית, או עם בן, אב או בעל שנלקחו לעומם בסערה, והותירו אותם לבדם, עם הסבל שילך איתם לכל החיים. עבור אלו בדיוק מוגשת הכתבה, שתוכל לעשות סדר, ולו במעט, בכאוס הגדול של חייהם.

עו"ד דקלה ואנונו היא בעלת תואר ראשון במשפטים, עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

מה תוכלי לומר מנקודת מבטך המקצועית לנפגעי האסון ולבני משפחותיהם?

"אין ספק שהאירוע הטראגי הוא משמים", היא מציינת בכאב, "אני מאמינה באמונה שלמה שהכל לטובה, והבורא הוא זה שהחליט מי ייפגע, כיצד ומתי. אך לצד זאת, המוטו שמלווה אותי תמיד הוא:  לצד האמונה שהכל משמים, יש להבין שאם נגרם נזק צריך לקבל פיצוי. ואם יש גורם כלשהו שאחראי לנזק, עליו לפצות את הניזוק. כאן הרשלנות ברורה מעל לכל ספק, אך ישנם מספר גורמים שאחראיים לנזק. הליקויים הסביבתיים היו ברורים לעין כל, זאת לצד נורות האזהרה הרבות וההתראות שהגיעו לפני האירוע ואף בעיצומו. 

"אמנם כרגע לא יודעים מי בדיוק הגורמים האחראיים, ומה חלקו של כל אחד במחדל, אך במידה ומוגשות תביעות, כל גורם יצטרך לפצות את התובעים בחלק יחסי. ככל הנראה תוקם ועדת חקירה תחליט מה חלקו של כל אחד ברשלנות, וגם אם לא תוקם ועדה כזו, תהיה אפשרות להגיש תביעות נגד גורמים שונים, שמעורבותם תתברר בתהליך משפטי".

מי יכול להגיש תביעה לאור האסון בל"ג בעומר?

"למרבה הצער יש שני סקטורים שנפגעו מהאסון: משפחות ההרוגים והפצועים. משפחות ההרוגים יכולות להגיש בשמם תביעה, כיורשים שלהם.

"הפצועים שיכולים להגיש תביעה מתחלקים לשני חלקים: אלו שהיו במקום האסון עצמו וחוו פגיעת הלם ונכות נפשית, ואלו שסובלים מפגיעתו גוף, פגיעות אורתופדיות, וחוסר בחמצן לזמן ממושך. 

"אלו שחוו את האירוע בשטח הספציפי, ככל שיתגלה שנותרה נכות פיזית או נפשית, וודאי יוכלו להגיש תביעה. אבל גם אם היו עדי ראיה שעמדו במקום, ויתברר בהמשך שהם ניזוקו או שנגרמו להם נזקים נפשיים, הם יוכלו להגיש תביעה. 

"הפיצויים כוללים את כל התחומים בהם נפגעו התובעים. אם מדובר על בני משפחות הנפטרים, הרי שניתן לכלול את הכאב והסבל של הנפטרים, ואת קיצור תוחלת חייהם. בנוסף , אם מדובר באב משפחה שהלך לעולמו, יש לקחת בחשבון את אובדן ראש המשפחה על כל המשתמע מכך. 

"כאשר מדובר על תביעה של נכים ופגועים מהאסון, הפיצוי יכלול אובדן כושר השתכרות, עזרה לכל החיים, אביזרי עזר וסבל". 

מה צריכים הפגועים או בני משפחת הנפטרים לעשות כרגע, צעד אחר צעד?

"אין ספק שאת התביעות לא מגישים מחר בבוקר, אבל כבר בשלב זה כדאי לפנות לעורך דין שמבין בתחום ולקבל הכוונה נכונה.

"אם אדם מרגיש שהוא סובל ממשהו בעקבות נוכחותו באירוע עצמו, עליו לפנות ראשית כל לרופא המטפל ולהתלונן על מצבו הרפואי או הנפשי, ולדאוג לתעד את העניין.

"לעיתים קרובות, הנזק מתגבש בפרק זמן ארוך, ולא תמיד ניתן לדעת מה היקף הנזק. אבל ייתכן שבמקרים מסוימים כבר אפשר להגיש תביעות לביטוח הלאומי על נכות כללית.

"בכל מקרה, יש לתעד ולאסוף חשבוניות וקבלות בעקבות הוצאות שנגרמו בגלל הפגיעה, ולשמור אותם להמשך הדרך.

"לסיום, ישנם מקרים רבים בהם אני מתעסקת, שקשה יותר להוכיח את האחריות של גורם כלשהו לנזק. פה הכתובת רשומה על הקיר, וברור לעין כל כי היתה פה רשלנות חמורה. ממדי האסון רק הולכים ומתבררים והצער קורע את הלב והיגון עמוק. זה הזמן להתחזק באמונה ולדעת שהכל ממנו יתברך, אך אין זה סותר את הצורך לתבוע פיצוי על הרשלנות הברורה שהתרחשה במקום האסון ולקבל שיפוי על הנזק שנגרם. וכולנו תפילה שלא נדע יותר צער ונזכה לגאולת עולמים…"

"אני צריכה שתעזרי לי להגיש תביעה לביטוח לאומי", אמרה האישה שהגיעה אלי באותו בוקר. היא הובילה לפניה עגלה סיעודית ובתוכה תינוק חולה. "CP?" שאלתי. היא אישרה. התיישבנו לשיחה. היא הוציאה את הטופסיאדה, אני התחלתי למלא בסיס להגשת התביעה. השעה חלפה במהירות ובסופה ידענו שעוד יהיה בסדר, יש לה את כל מה שהיא צריכה בשביל לקבל את הקצבה. הכל עניין של זמן ולהערכתי הוא גם לא יהיה ארוך.

"ממה נגרם הCP?", שאלתי בשעה שנפרדנו.

"הוא נולד ככה, פג וסובל משיתוק מוחין", השיבה קצרות.

נורות אזעקה עלו במוחי באחת. "את יודעת, כאשר פג נולד עם בעיה, ייתכן ומשהו במהלך הלידה או החודשים שלפניה לא היו תקינים", אמרתי.

"לא נראה לי, הרופאים לא אמרו לנו כלום".

"אז כדאי לבדוק האם אין פה מקרה של רשלנות רפואית. אם אכן ניתן היה למנוע את המצב בית המשפט יכול לפסוק לך סכומים ניכרים שיסייעו לך בגידול הילד", הסברתי.

"ותוכלי לטפל בזה?" תקווה עמדה בעיניה של האישה.

"אוכל", השבתי ושוב נכנסנו פנימה, יושבות על התביעה החדשה.

חודשיים חלפו ואנחנו מצאנו את עצמינו עמוק בתוך משפט המסתמן לכיוון פיצוי בסך שני מיליון שקלים.

האם כל פגות היא סיבה לתביעה?

בהחלט לא. כל תינוק שנולד מתחת לגיל 37 שבועות נחשב פג אבל רוב התינוקות לא יישאו איתם נזק מן הלידה המוקדמת וככאלו לא יהוו עילה לתביעה. רק תינוק שנגרם לו נזק בעקבות הפגות מאפשר לבדוק האם היה כאן חוסר ערנות של הצוות הרפואי או התנהלות לא נכונה של הצוות המיילדותי, ויש עילה לתביעה.

מהם הדברים שעלולים לגרום לפגות ומהווים עילה לתביעה?

ישנן סיבות רבות, אתן דוגמאות; כאשר אם מחכה ללידה של יותר מתינוק אחד, הרופאים צריכים לעקוב אחריה בזהירות כיוון שלידה של יותר מתינוק אחד מזניקה את הסיכון לפגות, במידה ולא התבצע מעקב כנדרש והילדים אכן נולדו פגים ניתן להגיש תביעה על כך. 

לעיתים, כאשר רופא אינו מבחין במבנה מסוים ומבצע הליך כירורגי נדרש עלול להיוולד פג ובמקרים אחרים יש לאם נטייה לקרישיות יתר ויש ללוות את התקופה שלפני הלידה בנתינת טקסטן, כל הטיפולים הללו, במידה ולא ניתנו והתינוק אכן נולד פג עם השלכות לפגות, מהווים עילה לתביעה.

גם יולדת שהגיעה לבית החולים בזמן בו התינוק מוגדר עדיין כפג וצוות בית החולים לא עשה הכל כדי לעכב את הלידה ולהביא להבשלת הריאות, מהווים עילה לתביעה. 

מצבי סיכון שהיו אמורים להיות מטופלים במנוחה או במינימום מאמץ, לא אובחנו בזמן והשליכו על מצבו של הילד, נחשבים גם הם לרשלנות רפואית.

אלו לקויות יכולות להיווצר כתוצאה מפגות?

שיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי, דימומים בכלי הדם, בעיות נשימה, פגיעה מוחית, מחלות זיהומיות בעקבות מערכת חיסון בלתי בשלה, פגיעה חושית או פיגור שכלי. עם זאת, אל דאגה, רוב הפגים מתפתחים היטב ויוצאים מכלל סכנה. 

למה התביעות בנושאי הפגות נסובות על סכומים גבוהים כל כך?

כיוון שהן באות לשקלל הן את הנזק שייגרם להורים מכאן ועד מאה ועשרים של הילד והן את הצרכים המיוחדים שיידרשו לו בעקבות הפגיעה. כאשר לוקחים טווח זמן של חיים שלימים ומחשבים את עלות העזרים המיוחדים שיידרשו לילד במהלכם, התאמת הדיוק שתידרש, עלות העזרה הצמודה והפסד ימי העבודה שייגרמו להורים, מגיעים לסכומים עצומים של מיליוני שקלים. מתשלום זה, אגב, לא ירדו אחוזי מס הכנסה וההורים יוכלו לתעל אותו לטובת הילד.

טיפים שלמדתי מן התביעות:

1. כאשר אישה מודעת לכך שיש לה היסטוריה בלידת פגים אל לה לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין למה שייקרה, יש מה לעשות ואם הרופא אינו מציע שום דבר, בררי במקומות אחרים. 
2. כאשר מתפתחת לידה מוקדמת חשוב להגיע במהירות לבית החולים, בשלבים ראשונים ניתן לנסות לעצור אותה. 
3. במידה וביקורת לא נערכת כראוי התעקשו על המגיע לכן, לפעמים ביקורת טובה יכולה להיות שליחה להבדל בין תינוק פגוע לבריא.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, ישנה מעלה מיוחדת שניתן למצוא במשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

ילד שנולד נכה או אדם שעבר טיפול כושל, מותירים את המשפחה כולה כאובה ושבורה. לצד הקושי הבריאותי והתמודדות המייסרת, נקלעים בני המשפחה לקושי כלכלי, הוצאות והליכים שלא חשבו עליהם. חשוב לדעת שלפעמים אפשר אחרת. מותר לנו לעמוד על זכותנו ולקבל את המגיע לנו על כל רשלנות רפואית או טיפול שלא צלח. 

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ-12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים, כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

עו"ד ואנונו מגישה לנו את המדריך הבסיסי לתביעות משפטיות בנושאים רפואיים:

תביעה בגין נכות מולדת. ילדים רבים נולדים עם נכות, קלה או חמורה. בהרבה מקרים מדובר ברשלנות של רופאים שליוו את התהליך עד ללידה או בלידה עצמה, שלא שמו לב או שלא העירו את תשומת לב ההורים, או שלא נתנו את ההנחיות המתאימות. הנכות מזמנת התמודדות משמעותית לילד עצמו ולסובבים אותו. הצעד הראשון הוא פניה לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעבירו למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית בתקופת טרום הלידה או במהלכה. 

היו ערניים לחוק ההתיישנות. בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות המאפשר לתבוע רק עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.

אל תוותרו אל חוות דעת שניה.  אם מתעורר בכם ספק במהלך הטיפול לגבי איכות הטיפול הרפואי, מומלץ לפנות לחוות דעת שניה על ידי רופא נוסף.  

הכירו את התהליך. תהליך התביעה מתנהל בהתאם לשלבים הבאים: האדם פונה לייעוץ משפטי של עו"ד לצורך בחינת אפשרות להגשת תביעה. אחרי שהתביעה מוגשת יחד עם חוות הדעת המקצועית, הנתבעים מגישים כתב הגנה וחוות דעת מטעמם. בית המשפט יכול להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק ואחרי יכול להציע הצעת פשרה או לחלופין להפנות לגישור או דיאלוג בין שני הצדדים על מנת לסיים בפשרה.

פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך דין טוב יכול לבחון אם אפשר לסיים את העניין מחוץ לבית המשפט, ואם ניתן להימנע מהגשת תביעה. לקוחות חרדיים רבים שפונים אלי מבקשים להימנע מהגשת תביעה כצעד ראשון. מכיוון שאני מכירה את הגורמים הרלוונטיים מהצד השני של המתרס, אני יודעת כיצד לגשת אליהם ולהגיע לפשרה רצויה לטובת הלקוח.

הסטטיסטיקה פועלת לטובת התובע. סטטיסטית , 95 אחוזים מהתיקים שמגיעים להליך משפטי מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. כמומחית בתחום אני בוחנת היתכנות של פניה לגישור לפני כן, כאמור, אך כל מקרה לגופו ואין תביעה דומה לרעותה. 

תיקי רשלנות רפואיים מניבים סכומים גבוהים במיוחד. רבים מאיתנו לא מודעים לכך שתיקים בנושאי רשלנות רפואית יכולים להיות משמעותיים מאד מבחינת גובה הפיצוי. מציאות זו נכונה בכל תחום רפואי: החל משתלים בשיניים, ניתוחים, נכות מולדת, שיתוק מוחין ועוד.

קביעת גובה התביעה משוקללת בהתאם להיבטים רבים. כשאנו מגישים תביעה אנו יודעים לחשב ולהעריך כמה שווה כל תיק, כאשר ההערכות כוללות היבטים רבים: הוצאות רפואיות, עזרה צד ג', ניידות, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד- בהמשך החיים. 

שמרו על חומרים רפואיים. מומלץ מאד לשמור קבלות, חשבוניות וכל מסמך רפואי רלוונטי. למרות שאחר כך אפשר להוציא כל מסמך, לעיתים התהליך מורכב ויש צורך בצו מבית משפט. לכן תעדו כל מסמך ושמרו במקום ספציפי.

עו"ד מקצועי לתביעות רפואיות אמור להתמצא בתחומי הרפואה. למעלה משתים עשרה שנה אני מסתובבת בין רופאים, ואף ייצגתי אותם מול התביעות, כך שבמשך הזמן הזה שמעתי, התייעצתי ולמדתי המון בתחום הרפואה. כמובן שאלו הישגים שנרכשים עם השנים ואחרי קריאה של אלפי חוות דעת רפואיות. במקביל, יש רופאים מתחומים שונים, שאיתם אני מתייעצת לפני שאני מחליטה אם להגיש את התביעה, שהרי בכל תיק כזה צריך לצרף חוות דעת רפואית. לסיכום, אפשר לומר שרכשתי ידע רפואי לא מבוטל, הנחוץ מאוד למי שמתעסק בתיקי רשלנות רפואית. ידע כזה חשוב מאד לסיכויי ההצלחה של התביעה. 

"לפני תקופה קצרה הגיעו אלי זוג הורים עם פעוטה בת שלוש. ילדה מתוקה בעלת תלתלים זהים ועיניים תכולות, אבל חולה ומוגבלת. היא סובלת משיתוק מוחין (CP). הם פנו אלי בשביל להגיש בקשה לקצבה מטעם הביטוח הלאומי בגלל הלקות שלה. מאמינים שההכנסה החודשית תסייע להם בהוצאות הכבדות שגובה הטיפול בילדתם. מכשור רפואי, סייעת צמודה, טיפולים ואבחונים רבים. כששאלתי אותם מה גרם לשיתוק המוחין שלה, הם השיבו שהיא נולדה פגית. המשכתי לשאול מה ההיסטוריה הרפואית של האם, והתברר שגם בלידות הקודמות היו לה לידות מוקדמות, אבל אז, בשונה מהלידה האחרונה, הרופאים נתנו לה תרופות שונות להבשלת ריאה ולעיכוב התהליך. כשנכנסתי לנבכי המקרה הבנתי כי יש פה עילה רצינית לתביעה, וייתכן שלזוג ההורים ממתין סכום כסף גדול, שיפתור להם את המצוקה הכלכלית מהיסוד ויבטיח לילדה חיים מאושרים יותר ועתיד מסודר כלכלית".

כל תינוק ביומו הראשון נראה עולל זעיר, מיניאטורי וחסר ישע, מה קורה כשהוא נולד טרם זמנו ומשקלו זהה לחבילת סוכר? מה צופה לו העתיד והאם ניתן היה למנוע את המצב מראש? עו"ד דקלה ואנונו מספרת על ההתמודדות המורכבת של חלק מהפגים ועל מהלכים משפטיים שיצאו לדרך בעקבות נזקי פגות שונים.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

האם פגות היא עילה לתביעה?

"לא תמיד". משיבה ואנונו. "אם נגרם נזק בעקבות הפגות ומשהו ביילוד איננו תקין, ניתן לפנות לתביעה. יש מקרים רבים שפגות מתרחשת בעקבות חוסר ערנות של הצוות הרפואי שתפקידו לעקוב אחר האם לכל אורך הדרך, ויש פעמים שהכשל נוצר בעקבות חוסר התנהלות נכונה של צוות המיילדותי.

"לפעמים האישה סובלת מהיסטוריה של לידות מוקדמות, והצוות הרפואי אמור להיות ערני לכך ולבדוק אם מדובר בקרישיות יתר ולתת קלקסן, או מדובר במבנה קצר בו ניתן לטפל ביעילות. במקרים רבים יש צורך במנוחה מוחלטת ומינימום מאמץ. לעיתים גם לידת תאומים יוצרת סיכון מוגבר לפגות. 

אלו לקויות יכולות להיווצר כתוצאה מפגות?

"כל לידה לפני הזמן נחשבת לפגות. למרבה הנס פגים רבים מתפתחים כראוי ויוצאים מכלל סכנה, אך במקרים מסוימים עלולות להיווצר בעיות בריאותיות שונות כמו: עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין, פגיעה מוחית, מחלות זיהומיות בעקבות מערכת חיסון לא בשלה, דימומים בכלי הדם, בעיות נשימה, פיגור שכלי ופגיעה בחושים שונים.

אם חלילה הפג שנולד סובל מקשיים שונים, מה כדאי לעשות בשביל לצאת לתהליך תביעה?

"אם אכן נגרם נזק בעקבות הפגות, מומלץ לפנות לעו"ד שמתמחה בתחום רשלנות רפואית. הוא יוציא את התיק הרפואי של האם והיילוד מבית החולים וישיג מהקופה או הרופא המטפל את מהלך המעקב בכל תקופת טרום הלידה. עורך הדין יבחן יחד עם גורמי מקצוע אם יכלו לפעול אחרת, לטפל באם לפני הלידה, למנוע את הפגות ולתת פתרונות שונים. במידה שיש עילה לתביעה, מתחיל תהליך די ממושך אבל שכרו בצידו. ניתן להשיג פיצויים בסכומים אדירים, כאלו שיכסו רטרואקטיבית את כל ההוצאות ויסייעו לו להמשך. 

לפני תקופה הייתי שותפה לתהליך תביעה מורכב ומפתיע של זוג הורים חרדיים שנדרשו לטיפולי פוריות ונולדו להם תאומים פגים. הם תבעו בעזרתנו את הצוות הרפואי שטיפל בהם על כך שלא יידע אותם על הסיכונים הכרוכים בלידת תאומים. השופטת פסקה להם סכום אסטרונומי של 15 מיליון שקל…

"הפיצוי מגלם בחובו את כל מהלך החיים של הילד, תוך התייחסות לכל הפרמטרים: הפסד השתכרות לאורך כל תוחלת חייו, עזרה צד ג', אפוטרופסות, אביזרים רלוונטיים, ניידות, כאב וסבל ועוד. הסכום הזה יכול לסייע למשפחה ולילד לצלוח את האתגרים הרבים שעומדים לפתחו, ולהבטיח לו בעז"ה עתיד ורוד יותר…".

בערב חורפי אחד שיחקה לאה עם אחיה. היא הסתכלה על אבן שזרקה בפה פעור, מנסה לראות היכן היא נוחתת, ואז נעלמה האבן. במקביל, משהו עצר לה רגע את הנשימה. 

"אמא רצה איתי לרופאה. שלחה לצילום ליתר ביטחון, הסבירה שזה לא דחוף הרופאה התבוננה בצילום, אמרה שאין שום דבר. המשכתי להשתעל, אחרי שבוע, כאשר היא בדקה שוב את הצילום, שמה לב למה שפספסה והפנתה במהירות לבית החולים כבר היה מאוחר מדי. הוציאו לי את האבן, אבל הריאות כבר לא מה שהיו. יש לי היום נטייה חמורה לדלקת ריאות ואני משתעלת ככה, בלי קשר, פעמים רבות".

מהן הרשלנויות הרפואיות שרוחות בקרב ילדים?

לידה עם נכות בעקבות תהליך שלא אובחן במהלך חודשי ההיריון או בעקבות לידה טראומטית. 

אבחון מאוחר של החיידק הטורף. חום גבוה ופריחה בכפות רגליים, עלולים להעיד על בעיה ולרופא הילדים אסור לפספס אותה. מהירות האבחון במחלה זו קריטית להצלחת הטיפול, למניעת הישנות המחלה ולטיפול קל ככל האפשר. 

אי אבחון של חדירת גוף זר. גוף זר החודר למערכת הנשימה, בין על ידי שאיפה ובין על ידי בליעה, צריך להיות מאובחן באופן מידי. איחור באבחון החדירה עלול לגרום נזקים לריאות, היווצרות בצקות, קשיי נשימה ונכות לכל החיים. 

אי אבחון של נמק. פעמים, כאבים חזקים חוזרים ונשנים בבטן התחתונה, עלולים להעיד על תחילתו של תהליך בעייתי העלול להגיע עד למצב של נמק חלילה (במיוחד אצל בנים). אי אבחון של התהליך עשוי להסתיים בכריתה ובנכות לכל החיים.

עוד נושאים שכיחים אצל ילדים: 

אפנדיציט שלא אובחן בזמן וגרם לנזק בבטן, להידבקויות או לזיהום בעל השלכות, לידה טראומטית שגרמה לסי.פי או נכות אחרת, שברים שלא אובחנו בזמן או לא טיפלו כראוי וגרמו לפגיעה באיבר או להגבלת טווח תנועה, אי אבחון של בעיות פיסוק, פרע כתפיים, עקמת ועוד.

היא הגיעה אלי בגיל עשרים ושלוש. אישה צעירה, החיים לפניה, וכאבי בטן מלווים אותה כמעט מאז שהיא מכירה את עצמה. בעצם, רק מגיל שמונה. "כאבה לי אז מאוד מאוד הבטן, החום עלה לי ואמא שלי לקחה אותי לרופאת הילדים. הרופאה בדקה, הסתכלה ואמרה לאמא שלי 'שום-דבר, ווירוס בטן, תני לה משכך כאבים  ומנוחה'. שלושה ימים לאחר מכן, כש'הוטסנו' למיון, האפנדיציט כבר התפוצץ ומילא את חלל הבטן. עברתי ניתוח מורכב והחלמה ממושכת, אבל לא הייתי חוזרת אליהם היום, אלמלא העובדה שמאז אני סובלת מכאבי בטן באים והולכים, חולשה ובעיות שונות. הרופאים מסבירים שהכל נגרם כתוצאה מ'הדבקויות', ואת כל ההדבקויות האלו ניתן היה למנוע לו היו מאבחנים את דלקת האפנדיציט בזמן ומטפלים בו לפני שהתפוצץ".

כואב.

בעיקר בגלל שאפנדיציט – דלקת תוספתן – שמטופלת בזמן כרוכה בניתוח סגור מקומי וקטן, כמעט בלי צלקות. זמן ההתאוששות ממנו קצר וקל וההליך כולו פשוט מאוד. אי האבחון של הדלקת בזמן גרם לכאביה של האישה ולהשלכות הרפואיות שהיה לניתוח בטווח ארוך.

מהם מקרי הרשלנות הרפואית השכיחה אצל ילדים?

נתחיל לפי סדר, אחת הרשלנויות השכיחות ביותר היא רשלנות במהלך הלידה. כאשר ילד נולד עם CP, פרע כתפיים או נכויות אחרות, ניתן לבדוק האם התנהלות הלידה הייתה תקינה או שפספוס נתונים במהלכה, התעלמות ממצוקה עוברית או קבלת החלטה שגויה, הם אלו שהביאו לנזק התמידי לילוד.

רשלנות שכיחה בימים שלאחר הלידה היא אי אבחון של בעיית פיסוק – בעיה בפרקי ירכיים. כאשר תינוק נולד עם בעיית פיסוק או כאשר יש חשד, ולו קל, לבעיית פיסוק, רופא בית החולים אמור לאבחן את המצב ולשלוח את הילוד לעריכת אולטרא-סאונד פרקי ירכיים. אבחון מוקדם של הבעיה קריטי, כיוון שבעיית פיסוק שאינה מטופלת בזמן עלולה לגרום נכויות לאורך כל החיים.

במהלך הילדות שכיחות הרשלניות הרפואיות הבאות:

אי אבחון של עקמת. כאשר עקמת מאובחנת בזמן ניתן לטפל בה בעזרך מחוך או ניתוח לא מורכב בגב, אי אבחון של הבעיה עלול לגרום לבעיות גב ויציבה לאורך החיים.

חוסר אבחון של שבר או טיפול לא נכון בשבר. לפעמים רופאים מפספסים שבר בצילום, בין בשל צילום לא ברור (במקרה כזה הרופא נדרש לבקש צילום חוזר), בין בשל מהירות בקריאת הצילום ובין בשל חוסר הבחנה. אי איתור של שבר מקטין את האפשרות לטפל בו בעזרת גבס, שכן, חלון הזמן של טיפול בשבר בעזרת גבס הינו חלון זמן מוגבל, מגדיל את ההיתכנות לניתוח, ובעיקר, עלול לגרום לבעיות נוספות.

כאשר יש בגוף שבר חשוב לקבע אותו כמה שיותר מהר. אם לא מבצעים את הקיבוע בזמן, ריפוי השבר נפגע ועלולה להישאר מגבלה תפקודית בטווח התנועה או ביכולת התנועה של האיבר לכל החיים. כמו כן, שימוש בעצם לא מקובעת עלול לרסק אותה ושבר שלא אובחן בזמן עלול להסתבך לניתוח הדורש ברגים ופלטינות ועלול להגביל את טווח התנועה.

רשלנויות שכיחות פחות הנוגעות לשברים הינן היווצרות חתך במהלך הורדת הגבס, וגיבוס המקבע את העצם במנח לא נכון.

אי איתור של אפנדיציט – כאשר דלקת תוספתן מאובחנת בזמן ניתן לטפל בה בעזרת ניתוח סגור, מקומי וקטן, בעל החלמה מהירה ופשוטה. אבחון האפנדיציט רק לאחר שהתוספתן התפוצץ בגוף עשוי להביא לניתוח גדול ומורכב יותר, בעל זמן החלמה ממושך יותר והתכנות להדבקויות עתידיות המוגדרות כנזק ומקנות אחוזי נכות. כאשר רופא אינו מפנה לבדיקת התכנות דלקת תוספתן בשעה שהילד מתלונן על כאבי בטן וסובל מחום, תוגדר ההתעלמות כמחדל המהווה רשלנות רפואית.

היווצרות נמק אצל ילדים היא גם תופעה שפעמים רבות ניתן היה למנוע אותה.

טיפ מהניסיון שלי:

לכו אחרי הלב שלך, לפעמים אמא מאבחנת את הבן שלה יותר טוב מרופא. אם הרופא קבע משהו ואתן מרגישות שהוא לא צודק והילד לא מקבל טיפול הולם בקשו חוות דעת נוספת. לב של אמא הוא לא דבר שאפשר לזלזל בו.
כאשר אתן מסתכלות על ילד שאינו חש בטוב בדקו האם הוא חריג ביחס להתנהגות הרגילה שלו ולא ביחס למדד הסביבתי. גם אם התלונות של הילד שלך שכיחות אצל אחרים הן לא תמיד שכיחות אצלו, ורק הוא מהווה את המדד הקובע עבורו.
אל תזלזלו בהפניה לביצוע אולטרא-סאונד פרקי ירכיים. גם אם כל התינוקות שלכם קיבלו אותה וכולם היו תקינים, אל תיקחו את הסיכון שאולי הפעם משהו דורש טיפול.

עד איזה גיל אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אצל ילדים?

אצל ילדים עד גיל עשרים וחמש של הילד.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

ילד שנולד נכה או אדם שעבר טיפול כושל, מותירים את המשפחה כולה כאובה ושבורה. לצד הקושי הבריאותי והתמודדות המייסרת, נקלעים בני המשפחה לקושי כלכלי, הוצאות והליכים שלא חשבו עליהם. חשוב לדעת שלפעמים אפשר אחרת. מותר לנו לעמוד על זכותנו ולקבל את המגיע לנו על כל רשלנות רפואית או טיפול שלא צלח. 

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ-18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים, כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

עו"ד ואנונו מגישה לנו את המדריך הבסיסי לתביעות משפטיות בנושאים רפואיים:

תביעה בגין נכות מולדת. ילדים רבים נולדים עם נכות, קלה או חמורה. בהרבה מקרים מדובר ברשלנות של רופאים שליוו את התהליך עד ללידה או בלידה עצמה, שלא שמו לב או שלא העירו את תשומת לב ההורים, או שלא נתנו את ההנחיות המתאימות. הנכות מזמנת התמודדות משמעותית לילד עצמו ולסובבים אותו. הצעד הראשון הוא פניה לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעבירו למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית בתקופת טרום הלידה או במהלכה. 

היו ערניים לחוק ההתיישנות. בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות המאפשר לתבוע רק עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.

אל תוותרו אל חוות דעת שניה.  אם מתעורר בכם ספק במהלך הטיפול לגבי איכות הטיפול הרפואי, מומלץ לפנות לחוות דעת שניה על ידי רופא נוסף.  

הכירו את התהליך. תהליך התביעה מתנהל בהתאם לשלבים הבאים: האדם פונה לייעוץ משפטי של עו"ד לצורך בחינת אפשרות להגשת תביעה. אחרי שהתביעה מוגשת יחד עם חוות הדעת הרפואיץ, הנתבעים מגישים כתב הגנה וחוות דעת מטעמם. בית המשפט יכול להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק ואחרי יכול להציע הצעת פשרה או לחלופין להפנות לגישור או דיאלוג בין שני הצדדים על מנת לסיים בפשרה.

פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עורך דין טוב יכול לבחון אם אפשר לסיים את העניין מחוץ לבית המשפט, ואם ניתן להימנע מהגשת תביעה. לקוחות חרדיים רבים שפונים אלי מבקשים להימנע מהגשת תביעה כצעד ראשון. מכיוון שאני מכירה את הגורמים הרלוונטיים מהצד השני של המתרס, אני יודעת כיצד לגשת אליהם ולהגיע לפשרה רצויה לטובת הלקוח.

הסטטיסטיקה פועלת לטובת התובע. סטטיסטית , 95 אחוזים מהתיקים שמגיעים להליך משפטי מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. כמומחית בתחום אני בוחנת היתכנות של פניה לגישור לפני כן, כאמור, אך כל מקרה לגופו ואין תביעה דומה לרעותה. 

תיקי רשלנות רפואיים מניבים סכומים גבוהים במיוחד. רבים מאיתנו לא מודעים לכך שתיקים בנושאי רשלנות רפואית יכולים להיות משמעותיים מאד מבחינת גובה הפיצוי. מציאות זו נכונה בכל תחום רפואי: החל משתלים בשיניים, ניתוחים, נכות מולדת, שיתוק מוחין ועוד.

קביעת גובה התביעה משוקללת בהתאם להיבטים רבים. כשאנו מגישים תביעה אנו יודעים לחשב ולהעריך כמה שווה כל תיק, כאשר ההערכות כוללות היבטים רבים: הוצאות רפואיות, עזרה צד ג', ניידות, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד- בהמשך החיים. 

שמרו על חומרים רפואיים. מומלץ מאד לשמור קבלות, חשבוניות וכל מסמך רפואי רלוונטי. למרות שאחר כך אפשר להוציא כל מסמך, לעיתים התהליך מורכב ויש צורך בצו מבית משפט. לכן תעדו כל מסמך ושמרו במקום ספציפי.

עו"ד מקצועי לתביעות רפואיות אמור להתמצא בתחומי הרפואה. למעלה משתים עשרה שנה אני מסתובבת בין רופאים, ואף ייצגתי אותם מול התביעות, כך שבמשך הזמן הזה שמעתי, התייעצתי ולמדתי המון בתחום הרפואה. כמובן שאלו הישגים שנרכשים עם השנים ואחרי קריאה של אלפי חוות דעת רפואיות. במקביל, יש רופאים מתחומים שונים, שאיתם אני מתייעצת לפני שאני מחליטה אם להגיש את התביעה, שהרי בכל תיק כזה צריך לצרף חוות דעת רפואית. לסיכום, אפשר לומר שרכשתי ידע רפואי לא מבוטל, הנחוץ מאוד למי שמתעסק בתיקי רשלנות רפואית. ידע כזה חשוב מאד לסיכויי ההצלחה של התביעה. 

היא הגיעה אלי. חמש אצבעות ביד אחת, ארבע בשנייה. "לא נולדתי ככה", סיפרה בכאב . "אני עובדת הייטק. במשך שנים התלוננתי על כאבים בציפורן. הייתי אצל רופא משפחה שאבחן דלקת ונתן משחה. כשהמשחה לא עזרה המשכתי לרופא עור, הוא בדק, חזר על אבחנת הדלקת ונתן משחה נוספת. עוד משחה ועוד אחת והמצב לא הוטב. שנים הייתי במעקב אצל רופא עור, שנים! עד שעלה החשש שמא מקור הבעיה בכלל לא בציפורן אלא במה שמתחולל מתחתיה, עד שנשלחתי לעשות בדיקות ולקבל את תוצאותיהן המחלה כבר התפתחה. בסופו של דבר כדי להציל את חיי, נאלצתי לוותר על אצבע".

למה חשוב לאבחן מחלה בזמן?

ככלל, רבות מן המחלות הקשות הן מחלות מידרדרות, כאלו שאבחון וטיפול מוקדם יכול להאט את ההידרדרות או לעצור אותה לחלוטין. אבחון מוקדם מהווה פעמים רבות גם טריגר לסכנת ההישנות של המחלה בעתיד. בדרך כלל, ככל שמאבחנים מחלות מידרדרות בשלבים ראשוניים יותר ניתן לתת להן טיפול מונע, מאט ואפילו מציל חיים.

עילות נוספות לתביעה רפואית במחלות קשות הן פספוס של ממצאים. יש לי לקוחה שעשתה במשך שנים ביופסיות ולא נמצא דבר. לאחרונה נמצא בביופסיה ממצא בעייתי ולמפרע מסתבר שניתן היה לראות אותו בבדיקות קודמות אך הרופאה לא שמה לב…

אני מטפלת עכשיו גם בתיק של ילד שסבל מעקמת. הוא הגיע לאורתופד בשלבים מאוד מוקדמים בהם ניתן היה לעשות ניתוח וליישר את העקמת, אך האורתופד הפנה אותו לפיזיותרפיה במקום לניתוח. לאחר שהפיזיותרפיה לא עזרה והאורתופד לא שלח אותו לבדוק היתכנות ניתוח, החל המצב להיחשב לרשלנות. לאחר שנים, כאשר עבר באמת את הניתוח אי אפשר היה לסדר את הנזק בכל מאת האחוזים ועל כך אנחנו מגישים את התביעה.

לאה היתה מורה מסורה, שהעניקה לתלמידותיה שיעורים לחיים, ציידה אותן בכלים ונהנתה מכל יום בעבודה. בגיל 51 חייה השתנו לבלי היכר. בוקר אחד קמה עם דיבור מבולבל וטשטוש בראייה. היא פנתה למיון, שם בדק אותה נוירולוג, שלא נלחץ מידי. היא הושארה להשגחה, ויום למחרת חטפה אירוע מוחי חמור. מסתבר שיום קודם לכן היא עברה אירוע מוחי קל, שלא אובחן, ולמרות התסמינים הבולטים היא לא הופנתה לצילום סי טי. למרבה הצער רחל הפכה למשותקת בכל גופה. היא נזקקת למטפלת סיעודית ומתמודדת עם הנזקים העצומים שהותיר האירוע המוחי.

מה קורה כאשר מאחרים לאבחן אירוע מוחי או התקף לב?

"המשותף לאירוע מוחי ולהתקף לב הוא העובדה שלשניהם יש חלון הזדמנויות מאד קצר, בו ניתן להתערב ולטפל. בעת התקף, בשניהם לא מגיע חמצן למוח ויש צורך להתערב מאד מהר. חשוב להיות ערים לתופעות ולקבל טיפול רפואי מהיר, בשביל למנוע ככל האפשר נזקים עתידיים והשלכות מרחיקות לכת.

"אירוע מוחי יכול להיגרם מנזק נוירולוגי, שעלול לגרום לשיתוק הגפיים, לשיתוק חצי גוף או לפגיעה ביכולת הדיבור. התסמינים לאירוע מוחי הם: חולשה, עיוורון פתאומי, הפחתה בתחושה, חוסר שיווי משקל, סחרחורות, בלבול בדיבור או טשטוש ראייה. 

"בדרך כלל כאשר מגיעים עם תופעות כאלו צריך לבצע בדיקת סי טי לצורך אבחון האירוע. כאשר ישנה אבחנה ניתן לספק טיפול ורידי, טיפול עורקי או צנתור מוח. הזמן הוא גורם קריטי ומכריע על מצבו של החולה. אם חלילה מגיעים אחרי הזמן, לא תמיד ניתן להתערב וההשלכות הרות גורל.

"בהתקף לב, התסמינים העיקריים הם כאב חד באזור החזה, שעלול להקרין על הצוואר והכתפיים, קוצר נשימה וכאבים בשריר הלב, שדומים לכאבים במעלה הקיבה. האבחנה מתבצעת על ידי בדיקת א.ק.ג ובדיקות מעבדה, ולפעמים נדרש צנתור וניתוח. אם אין טיפול הולם, האדם עלול לסבול מנכות לכל החיים ובמקרים קיצוניים להגיע חלילה למוות.

מה צריך לעשות בשביל לגשת לתביעה בעקבות רשלנות רפואית? 

"פנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית. 

נזקים אורתופדיים ומשמעותם –

הלקוחה שהגיעה אלי באותו בוקר ישבה על כיסא גלגלים. "אל תראי אותי ככה", היא ביקשה, "עד לפני חצי שנה התרוצצתי לכל מקום בדיוק כמוך". לא ראיתי אותה 'ככה' (אין אצלי בכלל 'ככה' כזה או אחר), הקשבתי לסיפור שלה. הוא היה קשה ועצוב.

"לפני פסח ירדתי עם הילדים לפארק הגדול. הם התרוצצו במתקנים ואני הלכתי להביא את האוכל מן העגלה. בעודי פוסעת בשביל הגיח מולי ילד רוכב על קורקינט חשמלי. התאונה הייתה בלתי נמנעת. בואי לא נדבר עכשיו על הסכנות של הכלי המשחית הזה כיוון שהן לא קשורות לכאן, אלא נתמקד בסיפור שלי; הועפתי לאחור והקורקינט עבר עלי. איבדתי את ההכרה ואנשים שהיו במקום מיהרו להזמין נט"ן. פרמדיקים פינו אותי לבית החולים, שם איבחנו לי שבר בבית החזה ובכתף. הרופאים במיון היו דווקא אנושיים רק מה, הם שכחו את כלל הבסיס לפיו…"

"דבר ראשון בכל מקרה של נפילה ופציעה יש לתת לחולה אנטיביוטיקה דרך הווריד", השלמתי אותה.

עוד מקרה של רשלנות רפואית מהסוג השכיח. כל כך קל למנוע, כל כך קשה לתקן.

"מכאן והלאה התגלגלו העניינים כמו כדור שלג אימתני. מכיוון שהזיהום לא טופל הצטבר בתוך הגוף שלי אזור מוגלתי שצריך היה לנקז אותו בניתוח. עברתי ניתוח, המוגלה נוקזה, הוכנסו לו פלטות לאוזר השברים, אך לאחר תקופה קצרה שוב החלה להצטבר מוגלה, הפלטות נדחו והייתי צריכה לעבור ניתוח נוסף לניקוז המוגלה ולהכנסת פלטות חדשות. מאז עברתי כבר חמישה ניתוחים והכל בגלל אותו חוסר זהירות ראשוני. לו היו נותנים לי אז אנטיביוטיקה לא הייתה נוצרת מוגלה, לא היו בעיות עם הפלטות ולא הייתי צריכה לעבור את כל הניתוחים…".

כל כך עצוב…

טוב שלפחות ניתן להגיש תביעה שתשב ללקוחה את כל עלות הטיפולים, הניתוחים, ימי העבודה שהופסדו והנזקים מסביב.

רשלנות בנזקים אורתופדיים

כאשר מדברים על טיפולים אורתופדיים או על ניתוחים אורתופדיים, הרשלנויות הרפואיות שכיחות ונפוצות. בין היתר, לרשלנות רפואית אורתופדית נחשבים: פרע כתפיים שנגרם לתינוק בלידה וניתן היה למנוע, ילדים שנולדו עם קלאב-פוט ולא הופנו מיד לאולטרא-סאונד וטיפול מתאים (אם לא מטפלים בקלאב-פוט באופן מידי ממש, יכול להיגרם לתינוק נזק והגבלה בתנועה חלילה), גבסים של קלאב-פוט שהושמו בצורה לא מדויקת וגמרו להגבלת תנועה, זריקת אפידורל שניתנה בצורה לא נכונה וגרמה חלילה לשיתוק או לצורך בניתוח על מנת לתקן את הפגיעה, טיפול לא נכון בשברים או גיבוס לא נכון המביא להגבלת תנועה, חוסר אבחון של שבר בצילום שניתן היה לראות בו סימנים (שבר שאינו מאובחן בזמן עלול לגרום לפגיעה קשה בעצם ובעצבים הסובבים אותה), קרע של גיד שלא אובחן בזמן (כאשר לא מטפלים בגיד קרוע תוך עשרה ימים עלולה להיווצר נכות חלילה, בענייני גידים מהירות היא שם המשחק), ניתוחי בקע לא זהירים שגרמו לשיתוק רגליים ברמה כזו או אחרת, טיפול לא נכון בהלו-ולגוס (אצבע שפונה החוצה מקו כף הרגל) – ניסיון לא מוצלח ליישר את האצבע עלול לגרום לנזקים, טיפולי כירופרקטיקה שהובילו לנזקים, אבחון מאוחר של מחלות המתבטאות בכאבים אורתופדיים ועוד.

האם תוכלי לתת מניסיונך טיפ לחיים למניעת איחור באבחון מחלות? 

בהחלט, יותר מאחד.

1. 1. כאשר אדם מקבל אבחנה אורתופדית שאין לו בעיה, למשל, אדם נופל ומקבל מכה חזקה מאוד ברגל והאורתופד אומר שאין לו שבר, עליו לבדוק שהכאבים הולכים ושוכחים. אם הכאבים אינם נחלשים וקל וחומר במידה והם מתחזקים, מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת ולוודא שהרופא הראשון לא פספס משהו.
   2. במידה ומקום הפגיעה של האדם הופך נפוח מאוד, נפוח וחם או רק חם וכאוב מאוד, מומלץ לפנות לקבלת אבחנה נוספת. נפיחות מאותת פעמים רבות על שבר ובמידה ושבר אינו מטופל הוא עלול לגרום לנזקים חלילה.
   3. לעולם אל תשכנעו רופא לתת לכם טיפול קל במקום טיפול מחמיר, הגבלה זמנית רחבה יותר בתנועה עדיפה יותר מספק פגיעה אפשרית בעתיד. בטיפולים אורתופדיים עדיף תמיד ללכת על הצד המחמיר ולא להיפך.
   4. במידה וניגשת לטיפול אורתופדי (אצל כירופרקט, אורתופד, מרפא בעיסוק וכולי) ובמהלך הטיפול כואב לכם מדי, עצרו אותו. טיפול טוב לעולם אינו נושא בחובו כאבים שאי אפשר לעמוד בהם.

• במידה ואובחן לאחד מילדיכם קלאב-פוט טפלו בו מיד. בנושא הקלאב פוט המהירות קריטית וכל רגע של עיכוב גורלי.

למי את מציעה לפנות לבדיקת היתכנות תביעה?

לכל מי שנגרם לו נזק בעקבות טיפול אורתופדי, חוסר טיפול או איחור באבחון, ולכל מי שיש לו ספק האם הנזק שנגרם הגיע בשל טיפול לקוי. תמיד כדאי לבדוק נתונים אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. זה האחרון יוציא את כל החומרים; את הצילומים ואת האבחונים, יעבור עם מומחה ויבדוק האם יש קייס לתביעה. במשרד עורכי הדין של דקלה ואנונו לא תידרשו לשלם מאום עבור הבדיקה.

מה את ממליצה לאנשים לשמור לאחר כל טיפול אורתופדי?

קבלות, חשבוניות, חומר רפואי, כל מסמך שמעיד על הפסדי זמן עבודה או ממון, קבלות על תחבושות מיוחדות, קבלות על טיפולים מיוחדים, קבלות על נעליים מיוחדות או מדרסים, חשבוניות של כל טיפול משלים שעלה כסף כמו דיקור, פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד. תמיד כדאי לשמור את הקבלות הללו עד להחלמה מלאה.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, ישנה מעלה מיוחדת שניתן למצוא במשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

"משמים, רק משמים". האישה שישבה מולי הייתה כאובה אבל גם שמחה, מן קוקטייל רגשות כמעט בלתי אפשרי. "ה'ילד' שלי כבר אינו ילד, הוא בן עשרים ושלוש. שנים על שנים, אנחנו יודעים שהיה בטיפול בו רשלנות רפואית", היא פתחה.

"רשלנות רפואית?" התעניינתי. "כן, הייתה לו איזו בעיה בכליה, הרופאים לא טיפלו בה נכון והגענו עד למצב של כריתת כליה", סיפרה האם תוך שהיא מניחה על השולחן תיקיה מלאה במסמכים. רפרפתי עליה. כבר במבט קל ניתן היה לראות שהיא צודקת, לא בטוח, אבל בהסתברות גבוהה מאוד. "אז למה חיכיתם עד עכשיו?" שאלתי. "כי לא ידענו למי לפנות. את יודעת בכל הנושא של רשלנות רפואית צריך זהירות גדולה וציות לדעת תורה. לא ידענו על מי נוכל לסמוך בתחום הזה ובמשך שנים המתנו לשליח הטוב", היא סיפרה, מסבירה את עניין השמחה. "ועכשיו?" התעניינתי. "עכשיו הילד צריך לעבור טיפול חשוב ויקר מאוד. האמת שלא היה לנו מאיפה לשלם אותו והתפללנו לה' שישלח לנו שליח טוב. הוא שלח. את עיתון קטיפה. קראתי שם את המאמרים שלך וממאמר למאמר הבנתי שאת יכולה להיות שליחה טובה עבורנו. זהו, בשבוע שעבר כתבת על מקרה בו היה לכם תיק ברור של רשלנות רפואית ולאחר שקיבלתם הוראה מן הרב של המשפחה עצרתם את התהליך ועשיתם חושבים מחדש. כשקראתי את המדור הזה קיבלתי החלטה, אם את מקצועית ואנושית, יודעת את המלאכה ומצייתת לדעת תורה, אנחנו יכולים לפנות אלייך. לאחר שקיבלנו ברכה מהרב אני כאן".

שמחתי. קיוויתי להיות שליחה טובה עבור המשפחה ושמחתי שהכתבות בעיתון מביאות טוב לאנשים, ברוך ה' שזכינו. אגב, אם סיומו של הסיפור מעניין אתכם, אנחנו באמצע דין ודברים כעת, ונראה שהמשפחה תקבל סכום כסף כזה שיעזור לה לא רק עם הטיפול אלא גם בשידוכים ומעבר…

מזה שנה שאנחנו פוגשים אותך מדי חודש מעל גבי העיתון, האם זכית לעזור לאנשים בעקבות הכתבות?

בהחלט. קודם כל הכתבות גרמו ליצירת מודעות גדולה מאוד סביב נושא הרשלנות הרפואית, מודעות שלא הייתה אצלנו לפני כן. מעבר לזה הן גרמו לאנשים רבים לפנות ולקבל עזרה. לדוגמא, לאחר הכתבה על נזקים בלידה הגיעה אלי אישה שהילד שלה נולד עם שיתוק מוחין לא עלינו. בדיקה מהירה גילתה לנו שנותרו עשרה ימים בלבד עד שיחול על התיק חוק ההתיישנות. הפעלנו את כל המנועים וברוך ה' הצלחנו להגיש את התביעה בזמן.

האם היו תחומים נוספים, מלבד נזקים לילוד, שזכו למענה?

בהחלט. בעקבות הכתבות בעיתון הגיעו לטיפול עשרות תיקים. טיפלתי בתיקים של שברים שלא אובחנו בזמן וגרמו למגבלה תפקודית לחיים, דלקת בתוספתן שלא אובחנה בזמן וגרמה לניתוח מסובך ולסבל לחיים, סיבוכים לאחר ניתוחים שלא זכו למענה הולם וגרמו למגבלה תפקודית, מחלה שלא אובחנה בזמן, מחלות קשות שניתן היה לראות בצילומי הדמיה ולא אובחנו ועוד. בתחום הילדים הגיעו מקרים של ילדים שנולדו עם מחלות גנטיות קשות, שיתוק מוחין לאחר לידה טראומטית, לידות שהסתבכו וגררו קרעים שניתן היה למנוע ועוד. 

קטיפה היה שליח להגעת מקרים רבים להם זכיתי לעזור.

מהו הסיפור המרגש ביותר לו זכית להיות שליחה בעקבות הכתבות?

אני חושבת שהסיפור הזה: בחורה צעירה הגיעה אלי לאחר שהחלה לסבול מניוון שרירים לא עלינו. היא ניסתה לקבל קצבאות שונות ולא הצליחה למרות שנזקקה להן מאוד. הבחורה כבר הייתה מוגבלת מאוד בידיים וברגליים והכסף נזקק לה כמו אוויר לנשימה. לאחר שישבתי עימה, פניתי לרופאים וביקשתי חוות דעת רפואיות. מהכרותי עם הדרישות השונות, ידעתי לצרף את כל חוות הדעת הנדרשות ועד מהרה הבחורה קיבלה כמה וכמה קצבאות שונות, כמו קצבת ניירות, קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים ועוד. בכל מקרה שאני מטפלת אני מרגישה שמחה גדולה שזכיתי לעזור, אבל כאן, כשהעזרה הייתה כל כך קריטית ומיידית, אני חשה סיפוק מיוחד.

האם יצא לך לעזור לאנשים שלא בתשלום?

וודאי, אנשים רבים פנו אלי בבקשת עזרה. בכל פעם שראיתי שהתיק לא מסובך והם יכולים לטפל בו לבד, הסברתי להם מה נדרש מהם לעשות והצעתי להם לנסות לפעול לבד ולחסוך כסף. אנשים רבים אכן קיבלו קיצבאות וניהלו תיקי רשלנות קטנים לבדם.

טיפ לקוראות

לאחרונה החלו גופי הביטוח להכיר גם באי המלצה על נטילת חומצה פולית (במקרה שאי הנטילה גרמה לילוד לבעיה בעמוד שדרה) כרשלנות רפואית. אם יש מישהו שסובל מכך, אני ממליצה לפנות לבירור מידי לפני שיחול על המקרה חוק ההתיישנות.

את השיעול שמעתי עוד לפני שראיתי אותה. הידקתי את המסכה. היא נכנסה, פלטה צרור נוסף. התנצלה. "זה לא קורונה, ככה אני מאז האבן שבלעתי כשהייתי ילדה". הפתיחה הייתה מסקרנת. רכנתי קדימה מקשיבה. רחל הייתה מן הבנות שאהבו לשחק חמש אבנים. כן, היא לא שיחקה בהן עם חברות, אבל בבית, עם האחים, נהנתה גם היא מהאבנים הזהובות.

בערב חורפי אחד שיחקה רחל עם אחיה. היא הסתכלה על אהבן שזרקה בפה פעור, מנסה לראות היכן היא נוחתת, ואז נעלמה האבן. במקביל, משהו עצר לה רגע את הנשימה. "הייתי בת אחת עשרה, לא ממש בשלה כדי להבין מה קורה פה, כן בשלה כדי להיבהל, לרוץ אל אמא להגיד שבלעתי משהו. להשתעל. אמא רצה איתי לרופאה. היא הקשיבה לסיפור, בדקה, הסבירה שלו הייתי בולעת אבן לא הייתי נושמת ככה בחופשיות. שלחה לצילום ליתר ביטחון, הסבירה שזה לא דחוף. אמא שלי היא מהזן ההיסטרי, אז הלכנו. צילמו, הרופאה התבוננה בצילום, אמרה שאין שום דבר. הוסיפה שנחזור עוד יומיים אם דברים לא יסתדרו. הלכנו, חזרנו אחרי יומיים, המשכתי להשתעל. הרופאה האזינה ללב, בדקה את הריאות, שלחה אותנו שוב. אחרי שבוע, כאשר היא בדקה שוב את הצילום, שמה לב למה שפספסה והפנתה במהירות לבית החולים כבר היה מאוחר מדי. הוציאו לי את האבן, אבל הריאות כבר לא מה שהיו. יש לי היום נטייה חמורה לדלקת ריאות ואני משתעלת ככה, בלי קשר, פעמים רבות".

ריחמתי עליה. לא פשוט לחיות עם התקפי שיעול. לא פשוט להיות רגישה לדלקות ריאות. אני מאינה שגם בוסים לא ממש אוהבים את זה. יצאנו לדרך.

במה שונה אבחון מחלות אצל ילדים מאבחון מחלות אצל מבוגרים?

אבחון מחלות אצל ילדים אינו דומה לאבחון מחלות אצל מבוגרים. הוא מורכב יותר. ילד אינו יודע לדייק תלונה ספציפית ומערבב לא פעם רגשות ועובדות. לשם כך עוברים רופאי הילדים התמחות מיוחדת ברפואת ילדים ואנחנו מצפים לראות אותם לוקחים תמיד עוד צעד ביטחון ובודקים דברים לעומק, בלי לסמוך על דברי הילד בלבד. עלינו לזכור כי העובדה שמדובר בילד דורשת ממנו להוסיף משנה זהירות כדי שלא יגרמו לו בעיות שישפיעו על כל חייו.

מהן הרשלנויות הרפואיות שתדיר למצוא אצל רופאי הילדים?

לידה עם נכות בעקבות תהליך שלא אובחן במהלך החודשים שטרום הלידה או בעקבות לידה טראומטית (על נושאים אילו הרחבנו כבר בעבר).

אבחון מאוחר של 'המחלה'. חום גבוה ופריחה בכפות רגליים, עלולים להעיד על בעיה ולרופא הילדים אסור לפספס אותה. מהירות האבחון במחלה זו קריטית להצלחת הטיפול, למניעת הישנות המחלה ולטיפול קל ככל האפשר. 

אי אבחון של חדירת גוף זר. גוף זר החודר למערכת הנשימה, בין על ידי שאיפה ובין על ידי בליעה, צריך להיות מאובחן באופן מידי. איחור באבחון החדירה עלול לגרום נזקים לריאות, היווצרות בצקות, קשיי נשימה ונכות לכל החיים. 

אי אבחון של נמק. פעמים, כאבים חזקים חוזרים ונשנים בבטן התחתונה, עלולים להעיד על תחילתו של תהליך בעייתי העלול להגיע עד למצב של נמק חלילה (במיוחד אצל בנים). אי אבחון של התהליך עשוי להסתיים בכריתה ובנכות לכל החיים.

אי קישור בין טשטוש בראייה וחוסר שיווי משקל לבעיה מוחית. 

קריאה לא נכונה של בדיקות אולטרא-סאונד וצילומים או התעלמות ממצאים חשובים. היה אצלי ילד שסבל במשך תקופה ארוכה מהקאות וכאבי בטן. הרופאה שלחה אותו לצילום ושם ראו כליה מיימית. משום מה אף אחד מכל הצוות לא נתן את הדעת על הדברים ובסופו של דבר, כאשר היה מאוחר מדי, נאלצו הרופאים לכרות לו כליה.

איחור באבחון קרע בגיד. במקרה של קרע מלא בגיד יש לתפור את הגיד תוך עשרה ימים, לאחר פסק זמן זה סיכויי ההחלמה יורדים. כאשר ילד מתלונן על כאב בכף היד או הרגל ועל הגבלה בתנועה לאחר מאמץ או מכה, על הרופא לחשוש לקיומו של קרע, להפנות את הילד לצילום מייד ולקרוא אותו כראוי. אבחון מאוחר הגורם לנזקים מהווה עילה לתביעה.

עוד נושאים שכיחים אצל ילדים: 

על הנושאים הבאים דיברנו בעבר אך בשל חשיבותם אזכיר אותם שוב: אפנדיציט שלא אובחן בזמן וגרם לנזק בבטן, להידבקויות או לזיהום בעל השלכות, לידה טראומטית שגרמה לסי.פי או נכות אחרת, שברים שלא אובחנו בזמן או לא טיפלו כראוי וגרמו לפגיעה באיבר או להגבלת טווח תנועה, אי אבחון של בעיות פיסוק, פרע כתפיים, עקמת ועוד.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות". אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה.

היא הגיעה אלי. חמש אצבעות ביד אחת, ארבע בשנייה. "לא נולדתי ככה", סיפרה בכאב . "אני עובדת הייטק. במשך שנים התלוננתי על כאבים בציפורן. הייתי אצל רופא משפחה שאבחן דלקת ונתן משחה. כשהמשחה לא עזרה המשכתי לרופא עור, הוא בדק, חזר על אבחנת הדלקת ונתן משחה נוספת. עוד משחה ועוד אחת והמצב לא הוטב. שנים הייתי במעקב אצל רופא עור, שנים! עד שעלה החשש שמא מקור הבעיה בכלל לא בציפורן אלא במה שמתחולל מתחתיה, עד שנשלחתי לעשות בדיקות ולקבל את תוצאותיהן המחלה כבר התפתחה. בסופו של דבר כדי להציל את חיי, נאלצתי לוותר על אצבע".

למה חשוב לאבחן מחלה בזמן?

ככלל, רבות מן המחלות הקשות הן מחלות מידרדרות, כאלו שאבחון וטיפול מוקדם יכול להאט את ההידרדרות או לעצור אותה לחלוטין. אבחון מוקדם מהווה פעמים רבות גם טריגר לסכנת ההישנות של המחלה בעתיד. בדרך כלל, ככל שמאבחנים מחלות מידרדרות בשלבים ראשוניים יותר ניתן לתת להן טיפול מונע, מאט ואפילו מציל חיים.

עילות נוספות לתביעה רפואית במחלות קשות הן פספוס של ממצאים. יש לי לקוחה שעשתה במשך שנים ביופסיות ולא נמצא דבר. לאחרונה נמצא בביופסיה ממצא בעייתי ולמפרע מסתבר שניתן היה לראות אותו בבדיקות קודמות אך הרופאה לא שמה לב…

אני מטפלת עכשיו גם בתיק של ילד שסבל מעקמת. הוא הגיע לאורתופד בשלבים מאוד מוקדמים בהם ניתן היה לעשות ניתוח וליישר את העקמת, אך האורתופד הפנה אותו לפיזיותרפיה במקום לניתוח. לאחר שהפיזיותרפיה לא עזרה והאורתופד לא שלח אותו לבדוק היתכנות ניתוח, החל המצב להיחשב לרשלנות. לאחר שנים, כאשר עבר באמת את הניתוח אי אפשר היה לסדר את הנזק בכל מאת האחוזים ועל כך אנחנו מגישים את התביעה.

היא הגיעה אלי על כיסא גלגלים. משותקת. מטפלת זרה הובילה אותה ואימה עמדה לידה, בוכה. "הייתה לי ילדה פרח! בחורה צעירה באמצע החיים… ערב אחד היא הרגישה מאוד לא טוב, הראייה שלה הפכה מטושטשת והדיבור מבולבל. רצנו איתה לבית החולים והרופא שם, במיון, לא ממש התרגש. רצה שתלך לישון קצת, היא בטח עייפה מדי. עד שהוא דוחה אותנו בבדיקות מיותרות, היא עברה אירוע מוחי נוסף ו… זהו, אחרי כל העזרה, ככה היא נראית היום".

קשה. כואב. בעיקר כואב שהרופא לא התייחס לתסמינים. במקרים של אירוע מוחי והתקף לב חלון ההזדמנויות לעזרה קצרצר וקריטי. זה עניין של שעות. שעות שיכולות להפריד בין חזרה לחיים רגילים לבין נכות לכל החיים ואפילו מוות.

מה חשוב לדעת על אירוע מוחי או התקף לב?

כמו שאמרנו, הדבר הקריטי הראשון במעלה שחשוב לדעת על אירוע מוחי והתקף לב הוא העובדה שבשניהם מהירות האבחון קריטית ממש. בזמן של אירוע או התקף זרימת החמצן למוח נפסקת ויש להעניק במהירות טיפול רפואי שיסייע לחידושה, כל דקה של איחור עלולה להחמיר את הפגיעה ולהקטין את סיכויי ההחלמה.

בכל אחד מן המקרים ישנם טיפולים מיוחדים שניתן להגיש רק בפסק זמן של כמה שעות לאחר המקרה. באירוע מוחי ניתן להעניק טיפול עורקי, טיפול וורידי וצנתור מוחי. ובהתקף לב ניתן לטפל על ידי צנתור או ניתוח. 

כאשר מגיע אדם בהכרה מלאה לבית החולים ניתן להבחין בקלות בין התקף לב לאירוע מוחי, בהתאם לתסמינים, אולם כאשר האדם מחוסר הכרה בית החולים צריך לבדוק את שתי האפשרויות – הן לערוך א.ק.ג ובדיקות דם כדי לבחון אפשרות של התקף לב והן לערוך בדיקה נוירולוגית וסי.טי בכדי לבחון אפשרות של אירוע מוחי. שימו לב, גן במידה והצוות שפינה את האדם לבית החולים העניק אבחנה כלשהי בנוגע למצב בית החולים אמור לערוך לאדם בדיקות משלו. במידה ובית החולים סמך על אבחון הפרמדיקים והוא היה מוטעה, המקרה ייחשב לרשלנות רפואית ברורה.

האם ישנם מקרים בהם התקף לב מתחזה לבעיה אחרת?

בהחלט. הגיע אלי לקוח שפנה לבית חולים לאחר שסבל מכאבים קשים בבטן העליונה. בבית החולים טיפלו בו בכל מה שקשור לבעיות בטן, ביצעו לו קולונסקופיות, אבחונים ובדיקות, ואף אחד לא חשב לבדוק מעבר, אף אחד לא חשב שמקור הכאב יכול להגיע מהשריר התחתון של הלב. לעיתים, התקף לב שפוגע במקום זה מקרין על הבטן העליונה והרופאים צריכים להיות ערניים מאוד לכך. הבדיקה שצריך לבצע, אגב, פשוטה. בדיקת דם מראה את כמות הטרופנין בדם ומאבחנת התקף לב בזמן התרחשותו. אצל אותו לקוח לא נערכה הבדיקה ועד שהתעוררו הרופאים לחשוב על התקף לב נפגע הבחור ונשאר נכה לכל חייו. 

אילו תסמינים מאותתים על התקף לב או על אירוע מוחי?

אירוע מוחי: שיתוק בגפיים, שיתוק בחצי גוף, פגיעה ביכולת דיבור, חולשה, עיוורון פתאומי, הפחתה בתחושה, חוסר שיווי משקל, סחרחורת, בלבול בדיבור, טשטוש ראיה ואובדן הכרה.

התקף לב: כאב חד באזור החזה שעלול להקרין על הצוואר והכתפיים, קוצר נשימה וכאבים בשריר הלב הדומים לכאבים במעלה הקיבה.

למי מומלץ לגשת לבדוק היתכנות לתביעה על רשלנות בנושאים גנטיים?

לכל אדם שעבר התקף לב או אירוע מוחי ונותר סיעודי או נכה וכן לכל משפחה שאיבדה בן משפחה לאחר אירוע מוחי או התקף לב. לא כל מקרה ייחשב לרשלנות אך תמיד כדאי לבדוק את הדברים.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות". אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה.

חיים נולד להוריו לאחר שנות ציפייה. הוא מילא אותם באושר והם מצידם עטפו אותו בחום ודאגה. הכל היה נראה כשורה, עד לרגע בו הבחינו שחיים סובל מDDH שלא אובחן בזמן, אך היה מאוחר מידי מכדי לטפל בו. DDH הוא דיספלזיה של מפרק הירך- בעיה מולדת שכוללת הפרעה בהתפתחות של מפרק הירך.

מסתבר שבבית החולים לא אבחנו את הבעיה עמה נולד, ומכיוון שכך, הוא לא טופל כראוי, לא נשלח לבדיקה ייעודית ונותר עם בעיה לכל חייו. הוא סובל מהבדל באורך הגפיים, מצליעה ומכאבים בזמן ההליכה. 

המקרה הזה הגיע לטיפולה של עו"ד דקלה ואונו, שסייעה למשפחה לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית. לאחר תהליך מקצועי וממוקד, חיים והוריו קיבלו פיצוי כספי, שאפשר להם להעניק לו את התמיכה הנדרשת והרבה מעבר לכך. 

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אלו מקרים נפוצים בתחום רשלנות רפואית בילדים?

"במהלך שנות עבודתי נתקלתי במקרים רבים בהם היתה רשלנות רפואית בילדים, החל משלב טרום הלידה, בה היו איתותים על מצוקה כלשהי ממנה סובל התינוק, אך הם לא אובחנו בזמן ולכן הוא לא קיבל את הטיפול הנדרש לפני הלידה או מיד לאחריה. גם היעדר הוראה ליטול חומצה פולית עלול להביא למום מולד בתעלת עמוד השדרה או למומים נוספים. 

"הרבה מהמקרים מתרחשים בלידה טראומתית, בה האם או התינוק נפגעים. יש מספר נזקים עיקריים שיכולים להתרחש בלידה, כמו: קרע ברחם או במקומות אחרים בגוף האישה עלול להופיע במהלך ניתוח חירום או לידה שהסתבכה. יש פעמים שהקרע מוביל לניתוח קיסרי בהול והוא עשוי לגרום לנזק מוחי ליילוד ולדימום משמעותי לאם. 

"כמו כן, ראינו מקרים רבים של רשלנות רפואית במתן אפידורל. כאשר זריקת האפידורל והמעקב אחר היולדת בהמשך לא מבוצע כראוי, הן היולדת והן התינוק עלולים למצוא את עצמם בסיכון לפגיעה. 

"גם פגות, לעיתים מתרחשת בעקבות חוסר ערנות של הצוות הרפואי לפני הלידה, ויש פעמים שהכשל נוצר בעקבות חוסר התנהלות נכונה של צוות המיילדותי. במקרים מסוימים עלולות להיווצר בעיות בריאותיות כמו: עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין, פגיעה מוחית, מחלות זיהומיות בעקבות מערכת חיסון לא בשלה, דימומים בכלי הדם, בעיות נשימה, פיגור שכלי ופגיעה בחושים שונים. 

"בנוסף, כמו שכבר הזכרנו בתחילת הכתבה, יש צורך לבדוק את הפיסוק ואת מפרק הירך, ולמנוע DDH. 

"אצל ילדים יש מקרים של עקמת שלא אובחנה בזמן ולא טופלה במועד. ככל שמטפלים בעקמת בשלב מוקדם, כך יעילות הטיפול עולה והילד יכול להבריא ממנה בקלות יתרה.

"והנה עוד רשלנות רפואית נפוצה: כפי שידוע לנו, ילדים הם תזזיתיים ומועדים לנפילות ולשברים. לא אחת קורה שהצוות הרפואי איננו מאבחן נכון ובזמן את השבר והילד סובל מנזק תפקודי ומפגיעה בטווח התנועה.  

"לפני תקופה גם טיפלתי במקרה של ילד שבלע גלעין של פרי, אך הצוות הרפואי לא אבחן זאת בצילום שנעשה, ונגרם לו נזק קבוע לריאות. מדובר על נכות לצמיתות.

"בנוסף, לעיתים יש איחור באבחנה של אפנדיציט, אז המצב מחמיר, נוצר זיהום בחלל הבטן ונדרש ניתוח גדול יותר, המותיר צלקת גדולה ועלול להביא להידבקויות בבטן ולנזק בלתי הפיך.

"לאחרונה גם נתקלתי בנמק אצל בנים שלא אובחן בזמן, גם לאחר תלונות רבות על כאבים בבטן התחתונה, ולמרבה הצער הם נאלצו לעבור ניתוח כריתה. 

מה צריך לעשות בשביל לגשת לתביעה בעקבות רשלנות רפואית? 

"ראשית כל- שמרו ותעדו כל מסמך רלוונטי הנוגע ללידה ולתקופה שאחריה. לאחר מכן פנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית. 

"שימו לב, בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.

"חשוב לי לציין שהפיצוי מגלם בחובו את כל מהלך החיים של הילד, תוך התייחסות לכל הפרמטרים: הפסד השתכרות לאורך כל תוחלת חייו, עזרה צד ג', אפוטרופסות, אביזרים רלוונטיים, כאב וסבל ועוד. הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים. הסכום הזה יכול לסייע לכם וליד לצלוח את האתגרים הרבים בשלום ובנוחות, ולהבטיח לו בעז"ה עתיד ורוד יותר…"

"חיים הגיע אלי לאחר שנה של סבל ומצוקה. אשתו, נועה, סבלה מאפילפסיה ונזקקה מידי פעם לטיפול רפואי. מלבד זאת, חייהם התנהלו למישרין והם עבדו ובנו בית נפלא. בעקבות התקף קשה, הופנתה נועה לטיפול בבית החולים. הרופאים הצליחו לטפל בבעיה, אך תמהיל התרופות והמינון שלהן גרם לה לפסיכוזה קשה. היא נאצלה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי ומצבה הנפשי הפך לבלתי נסבל. עד היום היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות ומגיעה לאשפוזים פסיכיאטריים מידי פעם. מסתבר שהתרופות לאפילפסיה גרמו לכל הסבל. בנינו להם תיק מקצועי והגשנו תביעה מול בית החולים בו התאשפזה. הם זכו לפיצויים משמעותיים במיוחד".

בסיפור זה פותחת עו"ד דקלה ואנונו את הריאיון עמה. דקלה הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך 13 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. 

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

מתי מגיע הפן הפסיכיאטרי לתחום התביעות הרפואיות?

"בנזקים פסיכיאטריים ישנם שלושה היבטים: ישנן תביעות על רשלנות רפואית שגרמה לנזקים פסיכיאטרים כשלעצמם, ישנם נזקים פסיכיאטרים שנלווים לנזקים פיזיים, ויש נזקים פסיכיאטריים במקרים של תאונות דרכים".

בהיבט הראשון, הנוגע לנזק פסיכיאטרי לכשעצמו, יש מגוון מקרים רלוונטיים, כמו בטיפול לא נכון, בהתעלמות מממצאים ומתלונות של החולה או ממתן תרופות פיזיולוגיות או פסיכיאטריות במינונים לא נכונים.

לפני מספר שני טיפלתי בתיק מורכב, של בני משפחה שסיפרו את סיפורם: בנם, אדם בשנות השלושים לחייו, נשוי ואבא לילדים, שעבד בעבודה מסודרת, פנה ב2 הזדמנויות לרופאת משפחה ולרופאה פסיכיאטרית וסיפר שהוא סובל ממחשבות אובדניות. ב2 המקרים הגורם הרפואי התעלם מהתלונה ולא ייחס לה חשיבות מיוחדת. לאחר תקופה קצרה האדם מימש את המחשבות, למרבה הצער. התביעה הופנתה נגד הצוות והקופה, שיכלו למנוע את המעשה של אותו אדם בעזרת תרופות ייעודיות. המשפחה קיבלה פיצויים בסכום של מיליונים.

טיפלתי גם בתיק של לקוחה שהיה לה רקע פסיכיאטרי, אבל ביומיום הוא היה מאוזן. בשלב כלשהו נתנו לה תרופות במינונים גבוהים, מה שדרדר אותה וגרם לה לאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים. 

"לעומת זאת במקרה של רשלנות רפואית או בתאונות דרכים, נזקים נפשיים יכולים להיות נלווים לנזקים הפיזיים. ברשלנות רפואית יש מקרים רבים של נזק נפשי, כמו אישה שבעקבות רשלנות איננה יכולה ללדת, או אדם שעבר ניתוח שלא הצליח, ובעקבות כך הוא איננו מתפקד ולא מסוגל לעבוד ולפרנס. הממד הנפשי הוא משמעותי ומוסיף סבל וקושי במציאתו הכללית. אם מגישים גם חוות דעת פסיכיאטרית אפשר לקבל פיצוי גם על הסעיף הנפשי.

"בתאונות דרכים, לפעמים מלבד לנזקים הפיזיים, יש נזקים פסיכיאטרים. לאחרונה הגיעה אלי לקוחה שסובלת מפריצת דיסק חמורה בעקבות תאונה, ואיננה מסוגלת לתפקד. היא סובלת מסיוטים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. התבעה מופנית מול חברת הביטוח של הרכב".

לסיום, מה יש לדעת בעת פנייה על רקע נפשי?

"פיצויים על נזק נפשי יכולים להגיע למילוני שקלים, כמובן שזה תלוי במקרה. אם אכן יש רקע נפשי, אפשר להגיש חוות דעת פסיכיאטרית, ומומחה ייעודי יקבע את רמת הנכות הפסיכיאטרית, כמובן שיהיה לכך ביטוי בפיצוי אותו מקבל המטופל או בני המשפחה

חיים היה ילד רגיל, עליז ומלא חיים. נפל בחצר הת"ת, הוא נאנק מכאבים בידו והובהל לצילום דחוף. הרופא שעיין בצילום פטר אותו בלא כלום, ביצע חבישה קלה ושלח אותו הביתה. משם המצב רק הלך והחמיר. הוא לא היה מסוגל להניע את ידו וכל תנועה קלה גרמה לו לסבל בל יתואר. רק לאחר שבוע ימים הבינו הוריו שהוא חייב לשוב לקופת החולים, שם ביצעו צילום חוזר, זיהו שבר מורכב, קיבעו את ידו וקיוו שהכל ישוב על מקומו בשלום. מסתבר שהרופא הראשון לא ידע לקרוא נכון את הממצאים, והצילום הראשון הורה על שבר וודאי. חיים נותר עם נכות מסוימת. טווח התנועה בידו הצטמצם, והוא סובל ממגבלה לכל החיים. 

גם רבקה יכלה לחלק את חייה ל'לפני ואחרי'. לפני הפציעה ואחריה. ביום שגרתי למדי היא עסקה בפתיחת קופסת שימורים, אך למרבה הצער היא סבלה מקרע עמוק בגיד. כשהגיעה לקופת החולים חבשו לה אותו ולא הבינו שמדובר בקרע שדורש תפירה מיידית, לפחות עד שבוע ימים מהפציעה. רק לאחר עשרה ימים הבינו את המצב, אך אז כבר היה מאוחר. היא נותרה עם יד עקומה וגבלה קשה לכל החיים.

שמעון הוא אב לילדים, שעד לפני שנתיים פרנס את משפחתו בכבוד. רכב שלא עצר במעבר חציה העיף אותו למרחק, והוא נותר עם שבר מורכב בכתף. בבית החולים טיפלו בפציעה, אך לא נתנו לו את האנטיביוטיקה, שחובה לתת בזמן פציעה. מסתבר שהמקום הזדהם והוא נאלץ לבצע חמישה ניתוחים כואבים על מנת לנקז את הזיהום, וחוזר חלילה. 

שלושתם ועוד רבים אחרים מצאו את הכתובת שתסייע להם להגיש תביעה, שתשיב להם את כל עלות הטיפולים, הניתוחים, ימי העבודה שהופסדו והנזקים מסביב.

לפעמים נפילה אחת בינונית, תאונה אחת קטנה או שבר מורכב, עושים את ההבדל בין חיים שלווים ומאושרים לחיים של נכות. אל דקלה ואנונו, עו"ד המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים, מגיעים עשרות לקוחות עם נזקים אורתופדיים חמורים, שהחלו ממקרה אחד, והדרדרו למצב מאתגר שמשליך על כל החיים בעקבות רשלנות של אי מי מן הגורמים.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אילו נזקים אורתופדיים הם השכיחים ביותר?

"כאשר מדברים על טיפולים אורתופדיים או על ניתוחים אורתופדיים, מתרחשות פעמים רבות רשלנות רפואיות. בין היתר, לרשלנות רפואית אורתופדית נחשבים: פרע כתפיים שנגרם לתינוק בלידה וניתן היה למנוע, ילדים שנולדו עם קלאב-פוט ולא הופנו מיד לאולטרא-סאונד וטיפול מתאים גבסים של קלאב-פוט שהונחו בצורה לא מדויקת וגררו הגבלת תנועה, זריקת אפידורל שניתנה בצורה לא נכונה וגרמה חלילה לשיתוק או לצורך בניתוח על מנת לתקן את הפגיעה, טיפול לא נכון בשברים או גיבוס לא נכון המביא להגבלת תנועה, חוסר אבחון של שבר בצילום שניתן היה לראות בו סימנים, קרע של גיד שלא אובחן בזמן, ניתוחי בקע לא זהירים שגרמו לשיתוק רגליים ברמה כזו או אחרת, טיפול לא נכון במצב של הלו-ולגוס (אצבע שפונה החוצה מקו כף הרגל), טיפולי כירופרקטיקה שהובילו לנזקים, אבחון מאוחר של מחלות המתבטאות בכאבים אורתופדיים ועוד".

מתי מומלץ לפנות לבדיקת היתכנות תביעה?

"אני ממליצה לגשת לעו"ד לבדיקת אפשרות של תביעה כאשר נגרם לאדם נזק בעקבות טיפול אורתופדי, חוסר טיפול או איחור באבחון, או כאשר יש לו ספק האם הנזק נגרם בשל טיפול לקוי. תמיד כדאי לבדוק נתונים אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. במהלך בחינת הנתונים, העו"ד יוציא את כל החומרים; את הצילומים ואת האבחונים, יעבור עם מומחה ויבדוק האם יש עילה לתביעה. במשרד שתחת ניהולי לא תידרשו לשלם עבור הבדיקה הראשונית.

"בכל מקרה, מומלץ לשמור קבלות, חשבוניות, חומר רפואי, כל מסמך שמעיד על הפסדי זמן עבודה או ממון, קבלות על תחבושות מיוחדות, קבלות על טיפולים מיוחדים, קבלות על נעליים מיוחדות או מדרסים, חשבוניות של כל טיפול משלים שעלה כסף כמו דיקור, פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד. 

לסיום, נשמח לקבל טיפ למניעת איחור באבחון מחלות… 

"כאשר אדם מקבל אבחנה אורתופדית שאין לו בעיה, למשל, אדם שנופל ומקבל מכה חזקה מאוד ברגל, והאורתופד מאבחן שאין לו שבר, עליו לבדוק שהכאבים הולכים ושוכחים. אם הכאבים אינם נחלשים וקל וחומר במידה והם מתחזקים, מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת ולוודא שהרופא הראשון לא פספס משהו.

"בנוסף, לעולם אל תשכנעו רופא לתת לכם טיפול קל במקום טיפול מחמיר, הגבלה זמנית רחבה יותר בתנועה עדיפה יותר מספק פגיעה אפשרית בעתיד. בטיפולים אורתופדיים עדיף תמיד ללכת על הצד המחמיר ולא להיפך".

יעל נכנסה אלי כשהיא מחכה לילד. "רק עכשיו אני מבינה איזה נזק!", היא אמרה בכאב גדול. הקשבתי. הסיפור היה כואב. לפני שנתיים זכתה יעל לחבוק בן שלישי. במהלך הלידה הסתבכו עניינים ויעל נכנסה להליך של לידה טראומטית. "איבדתי דם, איבדתי הכרה והגעתי למצב של סכנת חיים. ברוך ה' הוטסתי לחדר הניתוח ושם העניק לי ה' את חיי בחזרה. אך לאחר שנרגענו והגענו לרופא לביקורת הבנו שדברים לא יהיו עוד כפי שהיו. החתך הפנימי שנגרם לי עומד להשליך על חיי", סיפרה יעל.

כעת, כשהיא ממתינה לילד נוסף התחילה יעל להבין מהי משמעות הדברים. מעכשיו והלאה היא תוכל לזכות ללדת רק בעזרת ניתוח קיסרי, מה שמשליך על משך ההחלמה, הקושי שלה והחיים בכלל.

"תגידי, אני יכולה לעשות עם זה משהו?", היא שאלה ואני התיישבתי על התיק.

יש מה לעשות. והרבה.

על לידות טראומטיות

לידות טראומטיות, עליהן התחלנו להרחיב בשבוע שעבר, עלולות לגרום לנזקים לאם ולילוד. הלידה עשויה להסתיים ללא כל פגע, בחסדי שמים, היא יכולה להסתיים בפגיעה בילוד, יכולה להסתיים בפגיעה באם ויכולה להגיע למצב של פגיעה באם ובילוד חלילה. כל פגיעה מהווה עילה לתביעה בפני עצמה כאשרה לידה התרחשה כתוצאה מרשלנות. היו סימני מצוקה מקדימים והצוות התעלם, ניתן היה למנוע את המצב ולא נעשו מאמצים למנוע אותו או רשלנות אחרת. בכל מקרה שהוא, נזק שנגרם ליולדת עומד בכללי חוק ההתיישנות וניתן להגיש בגינו תביעה עד למרחק של שבע שנים מן הפגיעה.

מהם הדברים הנחשבים לרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה הגדרה הניתנת לנזק שנוצר כתוצאה מחריגה מפרקטיקה רפואית סבירה. כלומר, הנזק צריך להיות כזה שניתן היה למנוע אותו והיו סימנים מקדימים שאותתו עליו. במידה ונגרם נזק אל לצוות הרפואי לא הייתה כל יכולת למנוע אותו הוא לא יחשב לרשלנות רפואית.

רשלנויות רפואיות בלידה עלולות לגרום בראש ובראשונה לקרע פנימי או חיצוני. הקרעים עלולים לגרום לכך שהלידות הבאות יוכלו להיערך בניתוחים קיסריים בלבד, הם יכולים לגרום לפגיעה בשריר ויכולים להשפיע על איכות חייה של האישה בעתיד ועל יכולתה להמשיך במקום עבודתה.

כלל קרעים בדרגה שלוש וארבע מהווים בדרך כלל עילה לתביעה, כיוון שהצוות הרפואי אמור למנוע אותם. אם נדבר בגדול, כדי למנוע קרעים בדרגות אילו הצוות הרפואי אמור ליצור חיץ שיאפשר לתינוק להיוולד בלי לפגוע באם וכירורג מומחה צריך לתפור בצורה טובה את הקרעים שנגרמו. לעיתים נזקי הלידה נוצרים בעקבות טיפול לא נכון בקרע בדרגה הגיונית. במקרים אילו הקרע עצמו אינו מהווה רשלנות אך הטיפול, שנעשה על ידי גורם בלתי מיומן או בצורת תפירה רשלנית, הוא המהווה עילה לתביעה. 

רשלנות רפואית אחרת הינה דימום שלא טופל בזמן או לא טופל כראוי והביא איבוד דם מסכן חיים או כזה שאף הגיע לפטירה חלילה. 

ישנם מקרים בהם מחולל הבעיה הוא האפידורל. כך למשל נתינת תרופה שהיולדת אלרגית אליה בלי בירור מקדים בנושא, מינון לא נכון של תרופה, הזרקה לא טובה של אפידורל, נתינת אפידורל לאישה בעלת ספירת טסיות נמוכות ועוד. כל אילו עלולים לגרום לירידה בלחץ הדם, שיתוק, כאבי ראש מתמשכים, ואפילו להגיע למוות חלילה.

ניתוח קיסרי שלא בוצע היטב יכול לגרום לאישה למחלות. כמו כן, במקרה והאישה ילדה בניתוח קיסרי ולא הוסבר לה כי מעתה לידה רגילה עלול לסכן אותה בפגיעה, או אישה שיולדה בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי ולא קיבלה התרעה על הנזקים האפשריים, והיא אכן נפגעה, מהווים רשלנויות רפואיות שניתן להגיש בגינן תביעה. שימו לב, במידה ויידעו את האישה על הסיכונים הקיימים והיא בחרה ללדת ללא ניתוח, גם במידה ואכן נגרם נזק, הוא אינו מהווה עילה לתביעה.

ומה לגבי מצבים נפשיים, האם גם הם נחשים עילה לתביעה?

מצב נפשי אינו מהווה עילה לתביעה בפני עצמו. עם זאת, במידה וקיימת פגיעה פיזית אפילו קטנה, במידה והפגיעה הנפשית נגרמה בעקבות הפגיעה הפיזית ניתן יהיה לדרוש פיצויים גם בגינה. 

מה צריך לעשות כדי לגשת לתביעה?

להוציא את החומר ממהלך הלידה, להוציא את החומר הרפואי שמצביע על הנזקים שנגרמו ליולדת ולפנות לעורך דין מומחה. בדיקת היתכנות תיק במשרד עורכי הדין של דקלה ואנונו אינה כרוכה בתשלום.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

הילד נולד עם שיתוק מוחין, האם נפטרה ממכת חשמל, המחלה אובחנה מאוחר מדי והגיד נקרע בשל טיפול שגוי… 

אין אפשרות לתאר את כאב הלב המכווץ את המשפחה כאשר מישהו חולה. אף אחד לא סופר את ימי העבודה שהופסדו, את ההוצאות האדירות ואת הקשיים שנגרמו לעתיד, בשעה שקרוב משפחה סובל.

אבל לאחר מרוץ הטיפול הראשוני כדאי לעשות חושבים. במידה והנזק נגרם בעקבות רשלנות רפואית הממסד הרפואי יצטרך לקחת על שכמו את הוצאות הטיפול ואת הנזק שנגרם מכאן ולהבא. הוא מאיים, הממסד. נראה כהר שאין דרך לגבור עליו, אך בדיוק בשביל זה קמה דקלה ואנונו, עורכת דין המתמחה ברשלנות רפואית מזה ארבע עשרה שנים, ונטלה על עצמה את המשימה. לדקלה ניסיון יוצא דופן בתחום הרשלנות הרפואית, שכן עד לפני שנים ספורות ייצגה את הצד הנתבע – קופות החולים ובתי החולים בבתי המשפט, ורק לאחרונה עברה להעניק את שירותיה לצד התובע. כעת היא מכירה את ההתנהלות הפנימית של מוסדות הרפואה, יודעת אילו מסמכים יידרשו, אילו טענות ינסו להפיל את התביעה ומה על מרשיה לעשות כדי לבסס אותה. עם כל הידע על התהליכים הנגדיים היא באה לתת שירות. 

במדורים הבאים נעסוק במקרים של רשלנות רפואית, נבין מה נחשב לרשלנות ומה לא ונעמיק בתחומיה השונים של הרשלנות הרפואית על מנת לתת כלים. כעת עונה עו"ד ואנונו על כל השאלות המקדימות. 

האחות בקופת החולים התייחסה אלי בצורה לא מסמפתת, השבר של בני התאחה בצורה לא טובה והיה צריך לערוך לו ניתוח כדי לתקן את הנזק, האם מגיע לי כסף? מה מוגדר כרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה חריגה מפרקטיקה רפואית סבירה, ובמילים פשוטות, נזק חריג שנגרם בשל בדיקה לא מספיק מעמיקה או פעולה בלי שיקול דעת או התייעצות. לא כל נזק נחשב רשלנות רפואית. במקרה שרופא הפעיל שיקול דעת, חשב ושקל והתנהג לפי הנהלים, גם אם נגרם נזק הוא לא ייחשב לרשלנות. רק במצב שרופא סטה מן הנהלים המקובלים, ממה שנהוג בבית חולים בו הוא עובד או ממה שמקובל בספרות הרפואית, ניתן להגדיר את המקרה כרשלנות רפואית.

ככלל, רוב האנשים יודעים על הרשלנות רק בדיעבד לא בזמן אמת. קורה לפעמים שאנשים מגיעים לייעוץ שני והרופא טוען שניתן היה לראות את המצב קודם ולהציל את האיבר או שרופא טוען כי ניתן היה לאבחן מחלה שנים ארוכות קודם לכן ולמנוע את הדרדרות המצב. כל מקרה כזה שווה בדיקה של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, ייתכן מאוד ובסופו של תהליך תשופו בהרבה מאוד כסף.

בשורה תחתונה, רשלנות רפואית היא מקרה בו נגרם נזק בשל אבחון מאוחר, בשל שיקול דעת לא נכון או בשל טיפול לא מחושב. יחס לא סימפתי, איחור אבחוני שלא גרם נזק או טיפול נכון שהסתיים בכישלון, אינם נחשבים לרשלנות רפואית.

האם ישנם מקרים בהם תינוק שנוכל חולה מהווה עילה לתביעה?

בהחלט. לידות טראומטיות שגרמו לנזקים מהווים עילה לתביעות בסכומים של מיליוני שקלים. כאשר ילד נולד עם שיתוק מוחין, למשל, וניתן להוכיח כי משהו הסתבך בשעת הלידה ובטיפול מוקדם היה אפשר למנוע את הנזק, יוכל לזכות לשיפוי של מיליוני שקלים.

אילו מקרים יכולים להחשב לרשלנות רפואית?

רבים. להלן טעימה קצרה. ניתוח שנכשל וגרם לנזק, אבחונים מאוחרים של מחלות קשות בהם האיחור האבחוני גרם נזק, בעיות שנגרמו בשל לידה טראומטית, חוסר הזהרה מוקדמת על מקרים בהם ילד נולד פגוע והיה לרפואה מידע מקדים על כך, ועוד. 

איך מחושב סכום הפיצוי בתיק רשלנות רפואית?

כאשר מחשבים את סכומי הפיצויים מסתכלים בבית המשפט מה היה קורה לו האדם היה נשאר בריא או לו התינוק היה נולד בריא. בתוך התמונה הזו לוקחים בחשבון את העזרה שהוא נזקק לה כעת, את הכאב והסבל שנגרמים לו, את היכולת שלו להתנייד, את העזרים הרפואיים שנדרשים לו, את העבודה שהוא אינו יכול להמשיך וכו'. הפיצוי כולל בעצם תמונת חיים שלימה שהשתנתה בגלל המצב.

האם ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית ללא ליווי עו"ד?

תיאורטית כן, אולם בלי המידע שיש לעורך דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, קל מאוד יהיה לממסד להביס את התובע גם במקרה שהצדק זועק לטובתו. מכיוון שמדובר בסכומי עתק, טעות לנסות לחסוך בשכירת עורך דין.

במידה ופניתי לעורכת דין אך התיק הפסיד, האם אצטרך לשלם לה?

כל משרד מתנהל בהתאם לכלליו. אצל עו"ד ואנונו תשלום קטן מאוד ניתן לאחר שרופא מומחה אליו פנתה עורכת הדין אישר כי יש בתיק קייס – כלומר עילה לתביעה. יתר התשלום נגבה באחוזים מן הפיצוי הניתן עם סיום התביעה. אם פניתם חשבתם שיש לכם עילה לתביעה ובבדיקה נראה שאין סיכוי לזכות, לא תידרשו לשלם שקל.

מהו תהליך תביעת רשלנות רפואית?

בשלב הראשון נפגש התובע עם עורך הדין, מספר לו את סיפורו ומעביר את המסמכים הרפואיים שבידיו. לעו"ד ואנונו גישה למקומות הנדרשים לשם הוצאת החומרים הרפואיים ולכן גם אם לא שמרתם תיעודים המוכיחים את מקרה הרשלנות, תוכל היא לשחזר את המסמכים בעצמה.

לאחר איתור המסמכים והחומר הרלבנטי, מועבר התיק לבדיקתו של רופא המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על מנת שיבדוק אותו ויעניק את חוות דעתו האם יש לתיק סיכוי לזכות או לא.

בהמשך, בהתאם לתיק, פונה עורכת הדין לממסד הרפואה בהצעה לסגור את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט. לפעמים שני הצדדים מגיעים להסכמה בשלב זה ולפעמים התביעה ממשיכה.

כאשר התביעה ממשיכה נדרשים הצדדים להציג את טענותיהם ואת חוות הדעת של המומחים. בתשעים וחמישה אחוזים מן המקרים, לקראת סיום הדיון בתיק התביעה ימליץ השופט לצדדים להגיע לפשרה על ידי בורר, מגשר או הצעה שתינתן על ידי בית המשפט.

מה חשוב לדעת לפני שניגשים לתביעה?

קודם כל למהר! גם על תביעות של רשלנות רפואית חל חוק ההתיישנות ולאחר שבע שנים אצל מבוגר או מעל גיל 25 אצל ילד, התביעה יכולה להידחות בשל התיישנותה. מעבר לזה, כל תיעוד הקשור לפגיעה יכול לעזור, שמרו אותו. 

תביעת מיליונים נגד 'כללית' ו'הדסה':

דלקת בדרכי השתן שהוזנחה, גרמה ללידה מוקדמת ולמות אחד התאומים. אחיו סובל משיתוק מוחין חמור

דלקת בדרכי השתן אצל אישה הרה, בהיריון בסיכון, שלא טופלה כלל, גרמה ללידה מוקדמת. רשלנות נוספת, של הצוות המיילד ב'הדסה', תרמה למות אחד העוברים בסמוך ללידה, ולהפיכת אחיו למשותק מוחין. טענות אלה עולות בתביעת מיליונים שהוגשה נגד 'שירותי בריאות כללית' ונגד בית חולים 'הדסה הר הצופים', בשמם של הילד הנכה והוריו, באמצעות עורכת הדין דיקלה ואנונו.

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת, צעירה חרדית כבת 23 בעת המקרה, ילדה בלידה ראשונה ילד בריא, אך הריונה השני הסתיים בהפלה טבעית. 

על פי התביעה, בחודשים הראשונים של הריונה השלישי, התגלה אצל האישה זיהום בדרכי השתן. למרות שהיה זה היריון תאומים, המוגדר כהיריון בסיכון על פי הוראות משרד הבריאות, איש בצוות הרפואי שטיפל באישה, לא דאג לטפל בזיהום, ולבצע מעקב תקופתי אחר התפתחותו. למעשה, כך נטען, הצוות הרפואי התייחס להריונה של האישה כהיריון רגיל שלא מצריך כל מעקב.

לדברי עו"ד ואנונו, כתוצאה מהזיהום, עברה האישה בשבוע ה-25 להריונה, פקיעת קרומים מוקדמת, אושפזה לאורך שבוע בבית החולים 'הדסה הר הצופים', ואז בוצע בה ניתוח קיסרי להצלת התאומים.

התאומים נולדו במשקל נמוך מאד, וטופלו במחלקת הפגייה של בית החולים, שם, כעבור קצת יותר מ-24 שעות, נפטר אחד מהם, בעוד השני התגלה כסובל משיתוק מוחי חמור, המלווה אותו ואת הוריו עד היום.

לדברי עו"ד ואנונו, האישה וילדיה נפלו קורבן לרשלנות כפולה; מחד גיסא, הצוות הרפואי בקופת 'חולים כללית' לא התייחס כלל לזיהום שפשה בגוף היולדת לאורך הריונה, ובכך תרם ללידה מוקדמת. מאידך, כשכבר אושפזה האישה בבי"ח הדסה, בשל פקיעת קרומים מוקדמת, היא וילדיה לא זכו לטיפול אנטי-זיהומי, שהיה מונע את התפשטות הזיהום מיילוד אחד לשני בתוך הבטן. בנוסף, לא ניתן להם טיפול של תוספים, שהיה מאפשר התפתחות מוח וריאות תקינים בימים ובשעות שקדמו ללידה, וכך היה עשוי להימנע, בסבירות גבוהה, השיתוק המוחי שממנו סבלו השניים, ואשר אף הוביל למותו של אחד מהם בטרם עת. 

לכתב התביעה צורפו שלוש חוות דעת רפואיות. 

ד"ר מריוס ברגר, מומחה ליילוד ולרפואת נשים, קובע בחוות דעתו, שהיה על הצוות הרפואי בקופת חולים 'כללית' להתייחס אל הריונה של היולדת כהיריון בסיכון, ולו רק משום שהיה זה היריון תאומים. 

"במקרה זה, אנו דנים ללא מחלוקת בהריון בר סיכון – הריון תאומים. ללא כל ספק שגם ללא עדות לזיהום בדרכי השתן היה צורך לבצע תרבית שתן", קובע ד"ר ברגר. לדבריו, "הנזק במקרה זה נגרם בשל התנהלות הכושלת של הצוות הרפואי במהלך ההיריון, שלא דאג לעקוב אחר האפשרות של זיהום בדרכי השתן, גם כאשר הייתה להם עדות להשתנת תאים לבנים (בדיקת שתן לתאי הדם הלבנים)".

לדבריו, זיהום תוך רחמי מהווה סיבה שכיחה ללידה מוקדמת, וטיפולים אנטיביוטיים בזיהומים תוך רחמיים הוכיחו את יכולתם למנוע לידה מוקדמת.

לדברי ד"ר ברגר, "לידה מוקדמת היא הבעיה העיקרית במיילדות כיום, המהווה 70% מהתמותה סביב הלידה וכמעט מחצית מהתחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח. כ-10% מכלל הלידות הינן מוקדמות, אך רוב המחלות הקשות והמוות מתרכזות ב-1 עד 2 אחוזים של תינוקות שנולדו בפחות משבוע 32 להריון ואשר שוקלים פחות מ-1500 גרם". 

עוד הוא מוסיף בחוות דעתו, כי שיעור הלידות המוקדמות לא ירד בעשורים האחרונים, "אלא ההישרדות – שיעור התינוקות הנולדו בטרם עת גדל, כך ש-80 אחוז מהתינוקות במשקל 500 עד 1000 גרם שורדים כעת". 

ד"ר ברגר מתייחס לאי מתן האנטיביוטיקה בחדר הלידה, לאחר פקיעת הקרומים: "אמנם נתנו ליולדת את המנה הראשונה של סטרואידים, אך לא נתנו לה אנטיביוטיקה. במקרה זה לא מספיק היה לתת אנטיביוטיקה אלא היה צריך לערב מיקרוביולוג קליני כדי לבחור אנטיביוטיקה רחבת טווח על פי החיידקים שעלולים להיות בגופה של האישה ובראש ובראשונה E.Coli".

על פי חוות הדעת והפרוטוקול הרפואי, האישה קיבלה אנטיביוטיקה רק לאחר הניתוח הקיסרי, ורק לאחר שהתערב מיקרוביולוג קליני הצוות הרפואי מצליח להתגבר על חיידק ה- E.Coliשצמח בגופה מכמה וכמה מקורות. 

לדבריו, האישה קיבלה לבסוף טיפול שסייע לה, אך לא ניתן לומר את אותו הדבר על התינוקות שנולדו. 

חוות דעת נוספת, של ד"ר דוד קהלת, מומחה ברפואת ילדים וברפואת היילוד, צורפה לתביעה. לדברי ד"ר קהלת, הנזקים לתינוקות נגרמו בראש ובראשונה בשל הזיהום שאליו היו חשופים משלבי ההיריון ההתחלתיים. 

ד"ר קהלת מציין בחוות דעתו כי "תהליך ההתפתחות של הנזק תלוי גם במשך זמן החשיפה לגורם המזיק". לדבריו, ככל שמשך החשיפה לגורם המזהם גדול יותר, כך ההסתברות לנזק, ומידת חומרתו למערכת העצבים המרכזית, יהיו גבוהים יותר. אך לדברי ד"ר קהלת, זו לא הייתה הסיבה היחידה לנזק רחב ההיקף שנגרם לתינוקות. 

"שיעור השיתוק המוחי בקרב פגים שנולדו לאחר היריון של 28-32 שבועות הינו פי 40 גדול בהשוואה ליילודים במועד. האמצעי המוכר והיחיד שנמצא שהוכר כיעיל בהגנה על מוח העובר בפני גורמים מזיקים אליהם הוא נחשף במהלך חייו התוך רחמיים, הוא הטיפול במגנזיום סולפאט הניתן לאימו". ד"ר קהלת צירף מחקרים רבים לחוות דעתו אשר מצביעים על כך שמתן מגנזיום סולפאט לאימהות מקטין את הסיכון ללקות בשיתוק מוחי בפגים השורדים. 

לדבריו, הצוות הרפואי ב'הדסה' כלל לא העלה את הנושא לדיון מול האם הצעירה, הטיפול לא ניתן לה, ועל כן רק בשלב מאוחר יותר אובחן התינוק עם שיתוק מוחין.  

"אילו המיילדים שטיפלו באם היו שוקלים את הטיפול במגנזיום סולפאט הם בוודאי היו מוצאים את חלון הזמן המתאים לכך" קובע ד"ר קהלת. "הרופא הסביר היה נוקט באמצעים מניעתיים שהרפואה המודרנית מעמידה לרשותו, כמו טיפול אנטיביוטי נרחב ומגנזיום סולפט לפני הלידה, והיה ממזער את הסיכוי לנזק למוחו של התובע לאחר הלידה. ניתן להניח, בוודאי מעל 50% שהנזקים במוחו של התובע, שהם הגורם לנכותו הקשה, היו נמנעים."

לדברי עו"ד ואנונו, התינוק ששרד את הלידה שהה בפגייה 5 חודשים וכיום הוא סובל משיתוק מוחין קשה, מסתובב עם קסדה לראשו, רמתו הקוגניטיבית נמוכה, והוא זקוק להשגחה צמודה ועזרה בכל פעולות היום יום.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית שלישית, מאת פרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד. לדבריו, "התובע זקוק לכיסא גלגלים מותאם למצבים בהם הליכה עצמאית לא רלבנטית כגון הליכות ארוכות. זקוק למגינים חיצוניים כגון קסדה ומגן סנטר ואברים נוספים כפי שיידרש. מסיבה זו זקוק גם לרכב להסעתו, הנסיעה בתחבורה הציבורית איננה מוגנת די. זקוק למגורים בקומת קרקע או בבניין עם מעלית. זקוק ללימוד במסגרת שיקומית של החינוך המיוחד שתיתן מענה לכל צרכיו ההתפתחותיים. מעבר למסגרת זו זקוק לטיפולי פיזיותרפיה ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת באופן פרטי בתדירות של פעם בשבוע כל טיפול. הוא וההורים זקוקים להערכה ויעוץ פסיכולוגיים לצורך התנהלותם וניהול התנהגותו זקוק להמשך מעקב נוירו-התפתחותי, ואורתופדי. יש צורך בסייעת למשך כל שעות הערות כדי להבטיח כי כל צרכיו ייענו בצורה מיטבית."

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקשת עו"ד ואנונו מבית המשפט לחייב את קופת חולים כללית, ואת בית החולים הדסה הר הצופים, לפצות את הילד והוריו, בסכום המקסימלי שבסמכותו (ולכל הפחות 2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד.  

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובמיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והביטוח הלאומי.

לפרטים נוספים – רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין – 054-3063336

"הם הגיעו שפופים וכאובים, מספרים ביגון על המתנה ארוכה, מייגעת לילד המיוחל. תהליך שהסתיים במקרה מצער במיוחד. ל. וג. הם זוג הורים מדהים, כאלו שמקבלים כל דבר באהבה, גם אם הוא קשה ומורכב. ישבתי איתם לשיחה ארוכה ומקצועית, במהלכה הבנתי כמה ההורים הללו גיבורים וכמה מגיע להם לזכות לגדל ילדים בריאים. סיפורם המאתגר החל לפני 5 שנים, אז התבשרו באושר שהם ממתינים ללידת תאומים. לאחר מספר שנות ציפייה ממושכות, הבשורה חוללה מהפך מלא אושר בחייהם. אך לא קלה היתה הדרך. במהלך התקופה אובחן זיהום אצל האם. זיהום שמאחור יותר הזיק ליילודים. היא ילדה תאומים פגים בשבוע מוקדם מאד, אחד מהם סובל משיתוק מוחין חמור, השני נפטר יומיים לאחר הלידה. הרופא המטפל לא ייחס חשיבות לזיהום שהתגלה, ולא הציע טיפול מתאים. 

"כעת, לאחר 5 שנים של התמודדות עם ילד CP, על כל המשתמע, הם הבינו כי יש בידם לתבוע את הצוות המטפל, ולדרוש פיצויים כחוק. לאחר עבודה שעשיתי, הכוללת פנייה לקבלת חוות דעת ממומחים ובניית תיק תביעה מקצועי, ב"ה אנו עומדים בישורת האחרונה והם צפויים לקבל מיליוני שקלים".

בסיפור זה פותחת עו"ד דקלה ואנונו, אישיות מקצועית, לבבית ומלאת ניסיון, המלווה אותנו מעל גבי העיתון מזה זמן רב. מסתבר שהטורים אותם היא מקדישה לנו, מאפשרים למשפחות רבות לפקוח עיניים ולהבין כי מגיע להם יותר. בעקבות הטורים השונים הגיעו אליה פניות רבות. חלק מהמשפחות כבר זכו בפיצויים משמעותיים, חלקם בתהליכי תביעה מתקדם. בשיחתנו היא מציינת כי חלק מהתובעים ידעו במשך שנים כי מאחורי המקרה שלהם עומדת רשלנות רפואית, אך המתינו להגיע לכתובת נכונה, מקצועית ואמינה. 

את הכתבה הזו היא מקדישה עבור משפחות יקרות המגדלות במסירות את ילדיהן המיוחדים. מי יודע, אולי אתם או מכריכם יכולים לזכות בסכומי כסף רבים, המגיעים להם כחוק…

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', ביטוח לאומי, נזיקין ותאונות דרכים, ואף משמשת כיו"ר וועדת רשלנות רפואית מחוז מרכז לשכת עורכי הדין. במשך למעלה מ 15 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אלו מקרים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים מגיעים אליך? 

"ילדים רבים עם צרכים מיוחדים, זכאים לפיצויים בגין מקרים שונים שמתרחשים". היא מציינת ומביאה מספר דוגמאות מהשטח: "לאור כתבה מיוחדת שפרסמתי בעבר מעל גבי במה זו, הגיע אלי זוג הורים לילד הסובל מ NTD -'ספינה ביפידה'- מום בעמוד השדרה, שלעיתים נוצר בעקבות אי נטילת חומצה פולית במהלך תקופת הפוריות ובתחילת תקופת טרום הלידה. החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב זה. הילד סובל ממאה אחוזי נכות והתביעה הוגשה על מיליוני שקלים.

"הורים אחרים הגיעו אלי בעקבות כך שילדם התגלה כאוטיסט, על רקע גנטי. הגשנו תביעה על רשלנות רפואית, מכיוון שהם לא הופנו על ידי הרופא המטפל לייעוץ גנטי בתקופת הפוריות. הם זכו בסכומים משמעותיים ביותר.

"משפחה אחרת אותה ליוויתי, גידלה ילדה הסובלת מתסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. התסמונת גרמה ללקויות שכליות. לאחר בחינת הנתונים הבנו כי את התסמונת אפשר למנוע בעזרת בדיקות גנטיות, בעיקר כאשר יש רקע של מחלות כאלו במשפחה. גם במקרה זה הם זכו לפיצויים בסכומי עתק.

האם התביעה הרפואית אצל ילד עם צרכים מיוחדים, שונה מילד רגיל?

"במקרים של ילד עם צרכים מיוחדים, הרבה הורים לא יודעים שהם יכולים להגיש תביעות. הם מאמינים ובטוחים כי מדובר בגזרת גורל. גם אני מאמינה כי הכל נקבע מלמעלה, אך קיימים מקרים שונים שאפשר ורצוי להגיש בהם תביעות על רשלנות רפואית. תמיד מומלץ לבחון כל מקרה לגופו.

"ילד עם צרכים מיוחדים זכאי לליווי מול המוסד לביטוח הלאומי לצורך הגשת קצבת נכות, ומול הביטוח הסיעודי, ואני מלווה את המשפחה בכל ההיבטים. 

"יש לציין כי בתביעה בתיק של ילד מיוחד, יהיה קיים סעיף רלוונטי המגלם השגחה צמודה, כולל עזרה צמודה, התאמת דיור, כאב וסבל ועזרים מיוחדים. 

"כמו כן, בילד עם צרכים מיוחדים התביעה נעשית במעטפת שונה ממקרים של ילד רגיל. יש צורך ביותר חוות דעת ממומחים שונים, ויש להגיש את התביעה רק בבית המשפט המחוזי, מכיוון שהתביעה עומדת על מיליוני שקלים. אנו מספקים פתרונות מעולים לכל הדרישות"

עד איזה גיל ניתן להגיש תביעה?

"אם המצב קשור ללידה, ניתן לתבוע עד גיל 25, כאשר האבחנה נוגעת לתקופת טרום הלידה, ניתן לתבוע רק עד גיל 7. לא תמיד אפשר לאבחן לבד את הגורמים למצב, לכן תמיד מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי, וכמה שיותר מוקדם.

"כצעד ראשון מומלץ להרים טלפון ולהתייעץ. כבר בשיחה נוכל לעמוד על פרטי העניין, לבחון היתכנות של תביעה ולהתוות דרך". 

"לפעמים תביעה שהגיעה לקו הגמר בהצלחה היא כמו גאולה. הדרך אליה מאתגרת ומורכבת לפעמים, אבל הפיצוי שמתקבל הוא האור בקצה המנהרה". במשפטים אלה פותחת עו"ד דקלה ואנונו את שיחתנו, מספרת על התהליכים מזווית מקצועית מאירה במיוחד. 

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 16 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. 

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

והוצאתי

בראשית התהליך יש להוציא את כל המסמכים הרלוונטיים, להשיג את כל הפרטים המתעדים ולצאת עמם לדרך.

"תביעה שהייתי מעורבת לאחרונה, עסקה בתינוק שנולד עם מחלה גנטית בשם תסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. המחלה מביאה ללקויות שכליות". מציינת עו"ד ואנונו. "מסתבר שבמשפחה יש היסטוריה של המחלה ובדיקות גנטיות עוד לפני ההמתנה ללידה היו עשויות למנוע את המחלה. 

"תיק אחר היה של אישה, עורכת דין בעצמה, שהגיעה ללידה עם נתונים בעיתיים שהצריכו מתן חמצן ואנטיביוטיקה לתינוק עם הלידה, אך הצוות הרפואי לא עשה זאת ובפעוט סובל מסי פי- שיתוק מוחין. במקרה אחר לא אבחנו אצל האם SMV במועד, מה שגרם לכך שהתינוק סובל מפיגור שכלי. 

"בשלושת המקרים הללו עמלתי להשיג את כל המסמכים המתעדים את הרשלנות הרפואית ועימם פניתי לתהליך". 

והצלתי

תהליך התביעה כרוך בהצלת פרטים, בהגעה לחקר האמת ובבירור יסודי ומקצועי. לא כל טרגדיה מאפשרת פתיחת תיק תביעה על רשלנות רפואית. אין ספק שמדובר בעבודה מורכבת וקשה מאד להוכיח את הרשלנות. אבל כאשר מצליחים בכך, זו הצלה של ממש עבור המשפחה.

"לאחרונה עסקתי בתיק של ילד קטן שחלה בהידרוצפלוס- גידול שפיר במוח. הצוות הרפואי לא אבחן את הגידול ולמרבה הצער הוא התעוור. עמלתי להציל כל פרט שתיעד את המקרה והמשפחה זכתה בפיצוי של כמה מאות אלפי שקלים.

"אישה אחרת אובחנה כחולה בסרטן. הצוות הרפואי ניתח אותה והסיר את הגוש, אך לא שלח אותה לבדיקת סיטי על כל הגוף. לאחר זמן התברר שהיו גרורות בגופה והיה צורך במתן טיפול נוסף. כיום מצבה קשה, ותהליך התביעה בעיצומו".

וגאלתי

 כל תהליך שהגיע לידי גמר הוא הצלה של ממש למשפחה. היא מקבלת פיצוי משמעותי שמסייע לה בטיפול הנדרש באדם שחלה.  

"לפני תקופה פנתה אלי משפחה של אדם בן 50 שהיה פעיל ועסק בתחום הספורט. יום אחד, כשהתקשר לאשתו, היא שמה לב שהוא מגמגם והבינה שמשהו עובר עליו. היא הזמינה מד"א ותיארה את המקרה. הצוות הרפואי הגיע רק לאחר זמן רב וגם בבית החולים התמהמה מאד. רק לאחר 3 שעות מאז הקריאה הם החלו לבדוק אותו ולטפל בו. המשפחה שהבינה שמצבו רק הולך ומידרדר העבירה אותו לבית חולים אחר, שם אובחן עם אירוע מוחי ונותר סיעודי לכל חייו. טיפול תוך ורידי היה עשוי למנוע את ההידרדרות הקשה. הפיצוי שהם קיבלו יאפשר להם להעניק לו טיפול מקסימלי, בהתאם לכל הפרמטרים הנלקחים בחשבון. 

ולקחתי

לאחר שתהליך התביעה מסתיים בהצלחה, הכסף מוסיף לאיכות החיים של החולה ובמקרים אחרים- עובר למשפחתו, אם הוא כבר נפטר בעקבות המחלה.

"לאחרונה טיפלתי בתיק של ילד שהגיע לרופא הילדים עם נגעים על העור, חום גבוה ומצב אפאטי לחלוטין. הרופא לא הפנה אותו למיון ומסתבר שהוא חלה בחיידק הטורף ונפטר. המשפחה זכתה בפיצוי של כמה מאות אלפי שקלים.

"נכון, המחלה והצער מלווים את המשפחה לכל אורך הדרך. הקושי הוא עצום וגם הנכות, אבל לפעמים כדאי לבדוק- אולי מגיע לכם פיצוי על כך? הדרך לכך עוברת בעו"ד מקצועי שמבין בתחומים אלה והינו בעל רזומה עשיר בנושא.

"הרשו לי לאחל לכולכם בריאות שלמה וחג פסח כשר ושמח!" 

תביעת עתק: המנתח האסתטי חורר את אפה של הצעירה, צילק אותה לכל החיים, ומתעקש כי הניתוח היה תקין

הרופא הפלסטי גרם לחתך עמוק באפה של צעירה, השאיר אותה מצולקת לכל החיים, אך סיכם את הניתוח כתקין, וטען שהתוצאה הלא רצויה נובעת מעורה השומני, כך נטען בתביעת עתק אותה הגישה המנותחת הצעירה נגד המנתח, באמצעות עו"ד דיקלה ואנונו, העוסקת בתביעות רשלנות רפואית. 

על פי התביעה, הצעירה פנתה למנתח האסתטי, לאחר שרצתה להסיר גבנון מאפה, ולהקטין את ממדיו. המנתח, כך נטען בתביעה, הסביר לה כי מדובר בניתוח פשוט שיארך לכל היותר שעתיים, אך בפועל הניתוח הסתבך וארך לא פחות משלוש שעות.

לדברי עו"ד ואנונו, לאחר הניתוח התברר לצעירה כי חתך באורך של 8 מ"מ נפער באפה, ונתפר במהלך הניתוח, חתך שהפך לצלקת מכוערת. בנוסף על כך, לאחר שהחלימה, התברר לצעירה, לטענתה, כי אפה התכער עד מאד, וכי עליה לבצע ניתוח מתקן על מנת לשפר את מראהו.

על פי הנטען,  בחלוף כשנתיים פנתה הצעירה לניתוח מתקן, אצל רופא פלסטי אחר, אשר שיפר את מראה אפה, אך זה נותר לדאבונה גדול ממה שרצתה וייחלה לו בעת שניגשה לניתוח הראשון. 

אל התביעה נגד הרופא המנתח צורפה חוות דעת מאת פרופ' רפאל שפיר, מומחה בכירורגיה פלסטית. 

לדבריו, הצעירה כלל לא ידעה שהיא סובלת מעור שומני, בהתאם לעדה ממנה הגיעה, וכי עור זה מעמיד קשיים בהשגת התוצאה הרצויה. לדבריו, הרופא המנתח הגיש לה את טופס ההסכמה מרצון רק במעמד הניתוח, מספר רגעים לפני שזה החל, דבר המנוגד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת.

פרופ' שפיר קובע בחוות דעתו: "בטופס ההסכמה לניתוח אף, עליו חתמה, בשורה הראשונה של פירוט ההסברים נכתב: "הוסברו לי התוצאות המקוות ומגבלות יכולת התיקון בניתוח, הקשורות בין השאר למבנה אפי, לטיב העור המכסה את אפי וגו'". הטופס הזה לא הוצג לה אלא דקות לפני הניתוח והיא חתמה עליו בלי שהיה סיפק בידה לקרוא, להפנים ולשאול השאלות הנוגעות למבנה האף והעור שלה" קובע פרופ' שפיר. 

לדבריו "כשאת/ה מאושפז/ת לניתוח, כבר לבוש/ה בבגדי חדר הניתוח ונמצא באווירה של ניתוח, אין בנמצא מועמד לניתוח שיוכל לקום ולעזוב לאחר שקרא מה שכתוב בטופס, ולבקש אפשרות למחשבה שניה, התייעצות נוספת וכו'". 

לדבריו, כבר שנים קיימת בישראל הוראה מפורשת "שיש להחתים על טופס הסכמה במרפאה בעת מפגש ראשון בין המועמד לניתוח למנתח, זאת ימים טרם הניתוח, וכשהמועמד לניתוח מקבל לידיו את הטופס, לוקח אותו לביתו וקורא בו ואז מאשר שהבין את מה שקרא. כל זאת אחרי שהמנתח הסביר למועמד לניתוח את כל שכתוב בטופס ומחתים אותו על קבלת הטופס".

פרופ' שפיר ממשיך ומציין "שרק לאחר הניתוח אמר המנתח שהיה קושי בניתוח בשל העור השומני שלה. זאת היה עליו, כאמור, להבחין קודם, בעת הבדיקה במרפאה ולהתריע שזה מהווה קושי להשיג תוצאה רצויה בניתוח ולהסביר את המגבלות של מה שניתן לבצע."

אך בכך לא תמו מחדליו של הרופא המנתח, על פי חוות דעתו של פרופ' שפיר. 

"מה אירע בניתוח שגרם לכך שהמנתח החדיר מכשיר מבפנים כלפי חוץ וגרם לחור בעור האף?" תוהה המומחה בחוות דעתו, ומציין "מי שלא נכח בניתוח לא יבין זאת ולא יוכל להסביר מה אירע. צריך להפעיל כוח לא קטן על מכשיר כנראה חד, כדי שיחדור שכבת עור, שבמקרה שלנו זה עור עבה. המנתח לא הסביר ולא רשם מה קרה. בדוח הניתוח נרשם: "חתך קטן בעור גשר האף נתפר". אין כל אזכור מה גרם לחתך הזה, באיזה שלב אירע". 

פרופ' שפיר גם תוהה כיצד ניתן להחשיב מהלך ניתוח שכזה לתקין. "במכתב השחרור נכתב: "בוצע ניתוח כמתואר, מהלך תקין". האם המנתח הנתבע חושב שפציעה טראומתית של האף בזמן ניתוח אסתטי, היא מהלך תקין?" תוהה פרופ' שפיר, ומשיב, "זו בוודאי שאלה רטורית. אירוע זה נופל במה שקורא מנכ"ל משרד הבריאות בהוראותיו: "אירוע בל יקרה" בדיוק כמו כוויה בזמן ניתוח או פגיעה באיבר שאינו מנותח בזמן ניתוח". 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת עברה ניתוח מיותר, שגרם לה לנזקים, אך גם אחרי הניתוח המתקן עדין מצב אפה לא אידיאלי, וזאת משום שעברה מה שעברה בניתוח הראשון, ועל כן בניתוח השני לא ניתן היה להגיע למצב אידיאלי.

לדבריה, לצעירה נאלצה בעבר, ותיאלץ בעתיד לעבור טיפולים רבים, והיא צפויה להוצאות רפואיות כבדות בעתיד, בגלל הניתוח הרשלני. 

"בעקבות הניתוח התובעת לא יכלה להמשיך בשגרת חייה, היא התביישה ועדין מתביישת לחשוף את פניה, לא יצאה מהבית, נמנעה מלפגוש בני משפחה וחברים. בעקבות הניתוחים ועד היום סובלת התובעת מחוסר ביטחון, היא מרבה לבכות, עצבנית, ומאז הניתוח חייה התהפכו לחלוטין." נטען בתביעה.

עוד נטען, כי בעקבות הניתוח, התובעת הרווקה סובלת מחוסר ביטחון ומתקשה למצוא בן זוג.

"התובעת זכאית לפיכך לפיצוי הולם בגין כאבה וסבלה לרבות בגין פגיעתה, נכותה, טיפוליה הרפואיים, כאביה ומגבלותיה" טוענת עו"ד ואנונו.

לדבריה, הרופא המנתח לא הצליח לתת אבחנה מדויקת למצבה של הצעירה בטרם ניתח אותה, פעל בניגוד לסטנדרטים ונהלים רפואיים מקובלים ולא נקט באמצעי זהירות סבירים.

בתביעה מבקשת עו"ד ואנונו מבית המשפט להורות לרופא ולחברת הביטוח המבטחת אותו, לפצות את הצעירה בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.

בכתב ההגנה, שהגיש באחרונה הרופא המנתח, נטען כי הניתוח בוצע על פי הפרקטיקה המקובלת. הרופא מודה, כי נוצר נקב בעור של המנותחת, אבל מציין שהוא תוקן באופן מידי על ידי תפירתו כמקובל במקרים כאלו. במסגרת כתב הגנתו, חוזר הרופא וטוען כי הניתוח הסתיים בהצלחה וללא כל פגם בביצוע.

התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט השלום בבת ים.

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובמיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והביטוח הלאומי.

לפרטים נוספים – רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין – 054-3063336

תביעת נגד 'שערי צדק': יולדת בריאה שעברה לידה תקינה הפכה לשבר כלי, בשל רשלנות קשה של הצוות הרפואי

צעירה חרדית כבת שלושים, שהגיעה לבית החולים 'שערי צדק' בירושלים בעיצומה של לידה תקינה, הפכה לנכה לכל חייה, בשל רשלנות חמורה של הצוות הרפואי, כך נטען בתביעה שאותה הגישה לאחרונה עו"ד דיקלה ואנונו, נגד בית החולים.

על פי התביעה, לפני כחמש שנים, הגיעה האישה אל 'שערי צדק' בעיצומה של לידתה השלישית, לאחר היריון תקין ומלא (בדומה ללידות קודמות). 

בחלוף 25 דקות מעת הגעתה, ילדה האישה תינוק בריא. אך על פי הנטען, בחדר הלידה לא חיכה לה צוות מיומן, אלא מיילדת מתלמדת בלבד, שפעולותיה במקום לא תועדו, וככל הנראה לא סייעו כלל ליולדת במהלך לידתה. 

וכך, על פי התביעה, עם פרוץ התינוק לאוויר העולם, חשה היולדת כאב עז, ומיד לאחר מכן, החלה סובלת מדימום מסיבי, שהתברר כנובע מקרע משמעותי בדרגה 3-4, באיזור הפרינאום ופי הטבעת.   

היולדת הובהלה מחדר הלידה לחדר הניתוח, על מנת לאחות את הקרע החמור, אך על פי הנטען, במקום שינתח אותה מומחה לפרוקטולוגיה, כפי שמומלץ לנהוג במקרים שכאלה, ניתחה אותה רופאה גניקולוגית, שכלל לא עברה הסמכה לכירורגיה, כשבניתוח עצמו נוטלים חלק פעוט מנתחים נוספים, שגם להם אין שום ידע בפרוקטולוגיה. 

לדברי עו"ד ואנונו, עקב ההתרשלות ביילוד האישה, וכתוצאה מהניתוח הרשלני שבוצע בה, נגרמה לה נכות משמעותית וצמיתה בשרירי פי הטבעת, בדרגה 3c, הדרגה החמורה ביותר כמעט.

מאז הניתוח החלה התובעת לסבול מבריחת שתן, בעיות גזים ושליטה על סוגרים, וכן מכאבים קשים ופגיעה ביכולת לקיים יחסים אינטימיים. כתוצאה ממצבה הגופני הירוד, כך נטען, פיתחה האישה קשיים חמורים בתפקוד היומיומי, שאליהם נוספה פגיעה נפשית קשה. 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת נאלצת לברר, בכל פעם לפני  שהיא יוצאת מביתה, היכן ממוקמים השירותים קרובים. היא נמצאת בסבבים תכופים של התנקות, נמנעת מללכת לקניות, לא מלווה את ילדיה לגני משחקים, ונמנעת מלהגיע  לאירועים משפחתיים או חברתיים. 

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר אברהם ניסנקורן, מומחה לרפואת נשים ומיילדות.

לדברי ד"ר ניסנקורן "את הלידה קיבלה מיילדת לא מוסמכת, כלומר ללא ניסיון. לא ניתן לשלול את האפשרות שהיולדת ילדה בזמן שלא הייתה מיילדת מוסמכת בסביבתה כלל. היולדת התקבלה עקב ירידת מים, צירים, פתיחה גמורה, צוואר מחוק 100 אחוז, כלומר בלידה פעילה ולכן חייב להיות צוות מוכן לקבלת הלידה. בצוות זה חייבת להיות מיילדת או מיילד עם ידע וניסיון. בשום מקרה לא יכולה לקבל את הלידה מיילדת מתלמדת ולא מוסמכת, ללא יידע וניסיון".

ד"ר ניסנקורן מדגיש בחוות דעתו כי "כל מיילדת מוסמכת מכירה את הליך הלידה הרגילה, הכולל הליכי ההגנה על הפרינאום והרקטום".

לדבריו, "כדי להגן על הפרינאום, הליך הלידה חייב להיות מבוקר ותוך הדרכת היולדת על ידי המיילדת, ללחוץ או להפסיק עד כמה שאפשר, תוך כדי הגנה על הפרינאום ביד אחת וכוון הראש של היילוד עם יד שנייה, כדי למנוע 'התפרצות' הראש מתעלת הלידה וזאת במסגרת פעולת למניעת אפשרות לקרע".

עוד נאמר בחוות הדעת כי "תיאור הלידה פשטני ומקוצר ביותר. אין אפילו ניסיון לתאר הגנה על הפרינאום, כי לא היה. אין גם רישום על היות מיילדת מנוסה ליד המיילדת הלא מוסמכת. מקרה זה הנו תוצאה של התנהלות בלתי תקינה של המיילדת או המיילד עקב רשלנות או חוסר יידע או חוסר ניסיון".

לדברי ד"ר ניסנקורן, מדובר בלידה ספונטנית רגילה, ולא היה שום גורם סיכון להתרחשות קרע בשרירי פי הטבעת, סיכון כגון משקל חריג של היילוד, לידה ראשונה, לידה ממושכת, לידה באמצעות מכשירים, צורך בחילוץ היילוד מתעלת הנרתיק, ביצוע חתך חיץ בין הנקבים או קרע מלידה קודמת.

"כלומר, כל הסיבות שיכולות להעלות סיכון יתר לקרע בפרינאום לא היו קיימת במקרה, ומה שנותר הוא רק מיומנות המעורבים בלידה ואי ביצוע פעולת הגנה דרושה" דברי המומחה.

ד"ר ניסנקורן קובע חד משמעית, שבמקרה של היווצרות קרע שכזה בבית החולים, הגורם לכך נעוץ אך ורק בתפקודו של הצוות הרפואי. "קרע בדרגות 3 ו-4 אם מתרחש במסגרת בית החולים הוא תמיד יאטרוגני! (לא באשמת האישה). בית חולים הוא מרכז רפואי שלישוני, מצופה שהלידה תתרחש במסגרת רפואית שבה אמורה להיות השגחה וטיפול על ידי מיטב הרופאים. ההשגחה וניהול הלידה חייב להיות תחת פיקוח של צוות רפואי מיומן ועם ניסיון. גם אם צוות המטפל הישיר אינו בעל ניסיון מספק, תמיד חייב להיות מדריך 'משגיח' בכיר יותר בעל ידע וניסיון" דברי ד"ר ניסנקורן.

על פי חוות הדעת, גם לאחר שהתגלה הקרע החמור, היולדת לא זכתה לטיפול מקצועי וטוב שהייתה אמורה לקבל, לתיקון הפגיעה בשרירי פי הטבעת.

 לדברי ד"ר ניסנקורן, "רק איש מקצוע, מנתח מיומן עם ניסיון, כגון פרוקטולוג, שזה חלק קבוע מעבודתו, אמור לבצע תיקון של קרע כזה ותפירת הקרע בצורה מקצועית שמונעת סיכונים עתידיים של תיקון גרוע".

לא רק זאת. המומחה קובע עוד, שעל פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, הניתוח לא רק שלא בוצע על ידי פרוקטולוג מומחה, אלא שנערך בעיקרו מידי רופאת נשים שאין לה שום הסמכה ככירורגית. לדבריו, אמנם מספר תפרים ראשוניים נעשו על ידי כירורג מומחה, ששמו אף צוין בין יתר החתומים על מסמכי הניתוח, אך את יתר התפירה, ביצעה אותה רופאת נשים, שמצוינת כמנתחת ראשית בדו"ח סיכום הניתוח, כשתחת שמה חתומים שלושה כירורגים מבית החולים.

לדברי ד"ר ניסנקורן, בדו"ח הניתוח מצוינים מספר תיאורים ודיווחים שנרשמו בדיעבד, ובהם נתונים של שעות בלתי אפשריות. לדברי עו"ד ואנונו, הדבר עלול ללמד, כי השינויים נעשו בדיעבד, על מנת לשפץ את הדו"ח.

לסיכום חוות דעתו קובע ד"ר ניסנקורן כי "לא היו במקרה נדון שום סיכונים חריגים להוציא צוות מיילד וצוות מנתח, שלא ביצעו עבודתם נאמנה". 

התוצאה, לפי חוות הדעת, "פגיעה תפקודית קשה ובלתי הפיכה ביולדת, הכוללת בריחה לא רצונית של גזים וצואה עם השלכות נפשיות והשפעה על צורת הלידה העתידית". 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת תיאלץ מעת ללדת באמצעות ניתוח קיסרי בלבד. "היות ומדובר באישה חרדית שהתכוונה להביא ילדים רבים לעולם, מדובר בגזרת גורל קשה במיוחד" טוענת עו"ד ואנונו. לדבריה, כבר בזמן הגשת התביעה היולדת הייתה בהיריון רביעי וסבלה מאוד מנכותה. "כל שגרת חייה של התובעת השתבשה. היא סובלת מחוסר ביטחון, אובססיה למצבה, דיכאון ולא יוצאת כמעט מהבית. היא מרבה לבכות ומאוד עצבנית".

בכתב ההגנה, שהגיש באחרונה בית החולים, נטען, כי הצוותים הרפואיים שטיפלו ביולדת הפעילו שיקול דעת סביר וביצעו החלטות סבירות, והטענות שמופנות אליהם כיום, הינן טענות שבחכמה לאחר מעשה, אם בכלל, שאין להן כל בסיס בפרקטיקה של הרפואה. 

לפי כתב ההגנה, במקרה של לידה חטופה, כפי שחוותה היולדת, על רקע של כוח מתפרץ של צירים, שהוא חריג, אין קשר למיומנות הצוות המיילד.

על פי כתב ההגנה, הכירורגים המעורבים בניתוח התובעת היו מיומנים מספיק לתפירת הקרע ולא היה שום צורך או דרישה לשיוך מקצועי מסוים.

במסגרת התביעה, אותה הגישה עו"ד ואנונו בשם האישה, היא מבקשת מבית המשפט שיורה למרכז הרפואי "שערי צדק" לפצות את מרשתה בסכום המרבי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית. 

 התביעה נדונה בימים אלו בבית משפט השלום בירושלים

היא הגיעה אלי. חמש אצבעות ביד אחת, ארבע בשנייה. "לא נולדתי ככה", סיפרה בכאב . "אני עובדת הייטק. במשך שנים התלוננתי על כאבים בציפורן. הייתי אצל רופא משפחה שאבחן דלקת ונתן משחה. כשהמשחה לא עזרה המשכתי לרופא עור, הוא בדק, חזר על אבחנת הדלקת ונתן משחה נוספת. עוד משחה ועוד אחת והמצב לא הוטב. שנים הייתי במעקב אצל רופא עור, שנים! עד שעלה החשש שמא מקור הבעיה בכלל לא בציפורן אלא במה שמתחולל מתחתיה, עד שנשלחתי לעשות בדיקות ולקבל את תוצאותיהן המחלה כבר התפתחה. בסופו של דבר כדי להציל את חיי, נאלצתי לוותר על אצבע".

למה חשוב לאבחן מחלה בזמן?

ככלל, רבות מן המחלות הקשות הן מחלות מידרדרות, כאלו שאבחון וטיפול מוקדם יכול להאט את ההידרדרות או לעצור אותה לחלוטין. אבחון מוקדם מהווה פעמים רבות גם טריגר לסכנת ההישנות של המחלה בעתיד. בדרך כלל, ככל שמאבחנים מחלות מידרדרות בשלבים ראשוניים יותר ניתן לתת להן טיפול מונע, מאט ואפילו מציל חיים.

עילות נוספות לתביעה רפואית במחלות קשות הן פספוס של ממצאים. יש לי לקוחה שעשתה במשך שנים ביופסיות ולא נמצא דבר. לאחרונה נמצא בביופסיה ממצא בעייתי ולמפרע מסתבר שניתן היה לראות אותו בבדיקות קודמות אך הרופאה לא שמה לב…

אני מטפלת עכשיו גם בתיק של ילד שסבל מעקמת. הוא הגיע לאורתופד בשלבים מאוד מוקדמים בהם ניתן היה לעשות ניתוח וליישר את העקמת, אך האורתופד הפנה אותו לפיזיותרפיה במקום לניתוח. לאחר שהפיזיותרפיה לא עזרה והאורתופד לא שלח אותו לבדוק היתכנות ניתוח, החל המצב להיחשב לרשלנות. לאחר שנים, כאשר עבר באמת את הניתוח אי אפשר היה לסדר את הנזק בכל מאת האחוזים ועל כך אנחנו מגישים את התביעה.

מרים הגיעה אלי באותו בוקר חלשה וכאובה. שנה עברה מאז החלימה מהמחלה אך היא עדיין לא שבה לכוחותיה. "שנים התלוננה בפני רופאיה על כאבים ואף עברה בדיקות הדמיה, רק שרופאיה לא איבחנו שסובלת מגידול".

"הצער והסבל היו איומים. בסופו של דבר לקחתי מנתח פרטי מומחה שהציל את המצב", סיכמה  מירים.

האמת, לא היו לה ציפיות מיוחדות, היא רק ביקשה להחזיר לעצמה את עלותו הלא נמוכה של הניתוח הפרטי. אבל אני ראיתי את המכלול. יש כאן כאב של פגיעה, של חוסר תפקוד, של חוסר כשירות לעבודה , יש כאן השלכות עתידיות אפשריות ובטוחות, יש הרבה על מה לדבר. זה לא רק הניתוח ועלותו, אילו הרבה מאוד דברים מעבר. 

יצאנו לדרך. 

תבענו את קופת חולים על איחור באבחון המחלה.

הצגנו את המסע המפרך שעבר האיש ודרשנו וקיבלנו פיצויים הולמים.

הרבה מעל ומעבר לחלומותיה הוורודים ביותר של מירים.

רשלנות רפואית באבחון מחלות ואיתורם

הרשלנות השכיחה ביותר באבחון מחלות הינה איחור באבחון מחלת הסרטן ל"ע. מחלה זו הינה מחלה שאיתורה בראשית הדרך יכול להציל חיים וכל יום של איחור עלול לגרום להתדרדרות והחמרה. 

בכל איחור, כאשר היו סימנים מחשידים והרופא התעלם מהם או כאשר מטופל חזר שוב ושוב עם אותה בעיה והרופא לא ניסה לבדוק כיוונים נוספים, נדרש בית המשפט לבדוק מהו הנזק שנגרם למטופל; מהו המועד הראשון בו ניתן היה לאבחן את המחלה, מה היה הנזק לו היו מאבחנים את המחלה בזמן ומהו הנזק אליו העפילה המחלה בעקבות האיחור. אין ספק שישנו הבדל גדול מאוד בין מחלה בדרגה 1 לבין מחלה בדרגה 3 או 4 חלילה, הבדל המשתקף גם בסוג הטיפול הנדרש, גם במשך הטיפול, גם בהשלכותיו, גם בקשייו וגם בהתכנות להישנות המחלה בעתיד חלילה.

אומנם, רופא אינו אמור לשלול מיד בתחילה את הכיוון הגרועים ביותר ואף אחד לא יתבע אותו על הזמן שהתבזבז כאשר שלל קודם כל דברים אחרים, אך ההליך הרפואי צריך לשלול בתחילה דברים פשוטים ולאחר מכן, במידה והחולה ממשיך להתלונן על הרופא להפעיל שיקול דעת ולבדוק כיוונים נוספים. 

למי את מציעה לפנות לבדיקת היתכנות תביעה?

לכל אדם שסובל ממחלה וחושב שלקח יותר מדי זמן כדי לאבחן אותה ולכל אחד שהמחלה שלו החמירה בעקבות אבחון מאוחר – אילו הדברים הקשורים לאיחור באבחון. אני ממליצה להתייעץ עם עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית ולבדוק היתכנות תביעה.

הלקוח שהגיע אלי באותו בוקר היה חלש וכאוב. שנה עברה מאז הסתיים הניתוח ההוא ועדיין אל שב לכוחותיו. "כל מה שביקשתי היה להוציא אבן קטנה בניתוח לפירוסקופי סגור. זוהי פרוצדורה שאמורה להיות מאוד פשוטה קשה להבין איך הרופאים הצליחו לסבך אותה ככה".

'ככה' פירושו כי במהלך הניתוח נגרם לאיש נקב במערכת העיכול וכתוצאה מכך היה עליו לעבור מספר ניתוחים מתקנים. "הצער והסבל היו איומים. בסופו של דבר לקחתי מנתח פרטי מומחה שהציל את המצב", סיכם האיש.

האמת, לא היו לו ציפיות מיוחדות, ביקש להחזיר לעצמו את עלותו הלא נמוכה של הניתוח הפרטי. אבל אני ראיתי את המכלול. יש כאן כאב של פגיעה, של חוסר תפקוד, של חוסר כשירות לעבודה במשך שנה ויותר, יש כאן השלכות עתידיות אפשריות ובטוחות, יש הרבה על מה לדבר. זה לא רק הניתוח ועלותו, אילו הרבה מאוד דברים מעבר. 

יצאנו לדרך.

תבענו את בית החולים על רשלנות בניתוח.

הצגנו את המסע המפרך שעבר האיש ודרשנו פיצויים הולמים.

התיק נסגר בפיצוי של ארבע מאות אלף שקלים.

הרבה מעל ומעבר לחלומות הוורודים ביותר של האיש.

רשלנות רפואית בניתוחים

רשלנות רפואית בטיפולים כירורגיים הוא נושא הטומן בחובו כאב וסבל בל יתואר. בן אדם בריא נכנס לניתוח שאמור להיות פשוט ויוצא ממנו עם נזק. לפעמים הנזק נגרם מפגיעה של מכשיר באיבר אחר, לפעמים הנזק נגרם לאיבר המנותח עצמו וכבר היו פעמים שהנזק נגרם לאחר שכלי רפואי נשכח בתוך הגוף. לפני מספר שנים הגיעה אל עו"ד ואנונו אישה שבמהלך ניתוח לקיצור קיבה נותר בחלל הבטן שלה לא פחות ממדחום!! מדובר במדחום רפואי מיניאטורי כמובן, אבל אין לתאר את עוצמת הסבל והנזק שהוא גרם למטופלת.

בכללות רוב רשלנויות הניתוחים הינם תופעות לוואי או נזקים שנגרמו בעקבות הניתוח ולא היו אמורים להיגרם. שימו לב, נזקים אין פירושם כאב מיותר או קושי בהחלמה אלא נזק של ממש שניתן להוכיחו רפואית בפני בית המשפט.

רשלנות רפואית באבחון מחלות ואיתורם

הרשלנות השכיחה ביותר באבחון מחלות הינה איחור באבחון מחלת הסרטן ל"ע. מחלה זו הינה מחלה שאיתורה בראשית הדרך יכול להציל חיים וכל יום של איחור עלול לגרום להתדרדרות והחמרה. 

בכל איחור, כאשר היו סימנים מחשידים והרופא התעלם מהם או כאשר מטופל חזר שוב ושוב עם אותה בעיה והרופא לא ניסה לבדוק כיוונים נוספים, נדרש בית המשפט לבדוק מהו הנזק שנגרם למטופל; מהו המועד הראשון בו ניתן היה לאבחן את המחלה, מה היה הנזק לו היו מאבחנים את המחלה בזמן ומהו הנזק אליו העפילה המחלה בעקבות האיחור. אין ספק שישנו הבדל גדול מאוד בין מחלה בדרגה 1 לבין מחלה בדרגה 3 או 4 חלילה, הבדל המשתקף גם בסוג הטיפול הנדרש, גם במשך הטיפול, גם בהשלכותיו, גם בקשייו וגם בהתכנות להישנות המחלה בעתיד חלילה.

אומנם, רופא אינו אמור לשלול מיד בתחילה את הכיוון הגרועים ביותר ואף אחד לא יתבע אותו על הזמן שהתבזבז כאשר שלל קודם כל דברים אחרים, אך ההליך הרפואי צריך לשלול בתחילה דברים פשוטים ולאחר מכן, במידה והחולה ממשיך להתלונן על הרופא להפעיל שיקול דעת ולבדוק כיוונים נוספים. 

מלבד איחור באבחון מחלת הסרטן ישנם איחורים נוספים העלולים להיות משמעותיים ולהוות עילה לתביעה. כך למשל, איחור באבחון אפנדיציט יכול לגרום לזיהום חלילה ואיחור באבחון בעיה אורתופדית עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. 

האם תוכלי לתת מניסיונך טיפ לחיים למניעת איחור באבחון מחלות? 

1. היו עם יד על הדופק. במידה ומישהו מתלונן שוב ושוב על כאב ספציפי והרופא אינו מצליח לסייע לו פנו לקבל חוות דעת נוספת. לפעמים הרופא המטפל שבוי בדעה מסויימת או בהסתכלות מסויימת על המטופל ורופא אחר, שמתבונן בתמונה לראשונה, מצליח לראות אותה ממבט נקי ולהיות שליח טוב לאבחון. כלל, כל תלונות חוזרות ונשנות שאינן מקבלות מענה צריכות להדליק נורה אדומה. 
2. דברים רבים משתקפים בבדיקות דם מקיפות, במידה וכאב לא קיבל מענה בקשו מן הרופא לערוך בדיקות דם מקיפות במיוחד על מנת לאתר בעיות.
3. כאשר יש לכם חשד לשבר, אפילו חשד קל, אל תוותרו על צילום. כמו כן, אל תסמכו על הרופא שקרא את תוצאות הצילום, קראו אותו בעצמיכם ותהיו ערניים לכל פרט בפיענוח. 

למי את מציעה לפנות לבדיקת היתכנות תביעה?

לכל אדם שסובל ממחלה וחושב שלקח יותר מדי זמן כדי לאבחן אותה ולכל אחד שהמחלה שלו החמירה בעקבות אבחון מאוחר – אילו הדברים הקשורים לאיחור באבחון. ברשלנות בניתוחים וטיפולים אני ממליצה לכל אדם שעבר ניתוח שההחלמה ממנו לא הייתה כמצופה או שנגרמו בעקבותיו סיבוכים נוספים לבדוק היתכנות תביעה.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

סובב בכוח את ראש המטופל כדי לעקור שתי שיניים בריאות – וכתוצאה מכך שבר את לסתו

טיפול שיניים רשלני הותיר מטופל תושב תל אביב (59) עם נכות קשה, שאף גרמה לו לנסות להתאבד פעמיים, כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה עו"ד עורכת הדין דיקלה ואנונו המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. 

על פי כתב התביעה התובע החל סובל מכאבי שיניים בלתי פוסקים, ופנה לרופא שיניים פרטי. לאחר שנלקחו ממנו צילומי רנטגן, החליט הרופא על עקירת שתי שיניים בריאות בלסת השמאלית העליונה.

לדברי עוה"ד ואנונו, טרם העקירה, ובעוד הוא יושב בחדר, האזין התובע לשיחה ברוסית בין רופא השיניים לאביו, המשמש גם הוא כרופא שיניים במרפאה. לדבריו, הוא לא הבין את כל מה שנאמר בשיחה, אך למיטב הבנתו התווכחו השניים ביניהם האם לבצע עקירה של שיניים בריאות או לא, ולבסוף הוחלט לעקור אותן. 

על פי כתב התביעה, ניתנה למטופל הרדמה מקומית והרופא החל בעקירה. על פי עדותו של המטופל, ניכר היה שהרופא עצבני. למרות שהיה בעיצומה של עקירת שן, הוא שוחח עם מטופל נוסף בטלפון, וניסה להסביר לו כיצד להגיע למרפאה. בכל אותה עת, כך העיד המטופל, הפעיל עליו הרופא כוח רב, ואף טלטל את ראשו בגסות. 

לדברי עוה"ד ואנונו, מספר ימים לאחר הביקור במרפאה, חש לפתע התובע שחתיכת לסת יוצאת לו מהפה. הוא שב למרפאה ולדבריו, כאשר פנה לרופא  והראה לו את התוצאות, הלה נבהל ואמר לו "עזוב את זה ככה".  

כתוצאה מהעקירה, החל התובע לסבול מכאבים קשים, אף יותר קשים מהכאבים שהביאו אותו לטיפול, ולדבריו, הבין בדיעבד, שכתוצאה מהעקירה הברוטלית נגרם לו שבר בלסת. 

על פי הנטען, התובע, אפוף כאבים, ניגש לשני בתי חולים נפרדים בניסיון לטפל בבליטת העצם שנוצרה בעקבות הטיפול הרשלני, אך נאמר לו שניתן אמנם לטפל בעצם ולשייפה, אך לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. 

בצר לו, פנה המטופל לעו"ד דיקלה ואנונו, על מנת לתבוע מהרופא פיצויים בשל רשלנותו. 

עוה"ד ואנונו פנתה לרופא שבתחילה הכחיש שהתובע היה מטופל שלו. לאחר מכן הודה הרופא כי טיפל בתובע, אך טען שמדובר בביקור בודד, שכלל לא נערכה בגינו רשומה רפואית. מאוחר יותר, שינה הרופא את גרסתו שוב, וטען ששלח את כל חומרי התיעוד הרפואי לחברת הביטוח. 

לדברי עו"ד ואנונו, ניסיונות נוספים מצדה לקבלת החומר הרפואי לא הניבו פרי. "הרופא נמנע מלהעביר לתובע את הרשומה הרפואית המלאה הכוללת חשבוניות, קבלות, צילומים לפני תחילת הטיפול ורשומה ממוחשבת" אומרת עו"ד ואנונו. בעקבות התנהלותו של הרופא, היא פנתה בתלונה למשרד הבריאות, והתובע אף הגיש נגד הרופא תלונה במשטרה. 

לדברי עו"ד ואנונו, הימנעות הרופא ממסירת הרשומה הרפואית הקשתה על התובע לצרף לכתב תביעתו חוות דעת מפורטת של מומחה רפואי. וכך, עם הגשת כתב התביעה, הגישה עו"ד ואנונו בקשה למתן צו עשה, שיורה לרופא להעביר את תיקו הרפואי של התובע לידיו. 

לדבריה, למרות הדרישות הרבות לקבלת הרשומה הרפואית, העביר הרופא רק רשומה חלקית, שלא הופיע בה כל תיעוד של העקירות שבוצעו. 

בתביעה מתוארים הסבריו הסותרים והמתפתחים של הרופא הנתבע. בתחילה טען הרופא כי כלל לא מקובל להגיש רשומה רפואית מקורית. לאחר מכן, בדיון במסגרת התיק, טען לפתע כי איבד את הרשומה. עוד הוא טען באותו הדיון כי הצילומים שהעביר במסגרת הרשומות מהווים עותק ממוחשב ועליהם תאריך, אך לטענת התביעה, שנתמכה גם בחוות דעת מומחה רפואי, הרופא עצמו הוא שהוסיף את התאריכים על גבי הצילומים. 

עו"ד ואנונו טענה כי בשל התנהלות הרופא, במחדלו לנהל ולשמור רשומות רפואיות מלאות, הוא מונע מהתובע ומבית המשפט ראיה בעלת משקל, המהווה נזק ראייתי כבד עבורו. בשל כך היא מבקשת מבית המשפט להעביר את נטל הראייה לפתחו של רופא השיניים, כך שבמקום להוכיח שהוא פעל ברשלנות, הוא ייאלץ להוכיח שהוא לא פעל ברשלנות. 

חרף היעדר הרשומות המלאות, צורפה חוות דעת רפואית, במסגרת תחשיב נזק שהוגש לצורך פשרה, אותה חיבר פרופ' שלמה ברק, מומחה לניתוחי פה ולסת. 

פרופ' ברק מציין בחוות דעתו, כי לפי הנחיות משרד הבריאות וחוק זכויות החולה, מתן טיפול שיניים מתחיל בניהול כרטיס מתרפא. במסגרת זו על הרופא המטפל לדאוג לרישומים הרלוונטיים לכל מתרפא, ולכל טיפול אותו הוא עובר. לדברי פרופ' ברק, הרשומות אותן ניהל רופא השיניים הנתבע הינן חלקיות ביותר "נוהלו בניגוד למקובל אצל רופא סביר, בניגוד להנחיות משרד הבריאות ובניגוד לחוק זכויות החולה". 

לדבריו התובע לא קיבל כל הסבר על מהות הטיפול, על סיבוכיו וסיכוניו, והרופא לא החתים אותו על הסכמה מדעת בכתב, כפי שמקובל בפרקטיקה הסבירה. 

לגבי ביצוע העקירות קבע פרופ' ברק בחוות דעתו כי "לא הייתה כל סיבה וכל הצדקה לעקור שתי שיניים בלסת העליונה משמאל", בנוסף ציין כי "במהלך ביצוע העקירות הנתבע הפעיל כוח חזק ובלתי סביר על הלסת היות והתקשה לחלץ את השיניים מהלסת, ובמהלך הפעלת הכוח טלטל את ראשו ימינה ושמאלה ובצורה סיבובית". 

לדברי פרופ' ברק, בטיפול האגרסיבי הרגיש התובע כאבים בראשו ובלסת: "טלטול המטופל אינו מקובל חד משמעית", כך קבע והוסיף, כי הרופא לא התייחס לתלונות התובע, לא הפנה אותו לרופא מומחה לפה ולסת שיטפל בפרקי הלסת ובאי הסדירות של העצם באזור עקירת השיניים, ובכך נהג בניגוד לרופא סביר. 

פרופ' ברק התייחס גם לתאריך על גבי צילומי השיניים: "רק צילומי רנטגן פנורמיים ו-CT מגיעים עם תאריך המודפס בגוף הצילום. התאריך הוסף על ידי הרופא שביצע את הצילום", קבע בחוות דעתו. 

עוד הוסיף פרופ' ברק כי עקב עקירה מיותרת של שתי השיניים, יהיה על התובע לעבור שיקום באמצעות שתלים. כמו כן, הוא ייאלץ לעבור ניתוח להרמת סינוסים, ואת השתלים יהיה עליו להחליף בכל 15 שנים בממוצע. פרופ' ברק מציין כי מדובר בטיפול ארוך הכרוך בכאב וסבל מרובים. 

במסגרת חוות הדעת נטען, שבעקבות הטיפול הרשלני החל התובע לסבול מהפרעה תפקודית של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה בצורה בינונית, הפרעה הכרוכה בכאבים קשים, כתוצאה ממנה התובע מתקשה לתפקד, וצפוי לסבול בשל כך כל חייו.

התובע מתאר את הסבל הרב אותו הוא עובר, בתצהיר אותו הגיש במסגרת התביעה: "מאז העקירות אני סובל מכאבים עזים, קשים יותר משהיו קודם לכן, ובשל כך, הכאב מקרין על כל הפה, עד שמרוב כאב נאלצתי לעבור עקירות בשיניים בריאות נוספות". 

הוא מוסיף, "אני מתקשה לאכול, לא יכול לתפקד, עצבני מאוד, מתוסכל, סובל מכאבים כל היום, נוטל משככי כאבים קשים, מקנאביס רפואי וסובל מדיכאון… בעקבות הטיפול מצבי הנפשי התדרדר ואף לאור התסכול והכאבים הקשים פעמיים ניסיתי להתאבד". 

בתביעה אותה הגישה עו"ד ואנונו לבית המשפט השלום בראשון לציון, היא מבקשת ממנו להורות לרופא השיניים ולחברת הביטוח המבטחת אותו, לפצות את המטופל בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובמיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והביטוח הלאומי.

לפרטים נוספים – רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין – 054-3063336

"הייתי שבורה ומרוסקת אחרי שהפכתי לנכה על כיסא גלגלים. פתאום החיים השתנו ב180 מעלות. מאדם פעיל ומלא עשייה הפכתי לשבר כלי. בעיקר הציקה לי המחשבה שהכל התרחש בעקבות טעות אחת שהיא יותר מידי, רשלנות רפואית של איש מקצוע מהשורה הראשונה. אחרי תהליך תביעה ארוך ומורכב, קיבלתי לידיי את הפיצוי. לצד הכאב על מה שלא ישוב, חוויתי נחמה. הרגשתי שמחה על הצדק שנעשה. על הסכום הכספי שיתקבל ויסייע לי לחיות טוב יותר, לצד המגבלה ממנה אני סובלת. אני מאושרת שהבורא שלח אלי שליחה כה מקצועית, מסורה, אמפטית ואיכותית. כי גם במצים של חושך יש קרניים מאירות…" 

במילים אלה התבטאה אסתר, נכה לצמיתות שנפגעה בעקבות רשלנות פושעת של כירופרקט מומחה שטיפל בה באופן לא מקצועי והותיר אותה עם פגיעה קשה. השליחה שסייעה לה לכל אורך התהליך היתה עו"ד דקלה ואנונו. 

בשיחה עם עו"ד ואנונו היא מציינת שבחודש שכולו שמחה, חשוב לה לספר על כל אותם מקרים שהגיעו לגמר הטוב. זכו להסתיים בהצלחה מרובה, להעניק אושר לאותם אנשים שחוו רשלנות רפואית מגורם כלשהו. היא אף מציינת את אותם מקרם שעדיין בעיצומם, עולים על מסלול ברור וממוקד, עד לסוף הטוב. וגם אם התברר שאין עילה לתביעה, זוהי שמחה. כי אין שמחה כהתרת ספקות….

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 14 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. 

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אלו מקרים הסתיימו בהצלחה או נמצאים כעת בשלבים מתקדמים?

"לפני תקופה הגיע אלי אדם שחווה רשלנות קשה על ידי רופא שיניים. אותו רופא עשה לו שתלים בכל הפה ולאחר פרק זמן קצר מאד, השתלים הללו התנדנדו ונפלו והוא נאלץ לפנות למומחה אחר שיבצע את הטיפול מתחילתו. בתהליך התביעה גיליתי כי הרופא הראשון עשה עבודה חובבנית ואף עקר מספר שיניים טובות לשווא. בסיום התהליך הלקוח זכה בפיצוי של מאות אלפי שקלים. 

"מקרים אחרים הם של ילדים שנולדו עם מחלות גנטיות שייתכן שהיה ניתן למנוע בעזרת בדיקות גנטיות ייעודיות, כדוגמת 'איקס שביר'- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. המחלה מביאה ללקויות שכליות. 

"מספר נשים שפנו אלי הגיעו עם קרעים פנימיים בעקבות רשלנות במהלך הלידה. הצוות הרפואי במקום לא היה ער לאבחנות שיכלו למנוע את המצב. ילד אחר נולד עם CP – שיתוק מוחין, בעקבות מצוקה בזמן הלידה, אותה לא אבחנו מבעוד מועד ולא יזמו פעולה כירורגית נדרשת.

"עסקתי גם בתיק מסוים, בו לא אובחן בבדיקת הדימות שבר מורכב שהצריך גיבוס מיידי. הלקוח סובל עד היום מנכות וממגבלה משמעותית בטווח התנועה בידו. למרבה הצער אבחנה נכונה יכלה למנוע את ההידרדרות.

"לקוחה אחרת סבלה מנגע באצבעה. רופא העור שטיפל בה היה סבור שמדובר בפטרייה והתאים לה טיפול ייעודי. במשך שנים היא הגיעה אליו שוב ושוב עם אותה תלונה, אך לבסוף התברר שהיה מדובר בסרטן והיה צורך לקטוע את אצבעה"

"הייתי מעורבת בנוסף בתיק קשה, בו בחור שעבר ניתוח לייזר בעין, התעוור.

והנה עוד מקרה כואב: אישה צעירה שלפני מספר שנים ראו שכלייתה מורחבת אך לא בדקו את הסיבה לכך. לאחר מספר שנים היא חלתה בגידול בכליה ונפטרה. למרבה הצער היא הותירה אחריה מספר יתומים שהקטן בהם בן שנתיים. הפיצוי בעז"ה יאפשר ליתומים להתפרנס בכבוד.

האם ישנם פרטים שהשתנו או התעדכנו בתחום התביעות ברשלנות רפואית?

"תחום חדש שרווח למדי במגזר החרדי בנושא תביעות ברשלנות רפואית, הוא היעדר הוראה ליטול חומצה פולית. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים כי מעבר למחלת ה'ספינה ביספידה'- מום בעמוד השדרה שמחסור בחומצה פולית עלול לגרום, יש קשר ישיר גם למומים לבביים. פיצוי על כך עשוי להגיע למיליוני שקלים.

"בנוסף, כחברה בפורום בריאות בלשכת עורכי הדין ובוועדת ביו- אתיקה, אני והקולגות שלי פועלים לשנות חוקים בנושאי זכויות החולה, לצד הגשת רשומות רפואיות באופן ראוי".

מה עוד כדאי לדעת?

"חשוב לדעת שגם אם אדם נפטר כתוצאה מרשלנות, המשפחה וילדיו יכולים לתבוע את הגורם הרפואי ולקבל את הפיצוי המגיע להם.

"בנוסף, אם אנו מבקשים מגורם רפואי, מרפאה או בית חולים את התיק הרפואי, הם חייבים לתת אותו. אמנם היו מקרים של ניסיון לטשטש פרטים, אבל עו"ד מיומן ובקי בתחום מצליח בדרך כלל להבין בכך ולהגיע למידע הנכון".

"מי שהיה צריך לעדכן אתכם על נסיגת החניכיים היה האורתודנט, רשלנות רפואית ממדרגה ראשונה לשים 'קוביות' במצב כזה", אמרתי לאיש השבור שישב מולי.

הוא הוא אבא.

אבא שבבת אחת נפלו עליו השמיים.

בן השבע עשרה שלו ניגש לעשות יישור שיניים. האורתודנט שם את כל הנדרש ועכשיו, כמה חודשים לאחר מכן, הפלטה נפלה, והרבה יותר גרוע ממנה – השיניים של הבן שלו החלו נושרות. שיניים! קבועות! נושרות!

הבהלה הייתה עצומה. ההורים מיהרו אל רופא מומחה וזה הפנה אותם למומחה לחניכיים, שם קיבלו אבחנה ברורה – יש לילד נסיגת חניכיים חזקה מאוד. אסור היה לשים עליה פלטה, אסור בכל מחיר.

"לא רק שהוא הרכיב יישור שיניים במצב אסור הוא גם לא הפנה אתכם למומחה חניכיים כנדרש", אמרתי ופתחתי את התיק.

זאת לא הייתה תביעה של יום, אבל היא הייתה לגמרי בטוחה. בסופה ישלם הביטוח של האורתודנט הכושל את מלוא הפיצויים שיאפשרו לנער בעזרת ה' לשקם את פיו ולהשיג את השתלים הטובים ביותר שניתן.

רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

הרשלנות השכיחה ביותר בטיפולי שיניים הינה רשלנות בהרכבת שתלים. רוב האנשים אינם יודעים אבל לפני שמשתילים שתל יש לבצע למטופל צילום CT ולא רק צילום פנורמי. צילום CT מאפשר לרופא לראות את החניך בתלת מימד ולהתאים את אורך השתל כך שלא יגיע חלילה למקום בו עוברים עצבים או סינוסים. צילום הCT הוא זה שמאפשר לרופא גם לקבוע את מקום החיבור המתאים ביותר לשתל כדי שלא יפגע בשום עצב פנימי. בהיעדר צילום CT, שתל בלסת העליונה עלול לחדור לסינוס ולגרום לכאבי ראש כרוניים ושתל בלסת התחתונה עלול לפגוע בעצבים ולהביא לקשיים בתזוזת הלסת חלילה.

מלבד זאת, שתל אמור להחזיק עשר שנים לכל הפחות. שתל שנפל לפני הזמן כמו גם שתל שלא הורכב טוב ואינו יציב על מקומו, שתל שהורכב עקום, שתל לא הותאם למבנה הפה, שתל שיצר בעיה אסטטית או מעשית (הקשה על האכילה וכו') ולא טופל על ידי הרופא מהווה עליה לתביעה משפטית. 

מלבד רשלנויות בשתלים ישנם רשלנויות שכיחות נוספות בטיפולי שיניים. כך למשל, קיים היום טיפול אסטטי של ציפוי השיניים בכתרים על מנת להקנות להם מראה לבן ויפה. רופא שהשתמש בחומר לא איכותי או מזיק חלילה, ולמטופל נגרם נזק מהווה עילה לתביעה. 

גם סתימה שנעשתה בצורה רשלנית והביאה בסופו של דבר לעקירת שן קבועה מהווה עילה לתביעה, ולצידה כל עקירה של שן בריאה (ושן עם סתימה עונה להגדרת שן בריאה) ללא סיבה מוצדקת הינה רשלנות.

רשלנות רפואית הקשורה לדיווח  ניתן למצוא כאשר רופא שיניים או שיננית לא דיווחו למטופל על נסיגת חניכיים. איתור נסיגת חניכיים הינו מתפקידם המובהק של הרופא או השיננית ובמידה והיה ניתן לאתר את הנסיגה והרופא לא עשה זאת הוא התרשל במלאכתו. חשוב לדעת, גם במידה שהגעתם אל הרופא, השיננית או האורתודנט על מנת לקבל טיפול אחר לגמרי, החובה לאתר נסיגת חניכיים ולדווח עליה מוטלת עליהם.

האם ניתן לקבל טיפ או שניים למניעת רשלנויות בטיפולי שיניים?

1. הקפידו על צילום CT בעת הרכבת שתל.
2. הקפידו לשאול את רופא השיניים בכל ביקור האם קיימת התחלה של נסיגת חניכיים.
3. לעולם אין לעקור שן בריאה.

האם ישנן נקודות חשובות שצריך לדעת בקשר לרשלנויות בטיפולי שיניים?

1. תביעות בגין סתימות לא טובות שהביאו לעקירה, או עקירה של שן בריאה וכו' שייכים אך ורק בשיניים קבועות, פגיעה קלה בשיניים חלביות אינה מהווה עילה לתביעה (מובן שאם רופא גרם נזק נרחב בפה, גם שיניים חלביות תהוונה עילה לתביעה).
2. גם במידה והמרפאה פשטה רגל ניתן להגיש תביעה בגין רשלנויות רפואיות. התביעה מוגשת לחברת הביטוח וזו חייבת להתייחס אליה גם אם המרפאה כבר איננה. בדרך כלל כאשר מרפאה פושטת רגל לא יוענק למטופל תיקון לטיפול כושל וחשוב לדעת שלא להרים ידיים. ניתן לתקן את הטעון טיפול במקום אחר ולהגיש תביעה על כך לביטוח.

מה צריך לעשות כדי לגשת לתביעה?

להשיג צילומי שיניים, בלי הצילומים שנערכו לפני הטיפול או במהלכו אי אפשר להוכיח את הנזק. במידה ורופא השיניים אינו מוכן להעביר את הצילומים עורך הדין יפנה לבית המשפט ויבקש להוציא צו שיורה לרופא להעביר את הצילומים.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

זה היה נראה יום שגרתי. לאה, אישה צעירה רק רצתה להחזיר את ביתה מבית הספר, אך החיים שלה התהפכו בבת אחת.

היא נעצרה ברמזור, ממתינה שיתחלף, אך לפתע חשה צליפה בגבה. נהגת שנסעה מאחוריה נכנסה ברכבה מאחור. צווארה נע קדימה בפראות, כריתו האוויר נפתחו והיא חשה כאבים עזים בגבה. היא פנתה לבית החולים, אבל שם לא הרגישה שמשהו משמעותי קרה. כעבור זמן קצר התברר לה שחייה השתנו לבלי היכר. הרופאים אבחנו פגיעה משמעותית בחוליות בגב, והיא נזקקה לאינספור טיפולים שלא מידי הועילו. היא הפסיקה לעבוד, והחלה לסבול מכאבים בלתי פוסקים הגורמים לה לשבת רב היום מבלי לעשות כלום. 

מה יש לקחת בחשבון בתביעה לאחר תאונת דרכים?

"יש לשקלל את כל הנזקים שהתרחשו בעקבות התאונה. אם האדם הפסיק לעבוד בעקבותיה, נתבע את חברת הביטוח על הפסד השתכרות. אם הוא צריך להגיע לבדיקות וטיפולים ולנסוע ממקום למקום, נוסיף גם הוצאות רפואיות והוצאות על ניידות. אם הוא זקוק לעזרה של אדם שילווה אותו ויסייע לו בפעולות אלמנטריות, נבקש גם מימון לעזרה וכן הלאה.

מה חשוב לדעת במקרה של תאונת דרכים?

"ראשית, יש לדעת שבמקרה של תאונת דרכים לא משנה אם יש גורם אשם בתאונה, וגם אם בתאונה היה מעורב רק גורם אחד, הולך רגל או נהג, אפשר לקבל פיצוי על התאונה מחברת הביטוח שלא הרכב ואין צורך להוכיח אשמה של גורם כלשהו". והיא מביאה דוגמה למקרה כזה: "בימים אלה אני מטפלת בתביעה של אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים שלא באשמת אף גורם. האדם רכב על אופנועו בכביש מעט חשוך, ולרוע מזלו נתקל בחזיר בר. הוא הועף מהאופנוע, סבל משבר משמעותי בירך והפך לנכה. מאדם שעובד ומשתכר הוא הפך לשבר כלי שאיננו מצליח להתנייד באופן עצמאי. הוא פנה בעזרתי לחברת הביטוח של האופנוע, לבקשת פיצוי, ובמקביל פנינו לביטוח לאומי, לבקשת קצבת נכות כללית, קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים.

שמעון  סבל במשך שנים מפטרייה באצבע, לפחות ככה חשב הרופא אליו פנה שוב ושוב. הוא טופל במשחות שונות, אך ללא הועיל. לאחר מספר שנים של סבל, התגלה שמדובר ל"ע בסרטן. הרופאים נאלצו לכרות את אצבעו. 

הוא פנה לעו"ד דקלה ואנונו, שהבינה שמדובר ברשלנות רפואית, במיוחד בעולם שמלא באמצעי אבחון שונים, במכשור טכנולוגי מתקדם לגילוי בעיות רפואיות ובאינספור אפשרויות לאבחנה מוקדמת. 

"ככל שהרפואה מתפתחת, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והידע מונגש, כך עולה כמות התביעות הרפואיות והיקפן". מציינת עו"ד ואנונו. "אם בעבר לא היה פופולרי לתבוע את הממסד הרפואי על מחלות שונות, כיום, כשיש ברשותנו כל כך הרבה אפשרויות לזיהוי מוקדם, לטיפול מהיר ולאבחנה מוקדמת, נוצרה מגמה של תביעות חדשות. המגמה תופסת תאוצה ומאפשרת לחולה או למשפחה לקבל את המגיע לו בעקבות רשלנות רפואית מוכחת"

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אילו תביעות הפכו לפופולריות יותר בשנים האחרונות?

"ישנן לפחות שלוש סוגי תביעות שנמצאות במגמה של התפתחות: תביעות על ילדים שנולדו עם מומים שונים או ניזוקו בעת הלידה, תביעות על בעיות בתינוקות בעקבות מחסור בחומצה פולית בזמן טרום הלידה ואיחור בגילוי מחלת הסרטן. וכפי שאמרתי, ככל שאפשרויות הגילוי והטיפול גדולות יותר, כך אחריות הרופאים לאתר, למנוע ולטפל גבוהה יותר, והתביעות מכוונות בהתאם.

"בתביעות על נכויות ילדים, אנו יכולים לראות מקרים בהם היתה אפשרות לזהות את המום או הבעיה לפני הלידה בעזרת בדיקות דימות שונות ולטפל בתינוק טרום הלידה או מיד לאחריה. לקטגוריה זו נכנס הנושא הגנטי. כיום כל המידע הגנטי מתקדם במיוחד ובמקרה בו לא אמרו להורים מבעוד מועד על בעיה שעלולה להתרחש, זוהי עילה לתביעה. 

"גם נושא החומצה הפולית צבר תאוצה. לאחרונה, בעקבות נהלים חדשניים במשרד הבריאות, הבינו שלנטילת חומצה פולית בזמן היא בעלת חשיבות מכרעת להתפתחות התינוק. לפי ההמלצה הרפואית מומלץ ליטול את הכדור לכל אורך שנות הילודה. בכל ביקור אצל רופא נשים לצד רופא משפחה, עליו לעדכן את האישה בנחיצותו. החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב של MTD –  מום בתעלת עמוד השדרה, לצד מומים קשים אחרים.

"למרבה הצער כיום אבחנה של מחלת הסרטן לסוגיה היא יותר שכיחה. מכיוון שהיום יש המון ידע וציוד טכנולוגי איכותי כמו CT, MRI, ביופסיות וכו', והכל נגיש יותר, הציפיה היא שהגילוי יהיה מוקדם יותר. בנוסף, ההנחיות מטעם משרד הבריאות הן שבכל מקרה שיש חשד למחלה ל"ע, יש לשלוח בקלות ובמהירות יתרה לבדיקות אלה. לפעמים התמהמהות בבדיקות עלולה להיות הרת אסון ויכולה לגרור בעקבותיה החמרה של המחלה חלילה או טיפול בהיקף גדול יותר. אם קורה שפספסו את גילוי המחלה, או לא התייחסו לתלונות החולה בזמן, ניתן לתבוע את הרופא או את בית החולים".

האם תוכלי לתת לנו טיפ למניעת מקרים מעין אלה?

"אם אתם מתלוננים על בעיה כלשהי ויש חשש למשהו חמור יותר, תתעקשו על בדיקות מקיפות ואל תסתפקו בבדיקות שטחיות. לפעמים זה ההבדל בין מחלה קשה למחלה בראשיתית ברת טיפול.

"אם הרשלנות נעשתה ואתם חושבים על תביעה, אספו כל חומר רלוונטי ופנו בהקדם לעו"ד מנוסה המטפל בתיקים מעין אלה. ככל שהפניה נעשית מוקדם יותר, התהליך קצר ויעיל יותר. 

אני מאחלת לכולנו בריאות איתנה, אך אם אתם נמצאים במקרה המצדיק תביעה- אל תהססו. כי מגיע לכם לחיות טוב יותר!

ביצעתם השתלת שיניים ומשהו השתבש בדרך? יישור השיניים לא הביא את התוצאות המיוחלות?  נגרמו לכם נזקים בלסת? ייתכן ונגרם לכם נזק משמעותי, המאפשר לכם לתבוע את המומחה שטיפל בכם. עו"ד דקלה ואנונו מסבירה לנו מהי רשלנות רפואית בתחום בריאות השיניים, מהם הנזקים האפשריים, ומתי ניתן לגשת לתביעה. 

עו"ד ואנונו עוסקת מזה למעלה מ12 שנה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב הראשוני היא מסוגלת לצפות את המהלכים ולהיערך אליהם. 

אילו נזקים עלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות בטיפולי שיניים?

"בטיפולי שתלים יש מספר נזקים שעשויים להתרחש: השתלים יכולים להיכשל ולא להתאים למבנה הלסת. במקרים קיצוניים נוצרת פגיעה בעצב הלסת התחתונה או פגיעה בסינוסים, כאשר השתל חודר ללסת העליונה. והיו לי לא מעט מקרים מעין אלו, בהם טיפלתי והוכחתי את הנזק שנוצר.

"יש מקרים נוספים בהם נפגשתי, בהם רופא השיניים המליץ למטופלים לעקור שיניים בריאות  על מנת לבצע תוכנית מקיפה של שתלים בכל הפה. מדובר ברשלנות רפואית לכל דבר, מכיוון שחל איסור לעקור שיניים בריאות. אם השיניים עדיין טובות, צריך להציע שיקום שמרני על ידי טיפולי שורש ולא לעקור.

"תיקים נוספים אותם ליוויתי הם של נזקים שהתרחשו בעקבות עקירה לא נכונה. כתוצאה מכך נוצר שבר בלסת. יש לציין שמדובר במקרה די נדיר.

"גם בתחום האורתודנטיה- יישורי שיניים, יש נזקים שעשויים להיגרם. לקוח שלי סבל ממחלת חניכיים ולמרות זאת עבר יישור שיניים. הרופא לא המליץ לו לפני התחלת התהליך לפנות למומחה חניכיים. התוצאה היתה הרת אסון: היישור נכשל והוא חווה נסיגת חניכיים משמעותית, שהביאה לנשירת שיניים חמורה. 

איך ניתן להוכיח ברפואת שיניים שאכן היתה רשלנות?

"בתחילת תהליך התביעה אני מבקשת את התיק הרפואי. במידה וללקוח אין אותו, אני פונה לבית המשפט, מסבירה את השתלשלות העניינים ומבקשת מהשופט להורות לרפוא השיניים להעביר אלי את התיק הרפואי. על התיק הזה עובר מומחה מטעמי, שמעיין בצילומים ובממצאים וקובע אם היתה רשלנות.

"אם לדוגמה נרצה להוכיח שעקרו שיניים בריאות, מומחה מטעמי מעיין בצילומים ויודע מיד מה היה מצב השיניים לפני העקירה". 

טיפ לסיום…

"לפני ביצוע שתלים, אני ממליצה לבקש הפנייה של צילום CT פה. זאת מכיוון שיש צורך לדעת באיזה גובה של הלסת להציב את השתל, בשביל שהוא לא יפגע בלסת. לעיתים קורה שבגלל חוסר מידע, הרופא לא יודע באיזה אורך של שתל לבחור, והעצב ניזוק. היצלום אמנם עולה כסף, אך שווה את הביטחון". 

לאה נולדה להוריה אחרי שמונה שנות ציפייה ארוכות. בכל החודשים שקדמו ללידה ביצעה אמה את כל הבדיקות הנדרשות, שהצביעו על כך שהכל תקין לחלוטין. גם מהלך הלידה היה שגרתי לגמרי, והכל היה נראה תקין. המשפחה כולה המתינה בכיליון עיניים לחבוק את ילדת החלומות. אבל ברגע אחד הכל השתבש. בשלב כלשהו הצביע המוניטור על מצוקה והעניינים יצאו מכלל שליטה. התינוקת שנולדה בלידה טראומתית לא קיבלה לרגעים ספורים חמצן למוחה. היא נולדה כחולה ולא בכתה. כבר בלידה התברר שמצבה הבריאותי לא תקין ובימים הבאים היא אובחנה כסובלת משיתוק מוחין.  ההורים הכאובים עמדו מול חלום שהתנפץ, על ילדה בריאה ומתפקדת, ותחת זאת היו צריכים לצאת לדרך שונה.

לאחר שהפנימו שהבת שלהם תהיה תמיד שונה ומתמודדת, הם החליטו שיעשו הכל בשביל לתת לה חיים טובים יותר. הם בדקו את כל תהליך הלידה, וכל ההוכחות הצביעו על כך שהצוות הרפואי התעלם מאותות המצוקה בשלבי הלידה המוקדמים, מה שגרם בהמשך לכשל. הם פנו לתביעה מול בית החולים, בידיעה שאת הבריאות השלמה הם לא יוכלו להשיב לביתם, אך את איכות החיים הם יכולים לשפר ולשדרג. מה שיגרום לה ולהם לחיות חיים מלאים ושמחים ולהתקדם למרות המגבלות והאתגרים.

עורכת הדין דקלה ואנונו פוגשת אינספור מקרים מעין אלו. היא מלווה את ההורים בדרכם להגשת תביעה על הנזק שנגרם במהלך לידה טראומתית ומסבירה איך מתבצע התהליך, ובאילו מקרים ניתן לגשת לתביעה.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אילו נזקים עלולים להתרחש אצל התינוק בעקבות לידה טראומתית?

"ישנם נזקים שונים העלולים לקרות אצל התינוק, אני אתמקד בשתי בעיות מובהקות. הנזק הראשון עליו אפרט הוא: שיתוק מוחין.

"שיתוק מוחין מתרחש כאשר לא מגיע חמצן למוח לפרק זמן קצוב וקצר. הוא יוכל להיגרם מסיבוכים הקשורים בלידה, מבעיות במהלך ההיריון וגם כתוצאה מפגות.

"רשלנות רפואית במהלך הלידה יכולה לגרום לשיתוק מוחין. הלידה הרגילה מסתבכת וכתוצאה מכך העובר לא מקבל חמצן בשניות הקריטיות. לפעמים בשלב הזה ממהרים לבצע ניתוח קיסרי דחוף. לעיתים הכשל נגרם בעקבות ניטור מוניטור לקוי, שלא זיהה מצוקה עוברית, לעיתים זה קורה בעקבות ניתוח קיסרי שהוחלט לבצע באיחור או בעקבות זיהום שלא נתנו לו טיפול אנטיביוטי מהיר. בנוסף לכך, ראינו גם סיבוכי פגות ותשניק סב לידתי שגרמו לשיתוק המוחין.

"נזק נוסף העלול להתרחש בלידה טראומתית נקרא 'תסמונת הרב', מה שמכונה כליאת כתפיים או פרע כתף (shoulder dystocia). זהו מצב חירום מיילדותי, שבו בתהליך הלידה נתקעת הכתף של התינוק. המצב מהווה סיכון ניכר ועלול להותיר בגופו נזק רב.

הסיבוכים האפשריים הם החל משברים בעצם הבריח או הזרועות, המשך בפגיעה עצבית במקלעת הזרוע ועד לתשניק לידתי ותמותה חלילה (נדיר). גם כאן, יש מקרים רבים שהנזק התרחש בעקבות התנהלות כושלת של הצוות הרפואי ורשלנות מצד הצוות המטפל.

מה צריך לעשות בשביל לגשת לתביעה בעקבות לידה טראומתית?

"ראשית כל- שמרו ותעדו כל מסמך רלוונטי הנוגע ללידה ולתקופה שאחריה. לאחר מכן פנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית בתקופת טרום הלידה או במהלכה.

"שימו לב, בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.

"חשוב לי לציין שהפיצוי מגלם בחובו את כל מהלך החיים של הילד, תוך התייחסות לכל הפרמטרים: הפסד השתכרות לאורך כל תוחלת חייו, עזרה צד ג', אפוטרופסות, אביזרים רלוונטיים, כאב וסבל ועוד. הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים. הסכום הזה יכול לסייע לכם וליד לצלוח את האתגרים הרבים בשלום ובנוחות, ולהבטיח לו בעז"ה עתיד ורוד יותר…"

היא הגיעה אלי עם תינוק קטן-קטן, אולי אפילו קטן מדי. "בן כמה הוא?" התעניינתי. "בן חמישה חודשים", היא אמרה, משאירה אותי מופתעת. חמישה חודשים והוא כל כך קטן? "כן, יש לו מום לבבי מסוג איקס", היא אמרה ונקבה בשמו של מום מסויים. אודה באמת, כשהיא נקבה בשם המום לא אמר לי דבר, אבל לאחר שהיא יצאה התחלתי לחקור את הנושא.

"למה באמת אלי?" פניתי אליה. "בשבועות בהם התינוק שלנו היה מאושפז במחלקת טיפול נמרץ בפגייה היו כמה רופאים ששאלו אותי אם נטלתי חומצה פולית. אמרתי להם שלא, איש מעולם לא המליץ לי ליטול אותה, והם לא אמרו דבר. מכאן לשם אני רוצה לשאול אותך האם ייתכן שיש קשר בין אי נטילת חומצה פולית למום של התינוק שלי והאם העובדה שאיש לא הורה לי ליטול אותה נחשבת לרשלנות רפואית".

כן, מצב בו הרופא לא הפנה לנטילת חומצה פולית הוא רשלנות של ממש, אבל הקשר בין מומי לב ספציפיים לחוסר נטילת חומצה פולית לא היה מוכר לי ולעולם מומחי הרשלנות הרפואית. אז יצאתי לבדוק. פניתי לשני קרדיולוגים וביקשתי חוות דעת רפואית וכשקיבלתי אותה נדהמתי. הנושא הזה לא עלה על השולחן, איש אינו מודע לכך, אבל יש קשר מוכח בין סוגים מסויימים של מומי לב לאי נטילת חומצה פולית.

זה מוכח רפואית ואני עובדת כעת על הגשת שתי תביעות בנושא, כאשר הסכומים נאמדים במיליוני שקלים.

רשלנות רפואית במומי לב, החידוש הגדול

כמו שאמרתי, לאחרונה גילינו כי אי נטילת חומצה פולית אינה משפיעה רק על מצב של שפה שסועה או ספינה-ביפידה – נכות בעמוד שדרה, כמוכר, אלא עלולה להביא להיווצרות מומים לבביים ספציפיים. זהו חידוש מיוחד המביא איתו בשורה של ממש לאימהות לילדים בעלי מום לבבי. אם לא נטלתן חומצה פולית ולא קיבלתן המלצה ליטול אותה מומלץ לגשת לבדוק היתכנות של תביעה בגין רשלנות רפואית. התביעה מוכרת משפטית ועשויה להגיע לסכומים של מיליוני שקלים שיוכלו לשפר לאין ערוך את הליווי המקצועי שהילד מקבל ואת היכולת שלכם למצות את יכולותיו.

רשלנות רפואית בילודים

כאשר תקופת טרום הלידה או הליך הלידה עצמו מתנהל בצורה רשלנית, חלילה, הוא עלול לגרום למחלות ונזקים ארוכי טווח. כל אילו מוגדרים כמצבי רשלנות רפואית ותביעה נכונה גוררת פיצויים בגובה מיליוני שקלים.

לאחרונה טיפלתי בתיק של אישה שהגיעה לבית חולים ללידה של תינוק והתלוננה על כאבים עזים. הצוות הרפואי לא מיהר להתייחס לכאביה והרגיע אותה בשום דבר, בסופו של דבר נרשמה מצוקה והתינוק נולד עם שיתוק מוחין – CP.

שיתוק מוחין היא מחלה איומה, המאופיינת במאה אחוזי נכות וצורך בעזרה מאסיבית. בשל כך סכומי הפיצויים שעורך דין מומחה יכול להגיש בגינה עומדים על מיליוני שקלים.

קרעים שלא נמנעו בלידה הינם רשלנות רפואית וכאשר הייתה סיבה לחשד למחלות גנטיות, רופא הנשים או המשפחה לא הפנה לבירור גנטי ונולד ילד בעל מחלה גנטית זו עילה לתביעה.

רשלנות רפואית בילדים

לפני זמן מה הגיעה אלי אישה ששיכלה בן לא עלינו. הסיפור שלה היה קשה. הבן שלה העלה חום בצורה חריגה אך רופא הילדים לא התייחס לכך ואמר שכל עוד הטיטול מלא ניתן לתת תרופה להורדת חום והכל בסדר. רק לאחר שעברו עשרים וארבע שעות והאישה התעקשה הרופא הוציא לה הפנייה למיון, שם התברר שהמצב קשה מדי וכבר לא ניתן להציל את הילד.

אז כן, חום גבוה, אפתיות, התנהגות חריגה של הילד, הזיות או איבוד הכרה זמני של ילד, שלא זכו לייחס נכון אצל הרופא ולא גרמו לו להפנות את ההורים לבית החולים, הם עילה לתביעת רשלנות רפואית במידה ונגרמה לילד פגיעה חלילה.

והמלצה קטנה ממני, כולנו רוצים למנוע בעיות ולא לתבוע בגינן, אז אנא, לאחרונה הגיעו אלי ריבוי תביעות מול רופאי ילדים, כאשר המשותף לכולם הוא התנהגות לא אופיינית של הילד שלא קיבלה התייחסות רפואית הולמת.

אתם ההורים, אתם יודעים מה אופייני לילד שלכם ומה לא, אם הילד מעלה חום בצורה חריגה, אם הוא מתנהג בצורה חריגה, אם הוא אפתי, אם הוא לא הילד שהכרתם, אל תסמכו על אף רופא מרגיע, דרשו הפנייה לבית החולים, גשו למיון ובדקו מה קורה לילד שלכם. גם מצב של חוסר נוזלים ולא יותר עלול להסתבך.

ועניין קטן נוסף: גם אפנדיציט שלא אובחן בזמן והתפוצץ בבטן וגם שבר שלא אובחן וטופל וגרם לנכות, נחשבים לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית – מה שצריך לחפש אצל עורך הדין

כאשר פונים לעורך דין בבקשת טיפול בתיק רשלנות רפואית חשוב לוודא כי יש לו התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. בתחום זה למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות".

המדור בחסות עו"ד דקלה ואנונו המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים. להתייעצות ללא עלות ניתן ליצור קשר בטלפון: 0525610165

החלום הוורוד היה קרוב מתמיד. בני הזוג המאושרים כבר ראו בעיני רוחם את המתנה הקסומה שיחבקו בידיהם, יטפחו ויגדלו, אך הכל התנפץ ברגע אחד. לידה שקטה. כך מכונה הטרגדיה, אבל הלב בכלל לא נותר שקט, הוא היה נסער, כאוב, ורק הצווחה שביקשה לצאת הסתיימה בקול דממה דקה. מסתבר שכשל רפואי היה חלק מהגורמים לסוף הטראגי. האישה שאושפזה שבוע לפני כן לצורך מעקב, שוחררה לפני הזמן, בלי שהצוות הרפואי ישים לב לבעיה כלשהי, שהצריכה המשך אשפוז.

המקרה הזה הגיע לטיפולה של עו"ד דקלה ואונו, שסייעה למשפחה לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית. לאחר תהליך מקצועי וממוקד, בני הזוג קיבלו פיצוי כספי. אמנם את התינוק הם כבר לא יזכו לגדל, אבל אין ספק שהכסף ישיב להם ולו מעט על עוגמת הנפש שהם חוו.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה  מ 18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אילו מקרים נפוצים מגיעים אל פתחך בנושא של רשלנות בתחום ילודה ויילודים?

"במהלך שנות עבודתי נתקלתי במקרים רבים בהם היתה רשלנות רפואית בילודים, החל משלב טרום הלידה, בה היו איתותים על מצוקה כלשהי ממנה סובל התינוק, אך הם לא אובחנו בזמן ולכן הוא לא קיבל את הטיפול הנדרש לפני הלידה או מיד לאחריה. גם היעדר הוראה ליטול חומצה פולית עלול להביא למום מולד בתעלת עמוד השדרה או למומים נוספים.

"חלק גדול מהמקרים מתרחשים בלידה טראומתית, בה האם או התינוק נפגעים. יש מספר נזקים עיקריים שיכולים להתרחש בלידה, כמו: קרע שעלול להופיע אצל האם במהלך ניתוח חירום או לידה שהסתבכה. יש פעמים שהקרע מוביל לניתוח קיסרי בהול והוא עשוי לגרום לנזק מוחי ליילוד ולדימום משמעותי לאם.

ישנן דרגות חומרה שונות של קרעים, ויש כאלו שמסבים נזקים בלתי הפיכים ליולדת, כמו קושי בתפקוד יומיומי, שליטה על הסוגרים וכו'. במקרים חמורים במיוחד לא יהיה מנוס מכריתת רחם ח"ו.

מלבד זאת, קרע משמעותי עלול לגרום ללידות הבאות להתבצע אך ורק בניתוח קיסרי, מה שמשפיע על כמות הלידות הבאות. לעיתים נוצרים נזקים בעקבות טיפול לא נכון בקרע, כמו: תפירה רשלנית, תפירה על ידי גורם בלתי מיומן ועוד.

"נזק נוסף הוא דימום פנימי שלא אובחן בזמן, שעשוי לגרום לנזקים קשים ואף למוות של היולדת ל"ע.

"כמו כן, ראינו מקרים רבים של רשלנות רפואית במתן אפידורל. כאשר זריקת האפידורל והמעקב אחר היולדת בהמשך לא מבוצע כראוי, הן היולדת והן התינוק עלולים למצוא את עצמם בסיכון לפגיעה.

"גם פגות, לעיתים מתרחשת בעקבות חוסר ערנות של הצוות הרפואי לפני הלידה, ויש פעמים שהכשל נוצר בעקבות חוסר התנהלות נכונה של צוות המיילדותי. במקרים מסוימים עלולות להיווצר בעיות בריאותיות כמו: עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין, פגיעה מוחית, מחלות זיהומיות בעקבות מערכת חיסון לא בשלה, דימומים בכלי הדם, בעיות נשימה, פיגור שכלי ופגיעה בחושים שונים.

מה צריך לעשות בשביל לגשת לתביעה בעקבות רשלנות רפואית?

"ראשית כל- שמרו ותעדו כל מסמך רלוונטי הנוגע ללידה ולתקופה שאחריה. לאחר מכן פנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית.

"כאשר מגיעים אלי אני בוחנת את הרשומות הרפואיות ואת ההחלטות שהתקבלו על ידי הרופאים ואנשי הצוות הנלווים מהרגע בו אושפזה האישה ועד לאחר הלידה.

"יש לדעת שתביעות רשלנות רפואית בגין נזקים ליולדת או לתינוק, המתקבלות בבית המשפט, יכולות להוביל לפסיקת סכומים משמעותיים. בתביעה נלקחים בחשבון כל הפרמטרים: הנזקים הגופניים והנפשיים וההשפעה של הנזק לטווח הארוך, הפסד השתכרות לאורך כל החיים, עזרה צד ג', אפוטרופסות, אביזרים רלוונטיים, כאב וסבל ועוד. הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים. הסכום הזה יכול לסייע לכם ולילד לצלוח את האתגרים הרבים בשלום ובנוחות, ולהבטיח לו ולכם בעז"ה עתיד ורוד יותר…"

מכמיר לראות את יוסי ואמו ממתינים מדי בוקר להסעה שתיקח אותו אל מוסד הלימודים המיוחד בו הוא לומד. אמא של יוסי היא אשה מלאת אמונה, ברור לה שזהו רצון השם ומסלול החיים והקושי שלה נגזרו עליה במדויק משמים. אבל בשיחה מלב אל לב היא מספרת על היום בו נולד יוסי, ולפתע מתברר שיש מי שפשע ברגעים הקריטיים ביותר, ויוסי הוא קרבן  של רשלנות רפואית. "כמובן שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית", אומרת עורכת הדין דיקלה ואנונו המתמחה ברשלנות רפואית, "אבל בהחלט אפשר לדרוש פיצוי, שיאפשר לאמא של יוסי להעניק לו טיפול טוב יותר ולפתוח בפניו אפשרויות גדולות יותר".

מה שרואים משם

הרזומה של עורכת הדין דיקלה ואנונו אינו מותיר מקום לספק; היא מכירה היטב את החומר ויודעת היטב כיצד פועלים הדברים גם מן העבר השני, פשוט בגלל העובדה שהיא היתה שם.

"כבר לפני שבע עשרה שנה התחלתי לעבוד בתחום הרשלנות הרפואית, במשרד עורכי דין שייצג דווקא את הצד של הממסד הרפואי", מספרת דיקלה. "כמי שהיתה שם וחוותה את הלך המחשבה ודרכי הפעולה של בתי החולים וקופות החולים – קיבלתי הכשרה מצוינת לתפקיד אותו אני מגלמת כעת"…

ואמנם, מרגע שהפכה לעצמאית החלה דיקלה להקדיש את שעותיה כעורכת דין לטיפול בפיצוי לנפגעי רשלנות רפואית בכלל לילדים שנפגעו מרשלנות כזו – בפרט.

כשהרופאים רגועים מדי

אין ספק שבין תפקידיהם של הרופאים נמצא המעקב. הרופאים הם אלו שאמורים להפנות את הלקוחות לבדיקות תקופתיות, לפענח את התוצאות ולהחליט האם עליהם לנקוט פעולה או לא. בתקוה שלפני לידה הבדיקות הללו הן קריטיות משום שיש להן משמעות עמוקה למצבו הבריאותי של היילוד. רותי, שהתכוננה ללידת תאומים, היתה מודעת לכך וערכה בקפדנות את כל הבדיקות אליהן שלח אותה הרופא.

אלא שכאשר הורתה אחת התרביות על זיהום, לא התייחס הרופא לממצא המדאיג ורותי לא קיבלה טיפול. עד מהרה היה עלי להתאשפז, וגם בבית החולים, שם הגישה את כל תוצאות הבדיקות – התעלמו משום מ מן התוצאה החריגה והזועקת.

התאומים שנולדו בשבוע עשרים ושש הוכנסו בבהילות לטיפול נמרץ, ורק אז החלו לקבל את האנטיביוטיקה הדרושה להם. למרבה הצר אחד מהם נפטר כעבור יומיים ואילו השני נפגע משיתוק מוחין כיוון שלא זכה בטיפול המיטבי הנדרש. הכאב והצער חרטו את רישומם במשפחה הצעירה, שהפכה בין יום למשפחה שכולה, שגם נושאת את עול הטיפול בילד פגוע. רותי ובעלה קיבלו את דין שמים באהבה, הטו שכמם לים המטלות והמשיכו בחייהם בשקט…

מגיע לכם פיצוי!

"אין ספק שטיפול בילד פגוע עולה הון," מסבירה עורכת דין דיקלה, "גם אם הורים נושאים את סבלם באמונה ובקבלת הדין עדיין, הפיצוי הכספי שמגיע להם על פי כל דת ודין יכול לסייע להם הן בטיפול בילד עצמו והן בהקלה על המשפחה כולה. במקרים כאלו ואחרים חשוב מאוד לבדוק האם יש היתכנות של רשלנות רפואית, ואם כן – ניתן לקבל פיצוי שיכול להגיע למיליונים רבים שאמור לפצות על אובדן השתכרות, כאב, סבל, עזרה, אביזרים ועוד".

כדי להגיש תיק כזה מול גופים כמו בתי חולים, נדרשים ניסיון רב, נחישות והתמדה. מאלו יש לעורכת דין דיקלה בשפע.

"את התיק של רותי, אם התאומים הגשתי לבית המשפט המחוזי כשהוא מגובה בשלוש חוות דעת של רופאים בכירים, כולם פרופסורים מהשורה הראשונה בתחום," משתפת דיקלה, "מאחר וייצגתי בעבר רופאים – אני יודעת מראש אלו טענות יטענו נגד הורים ומתכוננת להן מראש!"

כתוצאה מהעבודה המקצועית והמיומנת זכתה משפחתה של רותי בפיצוי גבוה מאוד.

פועלים עכשיו!

"חשוב לדעת שתביעות על פגיעות בלידה ניתן להגיש עד גיל שבע בלבד", אומרת דיקלה, "כך שגם אם יש לכם ספק, כדאי לפנות ליעוץ מקצועי האם ניתן להגיש תביעה. תשעים אחוזים ממקרי שיתוק המוחין בילודים הם כתוצאה מחוסר חמצן בלידה, ולא פעם התערבות רפואית היתה יכולה למנוע זאת! חשוב לי לציין שהרשויות מתייחסות כיום בכובד ראש, וכל תביעה נבדקת לגופה".

אם אתם חשים שנפגעתם מרשלנות רפואית, פנו לעו"ד דיקלה ואנונו, טל: 052-5610165 רחוב פיק"א 13 ראשון לציון.

האמא שהגיעה אלי עם ילדתה הנכה נראתה אומללה ומיוסרת. "הילדה סובלת ממום משמעותי בעמוד השדרה". היא סיפרה בכאב. "לפני מספר חודשים היא עברה ניתוח שלא הצליח. באתי אליך בשביל לבדוק אם אפשר לתבוע את הצוות הרפואי על הכישלון של הניתוח. הבטתי בילדה. היא היתה נראית מעוותת וסובלת. רגע לפני שצללתי לעומקה של הפרשיה, שאלתי את האם אם נטלה חומצה פולית לפני הלידה. וכאן שמתי לב שדרכתי על יבלת כואבת במיוחד. "אל תשאלי כמה המצפון שלי מייסר אותי על כך שלא נטלתי חומצה פולית. הייתי צעירה ותמימה, ולא ידעתי בכלל שצרי לקחת. אף רופא לא עורר את תשומת ליבי לנחיצות העניין, ואני מרגישה שהרשלנות שלי היתה השליחה לסבל של בתי. אין לי יום ואין לי לילה, אני רואה אותה סובלת ומרגישה פושעת…"

"אף אחד לא אמר לך שאת צריכה ליטול חומצה פולית?" השבתי בשאלה. "אם כן, עוד לפני התביעה על הניתוח הכושל, יש פה רשלנות רפואית איומה מצד הרופאים, שלא הורו לך לקחת חומצה פולית בזמן. כך שאת יכולה להסיר מעליך את משא האשמה, ובמקביל לגשת לתביעה מול הגורמים הרפואיים שכשלו בחוסר מתן מידע בסיסי ונחוץ.

ברגע אחד התיישר גבה הכפוף, חיוך עלה על פניה, והקול שלה הפך ממהוסס לבוטח יותר. "אז אני לא אשמה בכך? ומגיע לנו פיצוי על כך?"

כעת, כשהנטל הכבד ירד מכתפיה, היא היתה פנויה לצאת למסע, בסופו היא זכתה לפיצוי הולם, שיסייע לה לתת לביתה היקרה את כל הטיפולים הנחוצים וישפר את איכות חייה פלאים.

בסיפור זה פותחת עו"ד דקלה ואנונו את שיחתנו, מבקשת להאיר את עינינו לנזקים המתרחשים בעקבות אי נטילת חומצה פולית, ועל המחויבות של הגורמים הרפואיים לעדכן אותנו במועד על הצורך הקריטי ליטול אותה.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה  מ- 18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

מדוע כל כך חשוב ליטול חומצה פולית?

"החומצה הפולית הינה כדור פשוט וזול, ובעל חשיבות מכרעת על התפתחות התינוק. לפי ההמלצה הרפואית מומלץ ליטול את הכדור לכל אורך שנות הילודה. בכל ביקור אצל רופא נשים לצד רופא משפחה, עליו לעדכן את האישה בנחיצותו.

"החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב של MTD –  מום בתעלת עמוד השדרה, לצד מומים קשים אחרים.

"ההוראה על נטילת חומצה פולית קיימת בספרות הרפואית מזה שנים, אולם התביעות בתחום זה יצאו לפועל רק בשנים האחרונות. לכן, אדם שנולד פגוע בשל היעדר הפנייה לנטילת חומצה פולית, יכול להגיש תביעה על רשלנות רפואית עד גיל עשרים וחמש".

את מי ניתן לתבוע במקרה זה?

"במקרה זה ניתן לתבוע הן את רופא המשפחה והן את רופא הנשים. שניהם אמורים להודיע לאישה על חובתה לקחת חומצה פולית. רופא הנשים צריך להזכיר זאת לאישה בכל ביקורת שהיא עורכת במרפאה, אולם אצל רופא המשפחה ההנחיות פחות ברורות. לכן, אם אישה ביקרה אצל רופא נשים לאחר לידה והיא לא קבלה ממנו הנחיה לשוב ולקחת מיד חומצה פולית, ולמרבה הצער נולד לה ילד שסובל מMTD, יש לה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

"הפיצוי עומד על סך מיליוני שקלים כיוון שהוא משקף את הפגיעה בכל תוחלת חייו של הילד, וכולל גם קושי בניידות, כאב וסבל, עזרים חיוניים שיהיה עליו לרכוש והפסדי השתכרות עתידיים".

לסיום, נשמח לקבל טיפ לחיים…

"במידה ויש לכם ילד הסובל מ NTD שימו לב שיש לכם מספר קצבאות חודשיות שתוכלו לקבל מן הביטוח הלאומי: קצבת ילד נכה וקצבת ניידות. כאשר הילד מתבגר, אתם זכאים גם לקצבת שירותים מיוחדים.

"ובנוסף, לכל אורך שנות הילודה, אל תוותרו על נטילת חומצה פולית. זה קריטי ומציל חיים!

היא הגיעה אלי, אישה צעירה אם לילדון קטן. וחולה. במחלה איומה. גנטית. סוג של ניוון שרירים. "אני לא יודעת מה לעשות", פרצה בבכי וסיפרה על השתלשלות מקרים איומה, בעצם, על השגחה פרטית מדוקדקת, שהביאה אותה למצב כה כואב. חמיה חולה בניוון שרירים גנטי ואימו גם. לפני שהיא ובעלה נישאו ערך בעלה בדיקה גנטית לאיתור המחלה. הבדיקה, כך מסתבר כעת, יצאה חיובית, אך הרופא לא טרח לעדכן את האיש בממצאיו. כעת התפרצה המחלה אצל בעלה ובדיקה מהירה גילתה שגם הילד חולה. "איזה מן חיים יהיו לו?" היא בכתה, לא יכולה להכיל את הכאב. למה? למה לא אמר להם הרופא דבר? איך אפשר לפספס תוצאה של בדיקה חשובה כל כך?

 למה חשוב כל כך לערוך בדיקה גנטית?

בדיקות גנטיות הן בדיקות שמטרתן לאתר גנים העלולים ליצור מחלות גנטיות אצל הילדים. ישנה בדיקה גנטית המיועדת לעמוד על שורשן של מחלות קשות הפעילות בגוף וישנן בדיקות המיועדות למנוע חיבור גנים בעייתיים העלולים להביא להתפתחות מחלות בדור הבא (כגון בדיקות 'דור ישרים').

מהי רשלנות רפואית בנושא גנטי?

ככלל, מיד בביקור ראשון אצל רופא הנשים לאחר החתונה הרופא חייב להציע להורים את הפשרות לערוך בדיקה גנטית.

לפי חוק, כאשר יש קרבת משפחה בין ההורים או במידה ולאחד ההורים יש היסטוריה של מחלות במשפחה הקופה חייבת לממן את הבדיקה הגנטית. מה שהתחדש כעת הוא הפסיקה האומרת כי גם במקרים ללא היסטוריה משפחתית או רפואית, הרופא חייב למסור להורים את המידע על הבדיקות הגנטיות והאפשרות לעשות אותן באופן פרטי. רופא שלא הציע למטופל את האפשרות ונולד ילד בעל מחלה גנטית, ייחשב למקרה של רשלנות רפואית.

במילים פשוטות, כל אדם חייב לשמוע מן הרופא שיש לו אופציה לעריכת בדיקה גנטית באופן פרטי ובמקרים ולא הייתה הודעה כזו ונולד ילד חולה, המקרה יחשב לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית גנטית שכיחה נוספת נגרמת מחוסר חיבור נתונים לתמונה שלימה. לפי ספר, כאשר במהלך בדיקת אולטראסאונד לתינוק מתגלה ממצא בלב, בכליות או באיברים חשובים אחרים, על הרופא להפנות את ההורים לבדיקה גנטית, מעבר לבדיקות אחרות. במידה וההורים לא קיבלו הפנייה והמחלה אכן גנטית היא תחשב לרשלנות רפואית.

טיפ קטן מניסיון גדול

אל תתעלמו. טמינת ראש בחול לא מביאה הצלחה אלא הפסד.

1. עוד לפני שתיגשו לשידוך בדקו 'דור ישרים'. זה קריטי, לא פחות מכך.
2. במידה וקיימת במשפחה מחלה המופיעה אצל כמה אנשים, בדקו אפשרות גנטית.
3. במידה ואתם מודעים לגן בעייתי או למחלה גנטית כזו או אחרת עדכנו את הרופאים בכך. הסתרה זה עניין של בחירה, הסתרה מרופאים היא בחירה אסורה. מידע מוקדם יכול עניין של הצלת חיים.
4. במידה ונולד במשפחה ילד חולה חשוב לדרוש הפנייה לייעוץ גנטי גם במידה והרופא מעריך כי הסיבה למחלה אינה גנטית. תמיד עדיף לעשות בדיקה יותר מדי ולא בדיקה פחות מדי…

מהו גובה הפיצוי במקרים של מחלה גנטית?

תסמונת גנטית מביאה בדרך כלל לנכות של מאה אחוזים. לכן הפיצוי שאפשר לקבל בגינה עומד על מיליוני שקלים וכולל בתוכו התחשבות בנושא כאב וסבל לילד ולהורים, עזרת צד ג' עשרים וארבע שעות ביממה, הוצאות, נסיעות, התייעצויות רפואיות וכל מה שכרוך בגידול ילד בעל מאה אחוזי נכות.

למי מומלץ לגשת לבדוק היתכנות לתביעה על רשלנות בנושאים גנטיים?

לכל הורה לילד בעל מחלה גנטית ולכל אדם בעל מחלה גנטית.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות". אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה.

רחל היתה מורה מסורה, שהעניקה לתלמידותיה שיעורים לחיים, ציידה אותן בכלים ונהנתה מכל יום בעבודה. בגיל 51 חייה השתנו לבלי היכר. בוקר אחד קמה עם דיבור מבולבל וטשטוש בראייה. היא פנתה למיון, שם בדק אותה נוירולוג, שלא נלחץ מידי. היא הושארה להשגחה, ויום למחרת חטפה אירוע מוחי חמור. מסתבר שיום קודם לכן היא עברה אירוע מוחי קל, שלא אובחן, ולמרות התסמינים הבולטים היא לא הופנתה לצילום סי טי. למרבה הצער רחל הפכה למשותקת בכל גופה. היא נזקקת למטפלת סיעודית ומתמודדת עם הנזקים העצומים שהותיר האירוע המוחי.

דקלה ואנונו, עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית קיבלה את פנייתה, ופנתה לתהליך של תביעה בעקבות האיחור באבחון אירוע מוחי, ורשלנות של הרופא הנוירולוג שלא הפנה אותה לסי טי, שאולי היה יכול למנוע את האירוע הבא. בשיחה עמה היא מסבירה על מקרים של רשלנות רפואית במצבים של איחור באבחנה של אירועים מוחיים או התקפי לב, ומעניקה טיפים יעילים ומקצועיים ומידע נחוץ.

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ 18 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

מה קורה כאשר מאחרים לאבחן אירוע מוחי או התקף לב?

"המשותף לאירוע מוחי ולהתקף לב הוא העובדה שלשניהם יש חלון הזדמנויות מאד קצר, בו ניתן להתערב ולטפל. בעת התקף, בשניהם לא מגיע חמצן למוח ויש צורך להתערב מאד מהר. חשוב להיות ערים לתופעות ולקבל טיפול רפואי מהיר, בשביל למנוע ככל האפשר נזקים עתידיים והשלכות מרחיקות לכת.

"אירוע מוחי יכול להיגרם מנזק נוירולוגי, שעלול לגרום לשיתוק הגפיים, לשיתוק חצי גוף או לפגיעה ביכולת הדיבור. התסמינים לאירוע מוחי הם: חולשה, עיוורון פתאומי, הפחתה בתחושה, חוסר שיווי משקל, סחרחורות, בלבול בדיבור או טשטוש ראייה.

"בדרך כלל כאשר מגיעים עם תופעות כאלו צריך לבצע בדיקת סי טי לצורך אבחון האירוע. כאשר ישנה אבחנה ניתן לספק טיפול ורידי, טיפול עורקי או צנתור מוח. הזמן הוא גורם קריטי ומכריע על מצבו של החולה. אם חלילה מגיעים אחרי הזמן, לא תמיד ניתן להתערב וההשלכות הרות גורל.

"בהתקף לב, התסמינים העיקריים הם כאב חד באזור החזה, שעלול להקרין על הצוואר והכתפיים, קוצר נשימה וכאבים בשריר הלב, שדומים לכאבים במעלה הקיבה. האבחנה מתבצעת על ידי בדיקת א.ק.ג ובדיקות מעבדה, ולפעמים נדרש צנתור וניתוח. אם אין טיפול הולם, האדם עלול לסבול מנכות לכל החיים ובמקרים קיצוניים להגיע חלילה למוות.

"לקוח שהגיע אלי סיפר לי שהתאשפז בעקבות כאבים איומים בבטן העליונה. הרופאים ביצעו את כל הבדיקות הרלוונטיות לקיבה, אך לא מצאו דבר. מסתבר שהמקור היה לבבי, והכאבים היו בשריר התחתון של הלב. הוא עבר במהלך האשפוז התקף לב נוסף ונותר עם נכות לבבית לכל חייו."

מה צריך לעשות בשביל לגשת לתביעה בעקבות רשלנות רפואית?

"ראשית כל- שמרו ותעדו כל מסמך רלוונטי הנוגע ללידה ולתקופה שאחריה. לאחר מכן פנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית.

"שימו לב, בכל מקרה רפואי פנו בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע.

"חשוב לי לציין שהפיצוי מגלם בחובו את כל מהלך החיים של החולה, תוך התייחסות לכל הפרמטרים: הפסד השתכרות לאורך כל תוחלת חייו, עזרה צד ג', אפוטרופסות, אביזרים רלוונטיים, כאב וסבל ועוד. הסכום עשוי להגיע למיליוני שקלים. הסכום הזה יכול לסייע לכם וליד לצלוח את האתגרים הרבים בשלום ובנוחות, ולהבטיח לו בעז"ה עתיד ורוד יותר…"

הוא נכנס למשרד, יושב על כיסא גלגלים ומתקשה בהתניידות. "לא יודע אם תוכלו לעזור לי", אמר. הבטחתי לנסות. "עברתי תאונת דרכים קשה אבל אני הייתי אשם בה", התחיל ונאנח. לא קל היה לו לחזור אל היום ההוא, והאמת שגם לא נדרש. עצרתי אותו בתחילה. "לא משנה מי אשם בתאונה ולא מעניין אותנו בכלל אם אתה הפוגע או הנפגע, אם קרתה לך חבלה גופנית אתה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח", אמרתי.

עיניו אורו בבת אחת. אם קרה לו נזק? וודאי שנגרם. הוא שבר את עצם הירך, עבר ניתוח, הוכנסו לגופו ברזלים, הוא מתקשה לחזור לתפקוד ומזה חודשיים שאינו עובד. הרבה נזקים נגרמו לו.

"אבל איפה היית עד עכשיו?" הפעם היה תורי להיאנח. אנשים לא יודעים אך בתאונות דרכים קריטי לפנות לעורך הדין כמה שיותר מוקדם. אנחנו צריכים לקשור את הפגיעה לתאונה ואם לא נוכיח זאת מיד לאחר התאונה יהיה קשה מאוד לחזור אחר כך ברברס…

במקרה שלו הצלחנו.

האיש זכה לקצבת נכות ולאחר שנה גם לפיצוי גדול מאוד מהחברה. אך ישנם מקרים בהם האיחור בפנייה לעורך הדין קריטי ועלול להעמיד את כל תשלום הפיצויים בסכנה.

מי זכאי לקבל פיצויים לאחר תאונת דרכים?

אנשים אל יודעים אך בשביל לקבל שיפוי רפואי לאחר תאונות דרכים אין צורך להוכיח אשמה או חפות מאשמה. כל מבוטח בביטוח חובה זכאי לקבל פיצוי רפואי על כל פגיעה שנגרמה לו בכביש. גם אם בן אדם אשם בתאונה, הוא זכאי לשיפוי בריאות מקיף כולל החזרים בגין ימי אשפוז או בדיקות ופיצוים נוספים.

במקביל לחברה בה מבוטח הרכב ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת קצבאות נכות, ניידות, שירותים מיוחדים ועוד.

חלק ניכר מן הנזקים הרפואיים הנגרמים כתוצאה מתאונת דרכים מתגבשים לאורך שנה. עם זאת, את פניית ההתייעצות עם עורך הדין מומלץ לערוך מיד אחרי התאונה. זה ינחה את הנפגע אילו חומרים לתעד ואילו בדיקות לערוך על מנת לקשור את הפגיעה לתאונה שהתרחשה. פעמים רבות אנשים נזכרים לגשת לקבל עזרה רק חודשים ארוכים לאחר שהתאונה התרחשה. במצב זה קשה הרבה יותר להוכיח את הקשר שבין התאונה לפגיעה ובדיקות שנערכו או לא נערכו עלולות להשפיע מאוד על הסכום שייקצב לנפגע בשעה שיגיש את התביעה.

כך למשל, אנשים לא יודעים שבכדי לבסס את הפגיעה יש לפנות למשטרה, לגורמים רפואיים מסוימים ולתיעוד הפגיעה מיד לאחר התאונה. הם גם לא יודעים שבמידה והפגיעה גרמה להם לפיתוח פחדים, חרדות כביש, תחושה לא טובה או סתם עייפות וחוסר חשק ביומיום, כדאי מאוד שייפנו לפסיכיאטר. גם אם הם אינם רוצים תרופות, שיחות שייקמו עם פסיכולוג או אישור פסיכיאטרי לפגיעה כזו או אחרת, יוכלו להשפיע רבות על גובה הפיצוי שייפסק להם.

מה חשוב לעשות מיד לאחר תאונת דרכים?

לפנות לבירור רפואי. לא לומר 'כואב לי רק קצת, זה יעבור'. בפגיעה של תאונות הנזק מתגבש לאורך זמן. כבר הגיעה אלי לקוחה שסבלה מכאב גב לאחר התאונה ובמקום לפנות לגורמים רפואיים לקחה לעצמה מנוחה והבטיחה לכולם שזה מובן, אחרי המכה שספגה. רק לאחר מספר שבועות, כאשר הכאבים לא חלפו, ניגשה האישה לערוך בירור רפואי וגילתה שהכאב היה אומנם מובן, אבל לא מהסיבה שהיא חשבה, אלא בשל העובדה שיש לה פגיעה לא קטנה בחוליות הגב. בשלב ההוא היה קשה הרבה יותר לקשור את הפגיעה לתאונה, שלא נדבר על העובדה שההתמהמהות מנעה ממנה את הטיפול הנכון והחמירה את הבעיה.

לאחר הפנייה לבירור רפואי ראשוני מומלץ לפנות לעורך הדין ולבדוק אילו בדיקות נוספות חשוב לערוך ולמי ניתן להגיש תביעה כבר בשלב זה (ביטוח לאומי, קצבאות מסוימות, ביטוח תלמידים, ביטוח עבודה וכולי). חוסר התייעצות עלול לגרום לפספוס קצבאות ולנזקים.

האם תוכלי לתת לנו דוגמא לקצבאות שונות שהאדם יכול לקבל עוד לפני הגשת התביעה לחברת הביטוח?

במידה והנפגע הפסיק לעבוד הוא זכאי לקצבת אובדן כושר השתכרות. במידה והוא נדרש לטיפולים רפואיים – חברת הניתוח צריכה לממן אותם. במידה והוא נדרש לנסוע אל הטיפולים – חברת הניתוח צריכה לממן לו הסעות מתאימות. אם הוא לא מסוגל לעבוד מגיע לו שיפוי בגין אובדן ימי עבודה ועוד.

שלושה טיפים שווים:

• להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום מיד לאחר הפגיעה ולאסוף את כל החומר הרפואי אותו הוא מבקש, בלי להתעצל. כמו כן, מומלץ לבקש מעורך הדין לברר אילו קצבאות, פיצויים או שיפויים נוספים הנפגע יכול לקבל מעבר לתביעה מול חברת הביטוח.

• לאחר תאונה חשוב לבדוק כל כאב. כבר היו אנשים שזלזלו בכאב ראש, בעיקום צוואר או בכאב קל ברגל וניזוקו לאורך זמן.

1. במידה ולאחר התאונה נגמרה ירידה במצב הנפשי חשוב לגשת לפסיכולוג, פסיכיאטר או אפילו רופא משפחה.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי תאונות דרכים וביטחים?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני תאונות דרכים. מעבר לזה, ישנה מעלה מיוחדת שניתן למצוא במשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק כיצד ניתן להוכיח פגיעה מעל לכל ספק ואיך קושרים בין תאונה לתביעה בצורה שלא ניתן יהיה למוטט. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

תביעה נכונה \ צ. גולן

המדור בחסות עו"ד דקלה ואנונו המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים. להתייעצות ללא עלות ניתן ליצור קשר בטלפון: 0525610165

זה היה נראה יום שגרתי. רחל, אישה בת 35 ואמא לשלושה, רק רצתה לקחת את בתה מחוג הציור השבועי, אבל החיים שלה התהפכו בבת אחת.

היא נעצרה ברמזור, ממתינה שיתחלף, אך לפתע חשה צליפה בגבה. נהגת שנסעה מאחוריה נכנסה ברכבה מאחור. צווארה נע קדימה בפראות, כריתו האוויר נפתחו והיא חשה כאבים עזים בגבה. היא פנתה לבית החולים, אבל שם לא הרגישה שמשהו משמעותי קרה. כעבור זמן קצר התברר לה שחייה השתנו לבלי היכר. הרופאים אבחנו פגיעה משמעותית בחוליות בגב, והיא נזקקה לאינספור טיפולים שלא מידי הועילו. היא הפסיקה לעבוד, והחלה לסבול מכאבים בלתי פוסקים הגורמים לה לשבת רב היום מבלי לעשות כלום.

מה עושים במקרה כזה? איך ניתן למזער את הנזק ולסייע לה במה שאפשר?

עו"ד דקלה ואנונו, שטיפלה במקרה זה ובעוד עשרות מקרים דומים, מסבירה מה חשוב לעשות במקרה של תאונת דרכים, ממה כדאי להימנע ואילו פעולות קריטיות במצבים מעין אלו. .

עו"ד דקלה ואנונו עוסקת כבר למעלה מ12 שנה בתחום ומתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הצד הנתבע, קרי: רופאים מטעם המדינה, בתי חולים, קופות חולים, ומרפאות פרטיות, היא עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

מה יש לקחת בחשבון בתביעה לאחר תאונת דרכים?

"יש לשקלל את כל הנזקים שהתרחשו בעקבות התאונה. אם האדם הפסיק לעבוד בעקבותיה, נתבע את חברת הביטוח על הפסד השתכרות. אם הוא צריך להגיע לבדיקות וטיפולים ולנסוע ממקום למקום, נוסיף גם הוצאות רפואיות והוצאות על ניידות. אם הוא זקוק לעזרה של אדם שילווה אותו ויסייע לו בפעולות אלמנטריות, נבקש גם מימון לעזרה וכן הלאה.

מה חשוב לדעת במקרה של תאונת דרכים ל"ע?

"ראשית, יש לדעת שבמקרה של תאונת דרכים לא משנה אם יש גורם אשם בתאונה, וגם אם בתאונה היה מעורב רק גורם אחד, הולך רגל או נהג, אפשר לקבל פיצוי על התאונה מחברת הביטוח שלא הרכב ואין צורך להוכיח אשמה של גורם כלשהו". והיא מביאה דוגמה למקרה כזה: "בימים אלה אני מטפלת בתביעה של אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים שלא באשמת אף גורם. האדם רכב על אופנועו בכביש מעט חשוך, ולרוע מזלו נתקל בחזיר בר. הוא הועף מהאופנוע, סבל משבר משמעותי בירך והפך לנכה. מאדם שעובד ומשתכר הוא הפך לשבר כלי שאיננו מצליח להתנייד באופן עצמאי. הוא פנה בעזרתי לחברת הביטוח של האופנוע, לבקשת פיצוי, ובמקביל פנינו לביטוח לאומי, לבקשת קצבת נכות כללית, קצבת ניידות וקצבת שירותים מיוחדים.

כיצד יש לפעול בשטח לאחר תאונה?

"בדרך כלל צריך לקחת את הפרטים של הרכב הפוגע, מומלץ גם לצלם את התאונה. בנוסף, יש לגשת למשטרה ולבקש אישור משטרה על התאונה.

ככל ונגרמה פגיעה פיזיולוגית, חשוב להתפנות למיון ולעבור בירור רפואי מיידי. אין להתעלם מהנזק, כי בהמשך הוא עלול להתגבר ולהתדרדר.

כדאי לפנות לעו"ד מיד לאחר האירוע, ולהגיש בקשה לתביעה בביטוח הלאומי בסמיכות לאירוע, אולם, לא מומלץ לפנות מיד לחברת הביטוח של הרכב שהזיק, מכיוון שלעיתים רבות, לוקח לנזק זמן רב להתגבש, אפילו שנה".

והיא מסבירה: "פעמים רבות מתרחשת חבלה בראש או בגב, ואי אפשר לדעת בשבוע, בשבועיים ואפילו בחודש שאחרי החבלה, אילו השלכות יש לאותה פגיעה. לעיתים הנפגע נזקק לניתוח, ואין אומדן של תוצאות הניתוח. אין מידע אם יזדקק לימי אשפוז, ואם כן, כמה זמן יארך האשפוז. האם בעקבות החבלה האדם יאלץ להיעדר מהעבודה לחודש? לחודשיים? ואולי לצמיתות? כל מרכיב משמעותי ביותר ורק לאחר כשנה יש לנו נקודת מוצא וקו מנחה לתביעה. אולם, כדאי מאד לפנות לעו"ד מיד לאחר החבלה, בשביל שינחה את האדם כיצד להתנהל. תהליך התביעה איננו מורכב מידי, ובסופו יכול האדם לקבל פיצויים בסכומים גבוהים, שיעזרו לו בכל ההיבטים.

מגיע לכם לדעת!
חיים בן ה32 סבל מאבנים בכיס המרה. הכאבים היו עזים והוחלט על ניתוח מהיר. הניתוח בוצע בהצלחה, אך למרבה הצער, עקב מהלך שגוי וחוסר שימת לב, במהלך הניתוח נוצר חור בקיבה. מאדם בריא שרק סובל מאבנים מיותרות בכיס המרה, הפך חיים לאדם חולה. הוא נאלץ לעבור עוד מספר ניתוחים לתיקון הבעיה, וסבל מהשלכות לא פשוטות.

לאה, בחורה בת 20 לחייה סבלה מנגע על האצבע. במשך שנים היא פנתה לרופאים שונים, שנתנו לה משחות שונות, שלא הועילו כלל. לאחר תקופה ארוכה התגלה שמדובר בגידול, ולמרבה הכאב, נאלצו לכרות את אצבעה.

רשלנות רפואית בטיפולים כירורגיים וניתוחים ואיחור באבחון מחלות קשות הם שני נושאים רחבים מאד, שטומנים בחובם כאב וסבל בל יתואר. לעו"ד דקלה ואנונו מגיעות מידי שבוע פניות רבות שמספרות על נזקים רפואיים שנגרמו כתוצאה מניתוח כושל, או איחור באבחון מחלות. בשיחה עמה אנו מנסים להכיר את היקף הרשלנות, שומעים על מקרים קשים שיכלו להימנע, ומנסים להבין מה ניתן לעשות בשביל למזער את הנזקים או לפחות לקבל עליהם פיצוי הולם.

עו"ד ואנונו עוסקת מזה למעלה מ 18 שנה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים כגון: כירורגיה, אורתופדיה, רפואת שיניים, לידה וטרום לידה, ובתיקים מורכבים יותר כגון: איחור באבחון של מחלות קשות, ועוד. לאחר שנים שבהן ייצגה ואנונו את הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, היא עברה לאחרונה לייצג את המטופלים. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב הראשוני היא מסוגלת לצפות את המהלכים ולהיערך אליהם.

הניתוח הצליח, החולה סובל

"תחום הרשלנות רפואית בטיפולים כירורגיים וניתוחים, היא עולם מלא". מציינת עו"ד ואנונו, "פעמים רבות מנסים המנתחים לפתור בעיה מסוימת, אך יוצרים בעיה אחרת. לעיתים הפגיעה החדשה משמעותית ומביאה לנכות. לקוחה שלי עברה ניתוח גניקולוגי, במהלכו נפגעו כליותיה. היא נאלצה לעבור פרוצדורה ניתוחית בבי חולים אחר, אך שם נגרם לה אירוע מוחי. היה כאן כשל משמעותי וכפול. בימים אלה אני מגישה תביעה אחת נגד שני בתי חולים שונים.

"יש מקרים בהם הניתוח הספציפי לא מבוצע כראוי, ונגרם נזק מהותי לחולה. כמו אותה לקוחה שליוויתי, שעברה ניתוח בקע אך במהלכו נפגעו כלי הדם שלה והיא נותרה משותקת ברגל ימין.

"בנוסף, ישנם מצבים יותר נדירים, בהם נותר בגוף כלי או חלק מזערי מהציוד, כמו גזה, מחט וכו'. לפני תקופה ארוכה ליוויתי תיק של אדם שנותח לצורך קיצור קיבה. במהלך הניתוח תחבו לו לאף מדחום דק בגודל של חוט, הוא נכנס פנימה לבטן, והמנתחת לא ראתה אותו. כשהיא הגיעה לסגור את חלל הבטן עם סיכות חשה בעצם שמפריע לה, אך לא ייחסה לו כל חשיבות. תוצאות הלוואי היו חמורות. המנותח סבל מנזק תפקודי חמור, וגם לאחר הניתוח השני להסרת המדחום שנשאר, הוא נותר עם פגיעה".

כשהאבחנה מתאחרת

"איחור באבחון מחלות קשות הוא דבר שכיח". מעידה עו"ד ואנונו, "זה עלול לקרות בכל מחלה, אך רואים את הרבה במחלות סרטן למיניהן. החוט המקשר בין המקרים הרבים הוא בתהליך: החולה מתלונן שוב ושוב, אך זוכה להתעלמות. רק בדיעבד מבינים שהיה ניתן לאבחן קודם לכן ולהציל את המצב.

"ליוויתי בחור צעיר שסבל מגרד איום בעור. לא ייחסו לכך תשומת לב וכשאבחנו את מחלתו היא כבר היתה בשלב מתקדם מאד ולא ניתן היה להצילו.

"אישה אחרת התלוננה הרבה על נימול בידיים וברגליים, והמשיך לראייה, אך לא ייחסו לכך חשיבות. המצב שלה הלך והחמיר והתברר שהיא סובלת מטרשת עורקים. היא לא קיבלה את הטיפול הסטרואידי בזמן והמצב שלה רק החמיר. לו היתה מקבלת אבחנה וטיפול בזמן מוקדם ניתן היה למזער את הנזקים ולעצור את הפגיעה. וחבל.

מה יש לדעת לפני פנייה לתביעה?

"בתהליך תביעה על איחור באבחנת מחלות קשות, בודקים מהו המועד הראשון בו היה ניתן לאבחן את המחלה, ובוחנים מה היתה רמת הנזק לו היו מאבחנים את המחלה בזמן, כי אין ספק שיש משמעות אם המחלה בדרגה 1 או מטפסת לדרגה 3 או 4. משקללים גם את היקף הטיפולים הנדרש בעקבות דרדור המחלה, ההשלכות על כל התחומים והסבירות להישנות המחלה בשנים הבאות.

"בכל מקרה, חשוב שתשמרו ותתעדו כל מסמך רלוונטי, ותפנו לייעוץ עם עו"ד שמתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את המקרה מכל צדדיו ולהסיק אם ניתן להגיש תביעה. בשלב הראשון ישיג עורך הדין את החומר הרפואי ויעביר למומחה על מנת לבחון אם היתה רשלנות רפואית. באירועים רפואיים רבים חל חוק התיישנות עד שבע שנים מזמן האירוע. במקרה זה הזמן פועל לרעתכם ויש לפעול כמה שיותר קרוב לאירוע".

רשלנות רפואית ביילודים עשויה ללבוש צורות רבות ולהסתיים בנזק שנגרם ליילוד בלידה טראומטית, כתוצאה מפגות או ממום עוברי שלא אותר בהיריון. כך תיערכו להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית

היא נכנסה אלי מבולבלת ונסערת. "הבן שלי, זה שכאן בעגלה…", היא אמרה ופרצה בבכי. הבטתי בו, ילד מתוק, מטופח, תכול עיניים ובעל קושי בולט. "שיתוק מוחין?", שאלתי. "שיתוק מוחין – CP", היא אישרה. "הכל היה כל כך יפה!", אמרה מתוך הדמעות. "תשעה חודשים של ציפייה, לידה שהתחילה מקסים ופתאום הפרעות בדופק ומצוקה. התחילו להריץ אותי מכאן לשם והנה הקטנצ'יק שלי נולד כך. פגוע".

"אני רוצה להעלות את איכות החיים שלו וללכת איתו למומחים שיקדמו אותו עד הקצה, אבל הכל עולה כל כך הרבה כסף. אך עוד לפני שנדבר על ההוצאות החריגות, מאז שהקטנצ'יק נולד עזבתי את עבודתי בבית הספר, הוא דורש את כל כולי וצריך כל כך הרבה עזרה. אנחנו חיים עכשיו מן המלגה של הכולל ועוד לפני שאנחנו מוציאים שקל על טיפולים, קשה לנו".

היה לה קשה להתמקד בעיקר ואני ישבתי איתה בסבלנות והחזרתי אותה שוב ושוב אל תחילת התיק. בודקת הכל ושמחה לבשר לה שיש קייס. נראה שבית הרפואה לא התייחס למצוקה מוקדם מספיק, ואנחנו יכולות להעביר את התיק לרופא מומחה שיביע את דעתו. "ומה זה אומר לי?", שאלה האישה בקול קטן. "זה אומר שאני מקווה שנוכל להתקדם לתביעה, ומדובר בפיצוי של מיליוני שקלים רבים מאוד". "מיליונים?", הסתחררה האישה, אך לאחר רגע הזדקפה: "אבל מי ישלם אותם? אני לא רוצה שבגללי בית הרפואה יפשוט רגל". "תנוח דעתך", אמרתי, "כל הרופאים ובתי החולים מבוטחים על ידי חברות ענק מחו"ל והן אלו שישלמו את הכסף, בית החולים בו שהית לא יינזק בכלל".

האישה לא ידעה איך להודות. היא חשבה על כמה אלפים, אולי עשרות לכל היותר, והנה אני מדברת איתה על מיליונים. מיליונים שיוכלו להעמיד אותה ואת משפחתה על הרגליים ולהעניק לבנה הקטן את הטיפול המיטבי.

רשלנות רפואית אצל יילודים

רשלנות רפואית היא חריגה מפרקטיקה רפואית סבירה. במילים פשוטות, רשלנות היא נזק חריג שנגרם בשל בדיקה לא מספיק מעמיקה או פעולה בלי שיקול דעת או התייעצות. לא כל נזק נחשב רשלנות רפואית. במקרה שרופא הפעיל שיקול דעת, חשב ושקל והתנהג לפי הנהלים, גם אם נגרם נזק הוא לא ייחשב לרשלנות. רק במצב שרופא סטה מן הנהלים המקובלים, ממה שנהוג בבית חולים בו הוא עובד או ממה שמקובל בספרות הרפואית, ניתן להגדיר את המקרה כרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית אצל יילוד יכולה להיחשב באחד משלושה אופנים: נזק שנוצר כתוצאה מלידה טראומטית, נזק שנוצר כתוצאה מפגות שניתן היה למנוע ונזק שנוצר בעקבות מום שלא אותר או לא נמסר עליו דיווח בחודשי הציפייה ללידה.

בין הנזקים שניתן לבדוק ביחס אליהם היתכנות הגשת תביעה אפשר למצוא: מומים מולדים, חור בלב, תסמונות, שיתוק מוחין, פרע כתפיים המכונה 'תסמונת הרב', נזקים שנגרמו בעקבות סיבוכי לידה שניתן היה למנוע, סיבוכים שנגמרו עקב פגות במקרים שבהם ניתן היה לעכב את הלידה ועוד.

מעבר לזאת, ישנו פסק דין תקדימי שניתן לפני מספר שנים לזוג חרדי, הורים לשלישיה ששניים מהם נולדו עם CP. במקרה זה ההורים תבעו את הרופאים על כך שלא אמרו להם עוד במהלך הטיפולים כי לידת שלישיה עלולה לגרום לסיבוכים אצל הילדים. השופטת, שבתחילה חשבה לדחות את התביעה, קיבלה אותה לבסוף והשיתה על חברת הביטוח תשלום פיצויים בסך חמישה עשר מיליון שקלים.

מה צריך לעשות כדי לגשת לתביעה?

כדי להתכונן להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש צורך להוציא את החומר ממהלך הלידה, להוציא את החומר הרפואי שמצביע על הנזקים שנגרמו לילד ולפנות למומחה רפואי.

כמה זמן אורכת התביעה?

בדרך כלל תביעה שאינה מסתיימת בפשרה מוקדמת יכולה לארוך בין שלוש לחמש שנים, לכן מומלץ לסיים את תיקי תביעה בפשרה מהירה יותר מחוץ לכותלי בית המשפט.

האם להורים שקוראים את הדברים עכשיו ובנם כבר גדול יש מה לחשוב על תביעה?

נזק שקרה במהלך הלידה מאפשר תביעה עד שהילד מגיע לגיל 25. נזקים שנגרמו בגין פגות ניתן לתבוע עד גיל 7 בלבד.

האם להורים לילד נכה יש טעם לגשת לתביעה?

לא תמיד, אבל תמיד שווה לבדוק. אצלנו לא גובים תשלום על הבדיקה ואין מה להפסיד.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אלו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

עו"ד דיקלה ואנונו מתמחה בתיקי רשלנות רפואית, ביטוח לאומי ותאונות דרכים.

התרשלו במעקב וטיפול של יולדת חרדית עם תאומים תאום אחד סובל משיתוק מוחי והתינוק השני נפטר ונתבעים למעלה מ- 2.5 מיליון ₪. פיצוי שיכול להגיע ל- 14,000,000 ₪.

קופ"ח כללית ובית חולים הדסה לא מילאו את חובתם כנדרש כנגד התובעת. משרדה של עו"ד דיקלה ואנונו הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה לתשלום סכום עתק כפיצוי על התרשלות קשה שלמרבה הצער יכולה היתה להימנע.

ר' אישה יהודיה חרדית מירושלים הגישה תביעה באמצעות עו"ד דיקלה ואנונו כנגד שירותי בריאות כללית וכנגד בית חולים הדסה על רשלנות במהלך ההיריון והלידה. שהובילו בסופו של דבר ללידת תאומים פגים בשבוע +26 כשילד אחד סובל משיתוק מוחין והילד השני נפטר.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז ת.א 19695-02-23 כתב התביעה נתמך באמצעות חוות דעת של שלושה מומחים בכירים בתחומם: ד"ר מריוס ברגר, מומחה בגניקולוגיה, ד"ר דוד קוהלת מומחה בנאונטולוגיה, ופרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגית ילדים.

על פי העולה מכתב התביעה ומחוות הדעת, התובעת בחורה צעירה מירושלים בת 23 נשואה +1 היתה בהיריון תאומים, מעקב ההיריון התנהל בקופת חולים כללית.

במהלך ההיריון התובעת הגיעה למעקב היריון אצל רופאת הנשים, בוצעה בדיקת שתן שהעידה על ערכים גבוהים של זיהום אצל התובעת, יחד עם זאת, לא ניתנה כל התייחסות לתוצאות הבדיקות, ולזיהום, וכך למעשה הזיהום לא טופל, לא ניתנה אנטיביוטיקה, לא בוצעו תרביות לבדוק את הזיהום, בנוסף, מאחר ומדובר בהיריון של תאומים היה צריך להיות מעקב צמוד אחר התובעת במסגרת היריון בסיכון גבוה, שגם לא בוצע. וכך בשל הרשלנות הרפואית החמורה למעשה הזיהום גרם לפקיעת מים אצל התובעת ולפגות בשבוע +26.

אם לא דיי בכך, גם כשהגיעה התובעת לבית חולים הדסה ללידה גם שם לא טופלה כנדרש, בבית החולים הדסה לא היתה כל התייחסות לזיהום ממנו סבלה התובעת, לנוכח הזיהום שהיה קיים הצוות הרפואי היו מיד צריכים לבדוק את הזיהום באמצעות תרביות, לתת אנטיביוטיקה מתאימה, היו צריכים לתת מגנזיום להגן על המוח, הצוות הרפואי אף התרשל גם לאחר הלידה הילודים לא טופלו כנדרש בפגיה.

כתוצאה מהרשלנות הרפואית הקשה ילד אחד סובל משיתוק מוחין קשה והילד השני נפטר בבית החולים יומים לאחר הלידה.

טענת התביעה הינה שאילמלא הרשלנות הקשה של הצוות הרפואי בקופ"ח כללית ובבית חולים הדסה התאומים יכלו להיוולד בריאים.

התביעה כאמור הוגשה לבית המשפט המחוזי בדרישה של למעלה מ- 2.5 מיליון ₪.

יצוין, כי בפסקי דין דומים של נזקי פגות תובעים קיבלו פיצוי של כ- 14,000,000 ₪.

עו"ד דיקלה ואנונו אם נולד ילד שסובל משיתוק מוחין מה את ממליצה לעשות?

"אומנם בשל פגות יכול להיגרם שיתוק מוחין, אך לא רק בפגות

ישנם הרבה מקרים נוספים בהם ילדים נולדו כשהם לא פגים ובמהלך הלידה היתה מצוקה, האטות של המוניטור, לא הגיע חמצן למוחו של היילוד, והטענה שהצוות הרפואי היה צריך לבצע ניתוח קיסרי דחוף במקום לידה רגילה, ובסופו של דבר החוסר חמצן גורם לשיתוק מוחי אצל היילוד.

אני ממליצה לכל מי שנגרם לבנו שיתוק מוחין בעקבות לידה להתייעץ עם עו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית".

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת מזה למעלה מ16 שנה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים ובתיקים מורכבים . לאחר שנים שבהן ייצגה עו"ד ואנונו נתבעים את הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, מזה מספר שנים מייצגת את התובעים, המטופלים ומרגישה תחושה של שליחות ב"ה. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב הראשוני היא מסוגלת לצפות את המהלכים ולהיערך אליהם, ולסייע ללקוחותיה לקבל את הפיצוי המירבי.

היא פקקה את אצבעותיה בעצבנות. הקושי חנק את גרונה. "את מבינה, הם כל הזמן אמרו לי 'הכל בסדר, הכל בסדר', ופתאום, אחרי אחת הבדיקות, אמרו שמחכה לי לידה שקטה. איזה מן דבר זה? איך הם לא ראו אף תסמין לפני כן? למה הם לא ניסו להציל אותו, להביא לעולם לפני הזמן?". דמעות עלו בעיני, הסיפור היה קשה כל כך. כואב. אבל אנחנו אמונים על שאלת חכם, בטח בנושאים כאלו. "אולי תתייעצי לפני שנפתח את התיק?" שאלתי בשקט. היא פנתה לרשכבה"ג רבי גרשון אדלשטיין שליט"א וקיבלה תשובה. במקרה ההוא וויתרנו על התביעה. גדול בישראל פסק שהנתונים אינם חד משמעיים דיים בכדי לפתוח תיק. במקרים אחרים ההוראה הייתה אחרת. תבענו. זכינו. הפיצויים עמדו על מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.

אילו נזקים יכולים להוות עילה לתביעה אצל יולדת?

אחת התחנות המשמעותיות ביותר בחייה של כל אישה הוא רגע הצטרפותו של ילד למשפחה. בעז"ה כל הלידות יתרחשו בקלות, בשמחה ובידיים מלאות, אך באם דברים מסתבכים ולידה הופכת להיות טראומטית הרבה מאוד תלוי במהירות התגובה של הצוות הרפואי ובפעולות הנכונות שהוא עושה. במידה והוא לא פעם כנדרש יוגדר המצב כרשלנות רפואית.

הנזקים שיכולים להיגרם לנשים במהלך לידה טראומטית הם בדרך כלל קרעים – חיצוניים או פנימיים. את הקרעים הללו ניתן פעמים רבות למנוע. כך למשל, כאשר התינוק גדול מדי או הלידה מתקדמת במנח לא נכון נדרש הצוות הרפואי לשקול ביצוע של ניתוח חירום, או לפחות יצירת חיץ על מנת שלא ייווצרו קרעים משמעותיים. כאשר הפעולות הרפואיות אינן מבוצעות כנדרש עלולים להיווצר אצל היולדת קרעים בדרגה 3 ו4 חלילה. קרעים אלו מגבילים מאוד את התפקוד היומיומי ועלולים להשאיר נזק לכל החיים. לעיתים, ברגע שנוצרים הקרעים עורך הצוות הרפואי ניתוח מתקן מקומי על מנת למנוע את הפגיעה או למזער אותה אך במידה והתיקון לא הצליח או שהשריר נפגע חשוב למהר ולתבוע את חברת הביטוח של בית החולים.

סוג נוסף של קרע בעייתי הינו קרע פנימי העלול לגרום לבעיה בהמשך הילודה הרגילה ולהמשך הילודה בכלל. כך למשל, אישה שילדה בניתוח קיסרי נמצאת בסיכון מוגבר יותר להיווצרות קרעים פנימיים ובמידה והצוות הרפואי אישר לידה רגילה, לא עקב אחרי מהלכה ונוצרו קרעים משמעותיים ניתן לתבוע על כך את חברת הביטוח. באופן כללי, בכל לידה טראומטית שגרמה לבעיה בהמשך הילודה כדאי לפנות לעורך דין מתמחה בתחום כדי לבודק את האפשרות לתבוע את חברת הביטוח.

אילו נזקים עשויים להיות עילה לתביעה אצל התינוק?

קודם כל לידה שקטה. בכל מקרה בו האישה הייתה מאושפזת לפני הלידה או שהיו סימנים המעידים על בעיה או שהיא הייתה במעקב רפואי חריג בהתאם לממצאים קיימים, במידה ובגלל חוסר תשומת לב המצב הידרדר או במידה והרופאים דילגו על מעקבים מתבקשים או על שמירה מתאימה, יש לבדוק היתכנות לתביעה.

נזקים אפשריים נוספים חלילה הינם: CP – שיתוק מוחין, נכות העלולה להיווצר בשל העדר זרימת חמצן תקינה למוח במהלך הלידה. כאשר נוצר מצב של לידה טראומטית הצוות הרפואי נדרש לעקוב אחרי אספקת החמצן של התינוק ובמקרה הצורך לחלץ אותו במהירות או לבצע ניתוח על מנת למנוע מצבי מצוקה.

פרע כתפיים – פגיעה הגורמת לנכות בכתפי התינוק ועלולה להיווצר כתוצאה מחילוץ לא נכון או מהשתהות בקבלת החלטה על ניתוח.

DDH – מה שמכונה אצל אימהות 'פיקים בברכיים'. לפני השחרור מבית החולים נדרש רופא הילדים לבדוק היטב את מפרק הירך של התינוק ובמידה ויש לו חשד, ולו קל, להימצאות DDH עליו לשלוח את התינוק למעכב אולטרא-סאונד. DDH הינה בעיה הניתנת לטיפול פשוט בגיל הצעיר ועלולה לגרום לנכות לכל החיים במידה ולא טופלה בזמן.

אילו נזקים עשויים להיות עילה לתביעה אצל פג?

למעשה, כל היוולדות של פג עשויה להיות עילה לתביעה. כיום נמצאות בידי הרפואה דרכים שונות לעכב מצבים של לידה מוקדמת, אם על ידי תרופות שונות ואם על ידי תהליכים כירורגיים שונים. אנו מצפים מהרופא שיבחין בסימנים המקדימים העשויים להעיד על אפשרות ללידה מוקדמת, על מנת שיוכל לפעול לעיכובה באמצעים שבידו. במידה ולא ניתן לעכב את הלידה ישנן תרופות שונות המיועדות להבשיל את הפג ככל האפשר ליציאתו לעולם ועל הרופא לשקול עשיית שימוש בהן. בכל מקרה שתינוק נולד פג והיו סימנים מקדימים שיכלו לאותת על כך, ניתן לבדוק היתכנות לתביעה.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות.

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות". אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה.

המדור בחסות עו"ד דקלה ואנונו המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, נזיקין ותאונות דרכים. להתייעצות ללא עלות ניתן ליצור קשר בטלפון: 0525610165

כל חודשי ההמתנה ללידה של צביקי עברו בקלות. הכל היה נראה תקין. ברגע אחד מר ונמהר התהפך הכל. היילוד נכנס למצוקה, הבדיקות הצביעו על ירידה בערכים, אך הצוות הרפואי לא מיהר לשלוח את האם לניתוח קיסרי ולא פעל כנדרש ועל כן עברו דקות יקרות מידי בהן לא חדר חמצן למוחו של התינוק. למרבה הצער צביקי סובל כיום מ-CP שיתוק מוחין וממאה אחוזי נכות.

מקרה זה הוא אחד מיני רבים, המגיעים אל משרדה של עו"ד דקלה ואנונו, בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 16 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים.

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

"אכן, ישנם דברים שנגזרו משמים ועלינו לקבל אותם ולחיות עמם". מציינת עו"ד ואנונו. "אך ישנן מוגבלויות שהיה ניתן למנוע והן נגרמו כתוצאה מרשלנות של הצוות המטפל. ויותר מכך, גם אם התרחשו מקרים אלו, מכורח המציאות חשוב ביותר להגיש תביעה ולזכות לפיצוי הולם שיכול להסתכל במיליוני שקלים.

"אין ספק שגידול ילד נכה ומוגבל כרוך בעלויות גדולות ובמשאבים רבים נוספים. לפעמים הפיצוי הכספי עשוי לעזור לאותם ילדים ולמשפחה כולה. ברוב המקרים, ילדים אלו מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי, אבל הסכום החודשי איננו מספיק למכלול הצרכים: לשמירה ולהשגחה צמודה, לניוד, להתאמת הבית לכיסא גלגלים, לעזרים ועוד. לעיתים ההורים מאבדים את יכולת ההשתכרות ונאלצים לטפל בילד שעות רבות ביום. כל אלו מסתכמים בהוצאות כבדות במיוחד, העשויות להגיע למיליוני שקלים במצטבר".

לאלו מקרים נחשפת, בהם רשלנות רפואית הביאה למוגבלות פיזית, קוגניטיבית או התפתחותית? 

"ישנם אינספור תיקים בהם סובל הילד ממוגבלות מסוימת בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי שהיה בשטח במהלך הלידה או לפניה. להלן מספר דוגמאות:

• CP– שיתוק מוחין: לפני תקופה ניתן פסק דין על פיצוי על סך 15 מיליון ש"ח עבור זוג הורים חרדיים שביצעו טיפולי פוריות וילדו תאומים פגים שסבלו מCP . הם טענו כי לפני הטיפולים לא נמסר להם מהצוות המטפל על סיכונים לפגות בלידה של יותר מתינוק אחד.
• תסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. מה שגורם ללקויות שכליות. את התסמונת אפשר למנוע בעזרת בדיקות גנטיות, בעיקר כאשר יש רקע של מחלות כאלו במשפחה.
• מחלת דושן- מחלה גנטית של ניוון שרירים. אם קיים רקע גנטי הצוות המטפל חייב להורות על ייעוץ גנטי. מחלת דושן- מחלה גנטית שכיחה וחמורה ביותר של ניוון השרירים, המאופיינת בהרס של תאי שריר.
• אוטיזם- גם כאן, כאשר יש רקע משפחתי חובה לערוך יעוץ גנטי. אני מטפלת בתיק של משפחה שהיו לה 2 ילדים עם אוטיזם ואף גורם רפואי לא הפנה אותה לייעוץ גנטי, למרבה הצער נולד להם ילד שלישי עם אוטיזם קשה.
• NTD -'ספינה ביפידה'- מום בעמוד השדרה. לעיתים נוצר מום זה בעקבות אי נטילת חומצה פולית במהלך תקופת הפוריות ובתחילת תקופת טרום הלידה. החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב זה
• מומים לבביים. לאחרונה נמצא קשר הדוק בין אי נטילת חומצה פולית למומים לבביים. יש לציין שהחומצה הפולית הינה כדור פשוט וזול, ובעל חשיבות מכרעת על התפתחות התינוק. לפי ההמלצה הרפואית מומלץ ליטול את הכדור לכל אורך שנות הילודה. בכל ביקור אצל רופא נשים לצד רופא משפחה, עליו לעדכן את האישה בנחיצותו. ההוראה על נטילת חומצה פולית קיימת בספרות הרפואית מזה שנים, אולם התביעות בתחום זה יצאו לפועל רק בשנים האחרונות.

לסיום, מהו הטיפ ההכרחי שעלינו לדעת?

מכיוון שמדובר בתיקים העשויים להתגבש למיליוני שקלים, אני ממליצה לפנות בכל מקרה לייעוץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. מקסימום תתקבל התשובה שאין עילה לתביעה. במידה ואכן יש 'קייס', תוכלו לזכות בפיצויים גבוהים במיוחד.

חשוב לדעת כי ברשלנות רפואית יש חוק התיישנות, בחלק מהמקרים עד 7 שנים ובחלק אחר עד 25 שנים. לכן יש למהר ולפנות להתייעצות על מנת שלא להפסיד את חלון הזמן החיוני.