רשלנות רפואית בלידה

יעל נכנסה אלי כשהיא מחכה לילד. "רק עכשיו אני מבינה איזה נזק!", היא אמרה בכאב גדול. הקשבתי. הסיפור היה כואב. לפני שנתיים זכתה יעל לחבוק בן שלישי. במהלך הלידה הסתבכו עניינים ויעל נכנסה להליך של לידה טראומטית. "איבדתי דם, איבדתי הכרה והגעתי למצב של סכנת חיים. ברוך ה' הוטסתי לחדר הניתוח ושם העניק לי ה' את חיי בחזרה. אך לאחר שנרגענו והגענו לרופא לביקורת הבנו שדברים לא יהיו עוד כפי שהיו. החתך הפנימי שנגרם לי עומד להשליך על חיי", סיפרה יעל.

כעת, כשהיא ממתינה לילד נוסף התחילה יעל להבין מהי משמעות הדברים. מעכשיו והלאה היא תוכל לזכות ללדת רק בעזרת ניתוח קיסרי, מה שמשליך על משך ההחלמה, הקושי שלה והחיים בכלל.

"תגידי, אני יכולה לעשות עם זה משהו?", היא שאלה ואני התיישבתי על התיק.

יש מה לעשות. והרבה.

על לידות טראומטיות

לידות טראומטיות, עליהן התחלנו להרחיב בשבוע שעבר, עלולות לגרום לנזקים לאם ולילוד. הלידה עשויה להסתיים ללא כל פגע, בחסדי שמים, היא יכולה להסתיים בפגיעה בילוד, יכולה להסתיים בפגיעה באם ויכולה להגיע למצב של פגיעה באם ובילוד חלילה. כל פגיעה מהווה עילה לתביעה בפני עצמה כאשרה לידה התרחשה כתוצאה מרשלנות. היו סימני מצוקה מקדימים והצוות התעלם, ניתן היה למנוע את המצב ולא נעשו מאמצים למנוע אותו או רשלנות אחרת. בכל מקרה שהוא, נזק שנגרם ליולדת עומד בכללי חוק ההתיישנות וניתן להגיש בגינו תביעה עד למרחק של שבע שנים מן הפגיעה.

מהם הדברים הנחשבים לרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה הגדרה הניתנת לנזק שנוצר כתוצאה מחריגה מפרקטיקה רפואית סבירה. כלומר, הנזק צריך להיות כזה שניתן היה למנוע אותו והיו סימנים מקדימים שאותתו עליו. במידה ונגרם נזק אל לצוות הרפואי לא הייתה כל יכולת למנוע אותו הוא לא יחשב לרשלנות רפואית.

רשלנויות רפואיות בלידה עלולות לגרום בראש ובראשונה לקרע פנימי או חיצוני. הקרעים עלולים לגרום לכך שהלידות הבאות יוכלו להיערך בניתוחים קיסריים בלבד, הם יכולים לגרום לפגיעה בשריר ויכולים להשפיע על איכות חייה של האישה בעתיד ועל יכולתה להמשיך במקום עבודתה.

כלל קרעים בדרגה שלוש וארבע מהווים בדרך כלל עילה לתביעה, כיוון שהצוות הרפואי אמור למנוע אותם. אם נדבר בגדול, כדי למנוע קרעים בדרגות אילו הצוות הרפואי אמור ליצור חיץ שיאפשר לתינוק להיוולד בלי לפגוע באם וכירורג מומחה צריך לתפור בצורה טובה את הקרעים שנגרמו. לעיתים נזקי הלידה נוצרים בעקבות טיפול לא נכון בקרע בדרגה הגיונית. במקרים אילו הקרע עצמו אינו מהווה רשלנות אך הטיפול, שנעשה על ידי גורם בלתי מיומן או בצורת תפירה רשלנית, הוא המהווה עילה לתביעה. 

רשלנות רפואית אחרת הינה דימום שלא טופל בזמן או לא טופל כראוי והביא איבוד דם מסכן חיים או כזה שאף הגיע לפטירה חלילה. 

ישנם מקרים בהם מחולל הבעיה הוא האפידורל. כך למשל נתינת תרופה שהיולדת אלרגית אליה בלי בירור מקדים בנושא, מינון לא נכון של תרופה, הזרקה לא טובה של אפידורל, נתינת אפידורל לאישה בעלת ספירת טסיות נמוכות ועוד. כל אילו עלולים לגרום לירידה בלחץ הדם, שיתוק, כאבי ראש מתמשכים, ואפילו להגיע למוות חלילה.

ניתוח קיסרי שלא בוצע היטב יכול לגרום לאישה למחלות. כמו כן, במקרה והאישה ילדה בניתוח קיסרי ולא הוסבר לה כי מעתה לידה רגילה עלול לסכן אותה בפגיעה, או אישה שיולדה בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי ולא קיבלה התרעה על הנזקים האפשריים, והיא אכן נפגעה, מהווים רשלנויות רפואיות שניתן להגיש בגינן תביעה. שימו לב, במידה ויידעו את האישה על הסיכונים הקיימים והיא בחרה ללדת ללא ניתוח, גם במידה ואכן נגרם נזק, הוא אינו מהווה עילה לתביעה.

ומה לגבי מצבים נפשיים, האם גם הם נחשים עילה לתביעה?

מצב נפשי אינו מהווה עילה לתביעה בפני עצמו. עם זאת, במידה וקיימת פגיעה פיזית אפילו קטנה, במידה והפגיעה הנפשית נגרמה בעקבות הפגיעה הפיזית ניתן יהיה לדרוש פיצויים גם בגינה. 

מה צריך לעשות כדי לגשת לתביעה?

להוציא את החומר ממהלך הלידה, להוציא את החומר הרפואי שמצביע על הנזקים שנגרמו ליולדת ולפנות לעורך דין מומחה. בדיקת היתכנות תיק במשרד עורכי הדין של דקלה ואנונו אינה כרוכה בתשלום.

מהי המומחיות המיוחדת שכדאי לחפש אצל עורכי דין המתמחים בתיקי רשלנות רפואית?

קודם כל חשוב לוודא כי לעורכת הדין ישנה התמחות ספציפית בענייני רשלנות רפואית. מעבר לזה, למשרד של עורכת הדין דקלה ואנונו ישנה מעלה מיוחדת. עו"ד ואנונו עבדה בעבר בצידם של הפוגעים. היא עבדה בחברות הביטוח של הרופאים ולמדה בדיוק מהם המחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פגיעה, בעזרת אילו טענות הם מנסות למוטט אותה ומהי צורת הפעולה של החברה. לכן, כיום, כאשר מגיע לקוח למשרדה, יחד עם שמיעת התיק היא כבר 'שומעת' מה יטען הצד השני ויודעת להשיג חוות דעת ולהיערך מראש לכל הטענות. 

"אני יודעת מה יגיד הצד השני ומכוונת את התביעה בהתאם, כמו כן אני יודעת מהם הסכומים המתאימים לכל פגיעה ולא נותנת ללקוחות שלי להסתפק בפחות. אילו, תסכימו איתי, החלקים החשובים ביותר בתביעה".

הילד נולד עם שיתוק מוחין, האם נפטרה ממכת חשמל, המחלה אובחנה מאוחר מדי והגיד נקרע בשל טיפול שגוי… 

אין אפשרות לתאר את כאב הלב המכווץ את המשפחה כאשר מישהו חולה. אף אחד לא סופר את ימי העבודה שהופסדו, את ההוצאות האדירות ואת הקשיים שנגרמו לעתיד, בשעה שקרוב משפחה סובל.

אבל לאחר מרוץ הטיפול הראשוני כדאי לעשות חושבים. במידה והנזק נגרם בעקבות רשלנות רפואית הממסד הרפואי יצטרך לקחת על שכמו את הוצאות הטיפול ואת הנזק שנגרם מכאן ולהבא. הוא מאיים, הממסד. נראה כהר שאין דרך לגבור עליו, אך בדיוק בשביל זה קמה דקלה ואנונו, עורכת דין המתמחה ברשלנות רפואית מזה ארבע עשרה שנים, ונטלה על עצמה את המשימה. לדקלה ניסיון יוצא דופן בתחום הרשלנות הרפואית, שכן עד לפני שנים ספורות ייצגה את הצד הנתבע – קופות החולים ובתי החולים בבתי המשפט, ורק לאחרונה עברה להעניק את שירותיה לצד התובע. כעת היא מכירה את ההתנהלות הפנימית של מוסדות הרפואה, יודעת אילו מסמכים יידרשו, אילו טענות ינסו להפיל את התביעה ומה על מרשיה לעשות כדי לבסס אותה. עם כל הידע על התהליכים הנגדיים היא באה לתת שירות. 

במדורים הבאים נעסוק במקרים של רשלנות רפואית, נבין מה נחשב לרשלנות ומה לא ונעמיק בתחומיה השונים של הרשלנות הרפואית על מנת לתת כלים. כעת עונה עו"ד ואנונו על כל השאלות המקדימות. 

האחות בקופת החולים התייחסה אלי בצורה לא מסמפתת, השבר של בני התאחה בצורה לא טובה והיה צריך לערוך לו ניתוח כדי לתקן את הנזק, האם מגיע לי כסף? מה מוגדר כרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה חריגה מפרקטיקה רפואית סבירה, ובמילים פשוטות, נזק חריג שנגרם בשל בדיקה לא מספיק מעמיקה או פעולה בלי שיקול דעת או התייעצות. לא כל נזק נחשב רשלנות רפואית. במקרה שרופא הפעיל שיקול דעת, חשב ושקל והתנהג לפי הנהלים, גם אם נגרם נזק הוא לא ייחשב לרשלנות. רק במצב שרופא סטה מן הנהלים המקובלים, ממה שנהוג בבית חולים בו הוא עובד או ממה שמקובל בספרות הרפואית, ניתן להגדיר את המקרה כרשלנות רפואית.

ככלל, רוב האנשים יודעים על הרשלנות רק בדיעבד לא בזמן אמת. קורה לפעמים שאנשים מגיעים לייעוץ שני והרופא טוען שניתן היה לראות את המצב קודם ולהציל את האיבר או שרופא טוען כי ניתן היה לאבחן מחלה שנים ארוכות קודם לכן ולמנוע את הדרדרות המצב. כל מקרה כזה שווה בדיקה של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, ייתכן מאוד ובסופו של תהליך תשופו בהרבה מאוד כסף.

בשורה תחתונה, רשלנות רפואית היא מקרה בו נגרם נזק בשל אבחון מאוחר, בשל שיקול דעת לא נכון או בשל טיפול לא מחושב. יחס לא סימפתי, איחור אבחוני שלא גרם נזק או טיפול נכון שהסתיים בכישלון, אינם נחשבים לרשלנות רפואית.

האם ישנם מקרים בהם תינוק שנוכל חולה מהווה עילה לתביעה?

בהחלט. לידות טראומטיות שגרמו לנזקים מהווים עילה לתביעות בסכומים של מיליוני שקלים. כאשר ילד נולד עם שיתוק מוחין, למשל, וניתן להוכיח כי משהו הסתבך בשעת הלידה ובטיפול מוקדם היה אפשר למנוע את הנזק, יוכל לזכות לשיפוי של מיליוני שקלים.

אילו מקרים יכולים להחשב לרשלנות רפואית?

רבים. להלן טעימה קצרה. ניתוח שנכשל וגרם לנזק, אבחונים מאוחרים של מחלות קשות בהם האיחור האבחוני גרם נזק, בעיות שנגרמו בשל לידה טראומטית, חוסר הזהרה מוקדמת על מקרים בהם ילד נולד פגוע והיה לרפואה מידע מקדים על כך, ועוד. 

איך מחושב סכום הפיצוי בתיק רשלנות רפואית?

כאשר מחשבים את סכומי הפיצויים מסתכלים בבית המשפט מה היה קורה לו האדם היה נשאר בריא או לו התינוק היה נולד בריא. בתוך התמונה הזו לוקחים בחשבון את העזרה שהוא נזקק לה כעת, את הכאב והסבל שנגרמים לו, את היכולת שלו להתנייד, את העזרים הרפואיים שנדרשים לו, את העבודה שהוא אינו יכול להמשיך וכו'. הפיצוי כולל בעצם תמונת חיים שלימה שהשתנתה בגלל המצב.

האם ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית ללא ליווי עו"ד?

תיאורטית כן, אולם בלי המידע שיש לעורך דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, קל מאוד יהיה לממסד להביס את התובע גם במקרה שהצדק זועק לטובתו. מכיוון שמדובר בסכומי עתק, טעות לנסות לחסוך בשכירת עורך דין.

במידה ופניתי לעורכת דין אך התיק הפסיד, האם אצטרך לשלם לה?

כל משרד מתנהל בהתאם לכלליו. אצל עו"ד ואנונו תשלום קטן מאוד ניתן לאחר שרופא מומחה אליו פנתה עורכת הדין אישר כי יש בתיק קייס – כלומר עילה לתביעה. יתר התשלום נגבה באחוזים מן הפיצוי הניתן עם סיום התביעה. אם פניתם חשבתם שיש לכם עילה לתביעה ובבדיקה נראה שאין סיכוי לזכות, לא תידרשו לשלם שקל.

מהו תהליך תביעת רשלנות רפואית?

בשלב הראשון נפגש התובע עם עורך הדין, מספר לו את סיפורו ומעביר את המסמכים הרפואיים שבידיו. לעו"ד ואנונו גישה למקומות הנדרשים לשם הוצאת החומרים הרפואיים ולכן גם אם לא שמרתם תיעודים המוכיחים את מקרה הרשלנות, תוכל היא לשחזר את המסמכים בעצמה.

לאחר איתור המסמכים והחומר הרלבנטי, מועבר התיק לבדיקתו של רופא המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על מנת שיבדוק אותו ויעניק את חוות דעתו האם יש לתיק סיכוי לזכות או לא.

בהמשך, בהתאם לתיק, פונה עורכת הדין לממסד הרפואה בהצעה לסגור את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט. לפעמים שני הצדדים מגיעים להסכמה בשלב זה ולפעמים התביעה ממשיכה.

כאשר התביעה ממשיכה נדרשים הצדדים להציג את טענותיהם ואת חוות הדעת של המומחים. בתשעים וחמישה אחוזים מן המקרים, לקראת סיום הדיון בתיק התביעה ימליץ השופט לצדדים להגיע לפשרה על ידי בורר, מגשר או הצעה שתינתן על ידי בית המשפט.

מה חשוב לדעת לפני שניגשים לתביעה?

קודם כל למהר! גם על תביעות של רשלנות רפואית חל חוק ההתיישנות ולאחר שבע שנים אצל מבוגר או מעל גיל 25 אצל ילד, התביעה יכולה להידחות בשל התיישנותה. מעבר לזה, כל תיעוד הקשור לפגיעה יכול לעזור, שמרו אותו. 

תביעת מיליונים נגד 'כללית' ו'הדסה':

דלקת בדרכי השתן שהוזנחה, גרמה ללידה מוקדמת ולמות אחד התאומים. אחיו סובל משיתוק מוחין חמור

דלקת בדרכי השתן אצל אישה הרה, בהיריון בסיכון, שלא טופלה כלל, גרמה ללידה מוקדמת. רשלנות נוספת, של הצוות המיילד ב'הדסה', תרמה למות אחד העוברים בסמוך ללידה, ולהפיכת אחיו למשותק מוחין. טענות אלה עולות בתביעת מיליונים שהוגשה נגד 'שירותי בריאות כללית' ונגד בית חולים 'הדסה הר הצופים', בשמם של הילד הנכה והוריו, באמצעות עורכת הדין דיקלה ואנונו.

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת, צעירה חרדית כבת 23 בעת המקרה, ילדה בלידה ראשונה ילד בריא, אך הריונה השני הסתיים בהפלה טבעית. 

על פי התביעה, בחודשים הראשונים של הריונה השלישי, התגלה אצל האישה זיהום בדרכי השתן. למרות שהיה זה היריון תאומים, המוגדר כהיריון בסיכון על פי הוראות משרד הבריאות, איש בצוות הרפואי שטיפל באישה, לא דאג לטפל בזיהום, ולבצע מעקב תקופתי אחר התפתחותו. למעשה, כך נטען, הצוות הרפואי התייחס להריונה של האישה כהיריון רגיל שלא מצריך כל מעקב.

לדברי עו"ד ואנונו, כתוצאה מהזיהום, עברה האישה בשבוע ה-25 להריונה, פקיעת קרומים מוקדמת, אושפזה לאורך שבוע בבית החולים 'הדסה הר הצופים', ואז בוצע בה ניתוח קיסרי להצלת התאומים.

התאומים נולדו במשקל נמוך מאד, וטופלו במחלקת הפגייה של בית החולים, שם, כעבור קצת יותר מ-24 שעות, נפטר אחד מהם, בעוד השני התגלה כסובל משיתוק מוחי חמור, המלווה אותו ואת הוריו עד היום.

לדברי עו"ד ואנונו, האישה וילדיה נפלו קורבן לרשלנות כפולה; מחד גיסא, הצוות הרפואי בקופת 'חולים כללית' לא התייחס כלל לזיהום שפשה בגוף היולדת לאורך הריונה, ובכך תרם ללידה מוקדמת. מאידך, כשכבר אושפזה האישה בבי"ח הדסה, בשל פקיעת קרומים מוקדמת, היא וילדיה לא זכו לטיפול אנטי-זיהומי, שהיה מונע את התפשטות הזיהום מיילוד אחד לשני בתוך הבטן. בנוסף, לא ניתן להם טיפול של תוספים, שהיה מאפשר התפתחות מוח וריאות תקינים בימים ובשעות שקדמו ללידה, וכך היה עשוי להימנע, בסבירות גבוהה, השיתוק המוחי שממנו סבלו השניים, ואשר אף הוביל למותו של אחד מהם בטרם עת. 

לכתב התביעה צורפו שלוש חוות דעת רפואיות. 

ד"ר מריוס ברגר, מומחה ליילוד ולרפואת נשים, קובע בחוות דעתו, שהיה על הצוות הרפואי בקופת חולים 'כללית' להתייחס אל הריונה של היולדת כהיריון בסיכון, ולו רק משום שהיה זה היריון תאומים. 

"במקרה זה, אנו דנים ללא מחלוקת בהריון בר סיכון – הריון תאומים. ללא כל ספק שגם ללא עדות לזיהום בדרכי השתן היה צורך לבצע תרבית שתן", קובע ד"ר ברגר. לדבריו, "הנזק במקרה זה נגרם בשל התנהלות הכושלת של הצוות הרפואי במהלך ההיריון, שלא דאג לעקוב אחר האפשרות של זיהום בדרכי השתן, גם כאשר הייתה להם עדות להשתנת תאים לבנים (בדיקת שתן לתאי הדם הלבנים)".

לדבריו, זיהום תוך רחמי מהווה סיבה שכיחה ללידה מוקדמת, וטיפולים אנטיביוטיים בזיהומים תוך רחמיים הוכיחו את יכולתם למנוע לידה מוקדמת.

לדברי ד"ר ברגר, "לידה מוקדמת היא הבעיה העיקרית במיילדות כיום, המהווה 70% מהתמותה סביב הלידה וכמעט מחצית מהתחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח. כ-10% מכלל הלידות הינן מוקדמות, אך רוב המחלות הקשות והמוות מתרכזות ב-1 עד 2 אחוזים של תינוקות שנולדו בפחות משבוע 32 להריון ואשר שוקלים פחות מ-1500 גרם". 

עוד הוא מוסיף בחוות דעתו, כי שיעור הלידות המוקדמות לא ירד בעשורים האחרונים, "אלא ההישרדות – שיעור התינוקות הנולדו בטרם עת גדל, כך ש-80 אחוז מהתינוקות במשקל 500 עד 1000 גרם שורדים כעת". 

ד"ר ברגר מתייחס לאי מתן האנטיביוטיקה בחדר הלידה, לאחר פקיעת הקרומים: "אמנם נתנו ליולדת את המנה הראשונה של סטרואידים, אך לא נתנו לה אנטיביוטיקה. במקרה זה לא מספיק היה לתת אנטיביוטיקה אלא היה צריך לערב מיקרוביולוג קליני כדי לבחור אנטיביוטיקה רחבת טווח על פי החיידקים שעלולים להיות בגופה של האישה ובראש ובראשונה E.Coli".

על פי חוות הדעת והפרוטוקול הרפואי, האישה קיבלה אנטיביוטיקה רק לאחר הניתוח הקיסרי, ורק לאחר שהתערב מיקרוביולוג קליני הצוות הרפואי מצליח להתגבר על חיידק ה- E.Coliשצמח בגופה מכמה וכמה מקורות. 

לדבריו, האישה קיבלה לבסוף טיפול שסייע לה, אך לא ניתן לומר את אותו הדבר על התינוקות שנולדו. 

חוות דעת נוספת, של ד"ר דוד קהלת, מומחה ברפואת ילדים וברפואת היילוד, צורפה לתביעה. לדברי ד"ר קהלת, הנזקים לתינוקות נגרמו בראש ובראשונה בשל הזיהום שאליו היו חשופים משלבי ההיריון ההתחלתיים. 

ד"ר קהלת מציין בחוות דעתו כי "תהליך ההתפתחות של הנזק תלוי גם במשך זמן החשיפה לגורם המזיק". לדבריו, ככל שמשך החשיפה לגורם המזהם גדול יותר, כך ההסתברות לנזק, ומידת חומרתו למערכת העצבים המרכזית, יהיו גבוהים יותר. אך לדברי ד"ר קהלת, זו לא הייתה הסיבה היחידה לנזק רחב ההיקף שנגרם לתינוקות. 

"שיעור השיתוק המוחי בקרב פגים שנולדו לאחר היריון של 28-32 שבועות הינו פי 40 גדול בהשוואה ליילודים במועד. האמצעי המוכר והיחיד שנמצא שהוכר כיעיל בהגנה על מוח העובר בפני גורמים מזיקים אליהם הוא נחשף במהלך חייו התוך רחמיים, הוא הטיפול במגנזיום סולפאט הניתן לאימו". ד"ר קהלת צירף מחקרים רבים לחוות דעתו אשר מצביעים על כך שמתן מגנזיום סולפאט לאימהות מקטין את הסיכון ללקות בשיתוק מוחי בפגים השורדים. 

לדבריו, הצוות הרפואי ב'הדסה' כלל לא העלה את הנושא לדיון מול האם הצעירה, הטיפול לא ניתן לה, ועל כן רק בשלב מאוחר יותר אובחן התינוק עם שיתוק מוחין.  

"אילו המיילדים שטיפלו באם היו שוקלים את הטיפול במגנזיום סולפאט הם בוודאי היו מוצאים את חלון הזמן המתאים לכך" קובע ד"ר קהלת. "הרופא הסביר היה נוקט באמצעים מניעתיים שהרפואה המודרנית מעמידה לרשותו, כמו טיפול אנטיביוטי נרחב ומגנזיום סולפט לפני הלידה, והיה ממזער את הסיכוי לנזק למוחו של התובע לאחר הלידה. ניתן להניח, בוודאי מעל 50% שהנזקים במוחו של התובע, שהם הגורם לנכותו הקשה, היו נמנעים."

לדברי עו"ד ואנונו, התינוק ששרד את הלידה שהה בפגייה 5 חודשים וכיום הוא סובל משיתוק מוחין קשה, מסתובב עם קסדה לראשו, רמתו הקוגניטיבית נמוכה, והוא זקוק להשגחה צמודה ועזרה בכל פעולות היום יום.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית שלישית, מאת פרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד. לדבריו, "התובע זקוק לכיסא גלגלים מותאם למצבים בהם הליכה עצמאית לא רלבנטית כגון הליכות ארוכות. זקוק למגינים חיצוניים כגון קסדה ומגן סנטר ואברים נוספים כפי שיידרש. מסיבה זו זקוק גם לרכב להסעתו, הנסיעה בתחבורה הציבורית איננה מוגנת די. זקוק למגורים בקומת קרקע או בבניין עם מעלית. זקוק ללימוד במסגרת שיקומית של החינוך המיוחד שתיתן מענה לכל צרכיו ההתפתחותיים. מעבר למסגרת זו זקוק לטיפולי פיזיותרפיה ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת באופן פרטי בתדירות של פעם בשבוע כל טיפול. הוא וההורים זקוקים להערכה ויעוץ פסיכולוגיים לצורך התנהלותם וניהול התנהגותו זקוק להמשך מעקב נוירו-התפתחותי, ואורתופדי. יש צורך בסייעת למשך כל שעות הערות כדי להבטיח כי כל צרכיו ייענו בצורה מיטבית."

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקשת עו"ד ואנונו מבית המשפט לחייב את קופת חולים כללית, ואת בית החולים הדסה הר הצופים, לפצות את הילד והוריו, בסכום המקסימלי שבסמכותו (ולכל הפחות 2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד.  

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובמיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והביטוח הלאומי.

לפרטים נוספים – רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין – 054-3063336

"הם הגיעו שפופים וכאובים, מספרים ביגון על המתנה ארוכה, מייגעת לילד המיוחל. תהליך שהסתיים במקרה מצער במיוחד. ל. וג. הם זוג הורים מדהים, כאלו שמקבלים כל דבר באהבה, גם אם הוא קשה ומורכב. ישבתי איתם לשיחה ארוכה ומקצועית, במהלכה הבנתי כמה ההורים הללו גיבורים וכמה מגיע להם לזכות לגדל ילדים בריאים. סיפורם המאתגר החל לפני 5 שנים, אז התבשרו באושר שהם ממתינים ללידת תאומים. לאחר מספר שנות ציפייה ממושכות, הבשורה חוללה מהפך מלא אושר בחייהם. אך לא קלה היתה הדרך. במהלך התקופה אובחן זיהום אצל האם. זיהום שמאחור יותר הזיק ליילודים. היא ילדה תאומים פגים בשבוע מוקדם מאד, אחד מהם סובל משיתוק מוחין חמור, השני נפטר יומיים לאחר הלידה. הרופא המטפל לא ייחס חשיבות לזיהום שהתגלה, ולא הציע טיפול מתאים. 

"כעת, לאחר 5 שנים של התמודדות עם ילד CP, על כל המשתמע, הם הבינו כי יש בידם לתבוע את הצוות המטפל, ולדרוש פיצויים כחוק. לאחר עבודה שעשיתי, הכוללת פנייה לקבלת חוות דעת ממומחים ובניית תיק תביעה מקצועי, ב"ה אנו עומדים בישורת האחרונה והם צפויים לקבל מיליוני שקלים".

בסיפור זה פותחת עו"ד דקלה ואנונו, אישיות מקצועית, לבבית ומלאת ניסיון, המלווה אותנו מעל גבי העיתון מזה זמן רב. מסתבר שהטורים אותם היא מקדישה לנו, מאפשרים למשפחות רבות לפקוח עיניים ולהבין כי מגיע להם יותר. בעקבות הטורים השונים הגיעו אליה פניות רבות. חלק מהמשפחות כבר זכו בפיצויים משמעותיים, חלקם בתהליכי תביעה מתקדם. בשיחתנו היא מציינת כי חלק מהתובעים ידעו במשך שנים כי מאחורי המקרה שלהם עומדת רשלנות רפואית, אך המתינו להגיע לכתובת נכונה, מקצועית ואמינה. 

את הכתבה הזו היא מקדישה עבור משפחות יקרות המגדלות במסירות את ילדיהן המיוחדים. מי יודע, אולי אתם או מכריכם יכולים לזכות בסכומי כסף רבים, המגיעים להם כחוק…

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', ביטוח לאומי, נזיקין ותאונות דרכים, ואף משמשת כיו"ר וועדת רשלנות רפואית מחוז מרכז לשכת עורכי הדין. במשך למעלה מ 15 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אלו מקרים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים מגיעים אליך? 

"ילדים רבים עם צרכים מיוחדים, זכאים לפיצויים בגין מקרים שונים שמתרחשים". היא מציינת ומביאה מספר דוגמאות מהשטח: "לאור כתבה מיוחדת שפרסמתי בעבר מעל גבי במה זו, הגיע אלי זוג הורים לילד הסובל מ NTD -'ספינה ביפידה'- מום בעמוד השדרה, שלעיתים נוצר בעקבות אי נטילת חומצה פולית במהלך תקופת הפוריות ובתחילת תקופת טרום הלידה. החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב זה. הילד סובל ממאה אחוזי נכות והתביעה הוגשה על מיליוני שקלים.

"הורים אחרים הגיעו אלי בעקבות כך שילדם התגלה כאוטיסט, על רקע גנטי. הגשנו תביעה על רשלנות רפואית, מכיוון שהם לא הופנו על ידי הרופא המטפל לייעוץ גנטי בתקופת הפוריות. הם זכו בסכומים משמעותיים ביותר.

"משפחה אחרת אותה ליוויתי, גידלה ילדה הסובלת מתסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. התסמונת גרמה ללקויות שכליות. לאחר בחינת הנתונים הבנו כי את התסמונת אפשר למנוע בעזרת בדיקות גנטיות, בעיקר כאשר יש רקע של מחלות כאלו במשפחה. גם במקרה זה הם זכו לפיצויים בסכומי עתק.

האם התביעה הרפואית אצל ילד עם צרכים מיוחדים, שונה מילד רגיל?

"במקרים של ילד עם צרכים מיוחדים, הרבה הורים לא יודעים שהם יכולים להגיש תביעות. הם מאמינים ובטוחים כי מדובר בגזרת גורל. גם אני מאמינה כי הכל נקבע מלמעלה, אך קיימים מקרים שונים שאפשר ורצוי להגיש בהם תביעות על רשלנות רפואית. תמיד מומלץ לבחון כל מקרה לגופו.

"ילד עם צרכים מיוחדים זכאי לליווי מול המוסד לביטוח הלאומי לצורך הגשת קצבת נכות, ומול הביטוח הסיעודי, ואני מלווה את המשפחה בכל ההיבטים. 

"יש לציין כי בתביעה בתיק של ילד מיוחד, יהיה קיים סעיף רלוונטי המגלם השגחה צמודה, כולל עזרה צמודה, התאמת דיור, כאב וסבל ועזרים מיוחדים. 

"כמו כן, בילד עם צרכים מיוחדים התביעה נעשית במעטפת שונה ממקרים של ילד רגיל. יש צורך ביותר חוות דעת ממומחים שונים, ויש להגיש את התביעה רק בבית המשפט המחוזי, מכיוון שהתביעה עומדת על מיליוני שקלים. אנו מספקים פתרונות מעולים לכל הדרישות"

עד איזה גיל ניתן להגיש תביעה?

"אם המצב קשור ללידה, ניתן לתבוע עד גיל 25, כאשר האבחנה נוגעת לתקופת טרום הלידה, ניתן לתבוע רק עד גיל 7. לא תמיד אפשר לאבחן לבד את הגורמים למצב, לכן תמיד מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי, וכמה שיותר מוקדם.

"כצעד ראשון מומלץ להרים טלפון ולהתייעץ. כבר בשיחה נוכל לעמוד על פרטי העניין, לבחון היתכנות של תביעה ולהתוות דרך". 

"לפעמים תביעה שהגיעה לקו הגמר בהצלחה היא כמו גאולה. הדרך אליה מאתגרת ומורכבת לפעמים, אבל הפיצוי שמתקבל הוא האור בקצה המנהרה". במשפטים אלה פותחת עו"ד דקלה ואנונו את שיחתנו, מספרת על התהליכים מזווית מקצועית מאירה במיוחד. 

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 16 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים. 

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

והוצאתי

בראשית התהליך יש להוציא את כל המסמכים הרלוונטיים, להשיג את כל הפרטים המתעדים ולצאת עמם לדרך.

"תביעה שהייתי מעורבת לאחרונה, עסקה בתינוק שנולד עם מחלה גנטית בשם תסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. המחלה מביאה ללקויות שכליות". מציינת עו"ד ואנונו. "מסתבר שבמשפחה יש היסטוריה של המחלה ובדיקות גנטיות עוד לפני ההמתנה ללידה היו עשויות למנוע את המחלה. 

"תיק אחר היה של אישה, עורכת דין בעצמה, שהגיעה ללידה עם נתונים בעיתיים שהצריכו מתן חמצן ואנטיביוטיקה לתינוק עם הלידה, אך הצוות הרפואי לא עשה זאת ובפעוט סובל מסי פי- שיתוק מוחין. במקרה אחר לא אבחנו אצל האם SMV במועד, מה שגרם לכך שהתינוק סובל מפיגור שכלי. 

"בשלושת המקרים הללו עמלתי להשיג את כל המסמכים המתעדים את הרשלנות הרפואית ועימם פניתי לתהליך". 

והצלתי

תהליך התביעה כרוך בהצלת פרטים, בהגעה לחקר האמת ובבירור יסודי ומקצועי. לא כל טרגדיה מאפשרת פתיחת תיק תביעה על רשלנות רפואית. אין ספק שמדובר בעבודה מורכבת וקשה מאד להוכיח את הרשלנות. אבל כאשר מצליחים בכך, זו הצלה של ממש עבור המשפחה.

"לאחרונה עסקתי בתיק של ילד קטן שחלה בהידרוצפלוס- גידול שפיר במוח. הצוות הרפואי לא אבחן את הגידול ולמרבה הצער הוא התעוור. עמלתי להציל כל פרט שתיעד את המקרה והמשפחה זכתה בפיצוי של כמה מאות אלפי שקלים.

"אישה אחרת אובחנה כחולה בסרטן. הצוות הרפואי ניתח אותה והסיר את הגוש, אך לא שלח אותה לבדיקת סיטי על כל הגוף. לאחר זמן התברר שהיו גרורות בגופה והיה צורך במתן טיפול נוסף. כיום מצבה קשה, ותהליך התביעה בעיצומו".

וגאלתי

 כל תהליך שהגיע לידי גמר הוא הצלה של ממש למשפחה. היא מקבלת פיצוי משמעותי שמסייע לה בטיפול הנדרש באדם שחלה.  

"לפני תקופה פנתה אלי משפחה של אדם בן 50 שהיה פעיל ועסק בתחום הספורט. יום אחד, כשהתקשר לאשתו, היא שמה לב שהוא מגמגם והבינה שמשהו עובר עליו. היא הזמינה מד"א ותיארה את המקרה. הצוות הרפואי הגיע רק לאחר זמן רב וגם בבית החולים התמהמה מאד. רק לאחר 3 שעות מאז הקריאה הם החלו לבדוק אותו ולטפל בו. המשפחה שהבינה שמצבו רק הולך ומידרדר העבירה אותו לבית חולים אחר, שם אובחן עם אירוע מוחי ונותר סיעודי לכל חייו. טיפול תוך ורידי היה עשוי למנוע את ההידרדרות הקשה. הפיצוי שהם קיבלו יאפשר להם להעניק לו טיפול מקסימלי, בהתאם לכל הפרמטרים הנלקחים בחשבון. 

ולקחתי

לאחר שתהליך התביעה מסתיים בהצלחה, הכסף מוסיף לאיכות החיים של החולה ובמקרים אחרים- עובר למשפחתו, אם הוא כבר נפטר בעקבות המחלה.

"לאחרונה טיפלתי בתיק של ילד שהגיע לרופא הילדים עם נגעים על העור, חום גבוה ומצב אפאטי לחלוטין. הרופא לא הפנה אותו למיון ומסתבר שהוא חלה בחיידק הטורף ונפטר. המשפחה זכתה בפיצוי של כמה מאות אלפי שקלים.

"נכון, המחלה והצער מלווים את המשפחה לכל אורך הדרך. הקושי הוא עצום וגם הנכות, אבל לפעמים כדאי לבדוק- אולי מגיע לכם פיצוי על כך? הדרך לכך עוברת בעו"ד מקצועי שמבין בתחומים אלה והינו בעל רזומה עשיר בנושא.

"הרשו לי לאחל לכולכם בריאות שלמה וחג פסח כשר ושמח!" 

תביעת נגד 'שערי צדק': יולדת בריאה שעברה לידה תקינה הפכה לשבר כלי, בשל רשלנות קשה של הצוות הרפואי

צעירה חרדית כבת שלושים, שהגיעה לבית החולים 'שערי צדק' בירושלים בעיצומה של לידה תקינה, הפכה לנכה לכל חייה, בשל רשלנות חמורה של הצוות הרפואי, כך נטען בתביעה שאותה הגישה לאחרונה עו"ד דיקלה ואנונו, נגד בית החולים.

על פי התביעה, לפני כחמש שנים, הגיעה האישה אל 'שערי צדק' בעיצומה של לידתה השלישית, לאחר היריון תקין ומלא (בדומה ללידות קודמות). 

בחלוף 25 דקות מעת הגעתה, ילדה האישה תינוק בריא. אך על פי הנטען, בחדר הלידה לא חיכה לה צוות מיומן, אלא מיילדת מתלמדת בלבד, שפעולותיה במקום לא תועדו, וככל הנראה לא סייעו כלל ליולדת במהלך לידתה. 

וכך, על פי התביעה, עם פרוץ התינוק לאוויר העולם, חשה היולדת כאב עז, ומיד לאחר מכן, החלה סובלת מדימום מסיבי, שהתברר כנובע מקרע משמעותי בדרגה 3-4, באיזור הפרינאום ופי הטבעת.   

היולדת הובהלה מחדר הלידה לחדר הניתוח, על מנת לאחות את הקרע החמור, אך על פי הנטען, במקום שינתח אותה מומחה לפרוקטולוגיה, כפי שמומלץ לנהוג במקרים שכאלה, ניתחה אותה רופאה גניקולוגית, שכלל לא עברה הסמכה לכירורגיה, כשבניתוח עצמו נוטלים חלק פעוט מנתחים נוספים, שגם להם אין שום ידע בפרוקטולוגיה. 

לדברי עו"ד ואנונו, עקב ההתרשלות ביילוד האישה, וכתוצאה מהניתוח הרשלני שבוצע בה, נגרמה לה נכות משמעותית וצמיתה בשרירי פי הטבעת, בדרגה 3c, הדרגה החמורה ביותר כמעט.

מאז הניתוח החלה התובעת לסבול מבריחת שתן, בעיות גזים ושליטה על סוגרים, וכן מכאבים קשים ופגיעה ביכולת לקיים יחסים אינטימיים. כתוצאה ממצבה הגופני הירוד, כך נטען, פיתחה האישה קשיים חמורים בתפקוד היומיומי, שאליהם נוספה פגיעה נפשית קשה. 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת נאלצת לברר, בכל פעם לפני  שהיא יוצאת מביתה, היכן ממוקמים השירותים קרובים. היא נמצאת בסבבים תכופים של התנקות, נמנעת מללכת לקניות, לא מלווה את ילדיה לגני משחקים, ונמנעת מלהגיע  לאירועים משפחתיים או חברתיים. 

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר אברהם ניסנקורן, מומחה לרפואת נשים ומיילדות.

לדברי ד"ר ניסנקורן "את הלידה קיבלה מיילדת לא מוסמכת, כלומר ללא ניסיון. לא ניתן לשלול את האפשרות שהיולדת ילדה בזמן שלא הייתה מיילדת מוסמכת בסביבתה כלל. היולדת התקבלה עקב ירידת מים, צירים, פתיחה גמורה, צוואר מחוק 100 אחוז, כלומר בלידה פעילה ולכן חייב להיות צוות מוכן לקבלת הלידה. בצוות זה חייבת להיות מיילדת או מיילד עם ידע וניסיון. בשום מקרה לא יכולה לקבל את הלידה מיילדת מתלמדת ולא מוסמכת, ללא יידע וניסיון".

ד"ר ניסנקורן מדגיש בחוות דעתו כי "כל מיילדת מוסמכת מכירה את הליך הלידה הרגילה, הכולל הליכי ההגנה על הפרינאום והרקטום".

לדבריו, "כדי להגן על הפרינאום, הליך הלידה חייב להיות מבוקר ותוך הדרכת היולדת על ידי המיילדת, ללחוץ או להפסיק עד כמה שאפשר, תוך כדי הגנה על הפרינאום ביד אחת וכוון הראש של היילוד עם יד שנייה, כדי למנוע 'התפרצות' הראש מתעלת הלידה וזאת במסגרת פעולת למניעת אפשרות לקרע".

עוד נאמר בחוות הדעת כי "תיאור הלידה פשטני ומקוצר ביותר. אין אפילו ניסיון לתאר הגנה על הפרינאום, כי לא היה. אין גם רישום על היות מיילדת מנוסה ליד המיילדת הלא מוסמכת. מקרה זה הנו תוצאה של התנהלות בלתי תקינה של המיילדת או המיילד עקב רשלנות או חוסר יידע או חוסר ניסיון".

לדברי ד"ר ניסנקורן, מדובר בלידה ספונטנית רגילה, ולא היה שום גורם סיכון להתרחשות קרע בשרירי פי הטבעת, סיכון כגון משקל חריג של היילוד, לידה ראשונה, לידה ממושכת, לידה באמצעות מכשירים, צורך בחילוץ היילוד מתעלת הנרתיק, ביצוע חתך חיץ בין הנקבים או קרע מלידה קודמת.

"כלומר, כל הסיבות שיכולות להעלות סיכון יתר לקרע בפרינאום לא היו קיימת במקרה, ומה שנותר הוא רק מיומנות המעורבים בלידה ואי ביצוע פעולת הגנה דרושה" דברי המומחה.

ד"ר ניסנקורן קובע חד משמעית, שבמקרה של היווצרות קרע שכזה בבית החולים, הגורם לכך נעוץ אך ורק בתפקודו של הצוות הרפואי. "קרע בדרגות 3 ו-4 אם מתרחש במסגרת בית החולים הוא תמיד יאטרוגני! (לא באשמת האישה). בית חולים הוא מרכז רפואי שלישוני, מצופה שהלידה תתרחש במסגרת רפואית שבה אמורה להיות השגחה וטיפול על ידי מיטב הרופאים. ההשגחה וניהול הלידה חייב להיות תחת פיקוח של צוות רפואי מיומן ועם ניסיון. גם אם צוות המטפל הישיר אינו בעל ניסיון מספק, תמיד חייב להיות מדריך 'משגיח' בכיר יותר בעל ידע וניסיון" דברי ד"ר ניסנקורן.

על פי חוות הדעת, גם לאחר שהתגלה הקרע החמור, היולדת לא זכתה לטיפול מקצועי וטוב שהייתה אמורה לקבל, לתיקון הפגיעה בשרירי פי הטבעת.

 לדברי ד"ר ניסנקורן, "רק איש מקצוע, מנתח מיומן עם ניסיון, כגון פרוקטולוג, שזה חלק קבוע מעבודתו, אמור לבצע תיקון של קרע כזה ותפירת הקרע בצורה מקצועית שמונעת סיכונים עתידיים של תיקון גרוע".

לא רק זאת. המומחה קובע עוד, שעל פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, הניתוח לא רק שלא בוצע על ידי פרוקטולוג מומחה, אלא שנערך בעיקרו מידי רופאת נשים שאין לה שום הסמכה ככירורגית. לדבריו, אמנם מספר תפרים ראשוניים נעשו על ידי כירורג מומחה, ששמו אף צוין בין יתר החתומים על מסמכי הניתוח, אך את יתר התפירה, ביצעה אותה רופאת נשים, שמצוינת כמנתחת ראשית בדו"ח סיכום הניתוח, כשתחת שמה חתומים שלושה כירורגים מבית החולים.

לדברי ד"ר ניסנקורן, בדו"ח הניתוח מצוינים מספר תיאורים ודיווחים שנרשמו בדיעבד, ובהם נתונים של שעות בלתי אפשריות. לדברי עו"ד ואנונו, הדבר עלול ללמד, כי השינויים נעשו בדיעבד, על מנת לשפץ את הדו"ח.

לסיכום חוות דעתו קובע ד"ר ניסנקורן כי "לא היו במקרה נדון שום סיכונים חריגים להוציא צוות מיילד וצוות מנתח, שלא ביצעו עבודתם נאמנה". 

התוצאה, לפי חוות הדעת, "פגיעה תפקודית קשה ובלתי הפיכה ביולדת, הכוללת בריחה לא רצונית של גזים וצואה עם השלכות נפשיות והשפעה על צורת הלידה העתידית". 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת תיאלץ מעת ללדת באמצעות ניתוח קיסרי בלבד. "היות ומדובר באישה חרדית שהתכוונה להביא ילדים רבים לעולם, מדובר בגזרת גורל קשה במיוחד" טוענת עו"ד ואנונו. לדבריה, כבר בזמן הגשת התביעה היולדת הייתה בהיריון רביעי וסבלה מאוד מנכותה. "כל שגרת חייה של התובעת השתבשה. היא סובלת מחוסר ביטחון, אובססיה למצבה, דיכאון ולא יוצאת כמעט מהבית. היא מרבה לבכות ומאוד עצבנית".

בכתב ההגנה, שהגיש באחרונה בית החולים, נטען, כי הצוותים הרפואיים שטיפלו ביולדת הפעילו שיקול דעת סביר וביצעו החלטות סבירות, והטענות שמופנות אליהם כיום, הינן טענות שבחכמה לאחר מעשה, אם בכלל, שאין להן כל בסיס בפרקטיקה של הרפואה. 

לפי כתב ההגנה, במקרה של לידה חטופה, כפי שחוותה היולדת, על רקע של כוח מתפרץ של צירים, שהוא חריג, אין קשר למיומנות הצוות המיילד.

על פי כתב ההגנה, הכירורגים המעורבים בניתוח התובעת היו מיומנים מספיק לתפירת הקרע ולא היה שום צורך או דרישה לשיוך מקצועי מסוים.

במסגרת התביעה, אותה הגישה עו"ד ואנונו בשם האישה, היא מבקשת מבית המשפט שיורה למרכז הרפואי "שערי צדק" לפצות את מרשתה בסכום המרבי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית. 

 התביעה נדונה בימים אלו בבית משפט השלום בירושלים

התרשלו במעקב וטיפול של יולדת חרדית עם תאומים תאום אחד סובל משיתוק מוחי והתינוק השני נפטר ונתבעים למעלה מ- 2.5 מיליון ₪. פיצוי שיכול להגיע ל- 14,000,000 ₪.

קופ"ח כללית ובית חולים הדסה לא מילאו את חובתם כנדרש כנגד התובעת. משרדה של עו"ד דיקלה ואנונו הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה לתשלום סכום עתק כפיצוי על התרשלות קשה שלמרבה הצער יכולה היתה להימנע.

ר' אישה יהודיה חרדית מירושלים הגישה תביעה באמצעות עו"ד דיקלה ואנונו כנגד שירותי בריאות כללית וכנגד בית חולים הדסה על רשלנות במהלך ההיריון והלידה. שהובילו בסופו של דבר ללידת תאומים פגים בשבוע +26 כשילד אחד סובל משיתוק מוחין והילד השני נפטר.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז ת.א 19695-02-23 כתב התביעה נתמך באמצעות חוות דעת של שלושה מומחים בכירים בתחומם: ד"ר מריוס ברגר, מומחה בגניקולוגיה, ד"ר דוד קוהלת מומחה בנאונטולוגיה, ופרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגית ילדים.

על פי העולה מכתב התביעה ומחוות הדעת, התובעת בחורה צעירה מירושלים בת 23 נשואה +1 היתה בהיריון תאומים, מעקב ההיריון התנהל בקופת חולים כללית.

במהלך ההיריון התובעת הגיעה למעקב היריון אצל רופאת הנשים, בוצעה בדיקת שתן שהעידה על ערכים גבוהים של זיהום אצל התובעת, יחד עם זאת, לא ניתנה כל התייחסות לתוצאות הבדיקות, ולזיהום, וכך למעשה הזיהום לא טופל, לא ניתנה אנטיביוטיקה, לא בוצעו תרביות לבדוק את הזיהום, בנוסף, מאחר ומדובר בהיריון של תאומים היה צריך להיות מעקב צמוד אחר התובעת במסגרת היריון בסיכון גבוה, שגם לא בוצע. וכך בשל הרשלנות הרפואית החמורה למעשה הזיהום גרם לפקיעת מים אצל התובעת ולפגות בשבוע +26.

אם לא דיי בכך, גם כשהגיעה התובעת לבית חולים הדסה ללידה גם שם לא טופלה כנדרש, בבית החולים הדסה לא היתה כל התייחסות לזיהום ממנו סבלה התובעת, לנוכח הזיהום שהיה קיים הצוות הרפואי היו מיד צריכים לבדוק את הזיהום באמצעות תרביות, לתת אנטיביוטיקה מתאימה, היו צריכים לתת מגנזיום להגן על המוח, הצוות הרפואי אף התרשל גם לאחר הלידה הילודים לא טופלו כנדרש בפגיה.

כתוצאה מהרשלנות הרפואית הקשה ילד אחד סובל משיתוק מוחין קשה והילד השני נפטר בבית החולים יומים לאחר הלידה.

טענת התביעה הינה שאילמלא הרשלנות הקשה של הצוות הרפואי בקופ"ח כללית ובבית חולים הדסה התאומים יכלו להיוולד בריאים.

התביעה כאמור הוגשה לבית המשפט המחוזי בדרישה של למעלה מ- 2.5 מיליון ₪.

יצוין, כי בפסקי דין דומים של נזקי פגות תובעים קיבלו פיצוי של כ- 14,000,000 ₪.

עו"ד דיקלה ואנונו אם נולד ילד שסובל משיתוק מוחין מה את ממליצה לעשות?

"אומנם בשל פגות יכול להיגרם שיתוק מוחין, אך לא רק בפגות

ישנם הרבה מקרים נוספים בהם ילדים נולדו כשהם לא פגים ובמהלך הלידה היתה מצוקה, האטות של המוניטור, לא הגיע חמצן למוחו של היילוד, והטענה שהצוות הרפואי היה צריך לבצע ניתוח קיסרי דחוף במקום לידה רגילה, ובסופו של דבר החוסר חמצן גורם לשיתוק מוחי אצל היילוד.

אני ממליצה לכל מי שנגרם לבנו שיתוק מוחין בעקבות לידה להתייעץ עם עו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית".

עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת מזה למעלה מ16 שנה בתיקי 'רשלנות רפואית', גם כאלה המוגדרים כמסובכים ומורכבים. במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים ובתיקים מורכבים . לאחר שנים שבהן ייצגה עו"ד ואנונו נתבעים את הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, מזה מספר שנים מייצגת את התובעים, המטופלים ומרגישה תחושה של שליחות ב"ה. עובדה זו מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב הראשוני היא מסוגלת לצפות את המהלכים ולהיערך אליהם, ולסייע ללקוחותיה לקבל את הפיצוי המירבי.

כל חודשי ההמתנה ללידה של צביקי עברו בקלות. הכל היה נראה תקין. ברגע אחד מר ונמהר התהפך הכל. היילוד נכנס למצוקה, הבדיקות הצביעו על ירידה בערכים, אך הצוות הרפואי לא מיהר לשלוח את האם לניתוח קיסרי ולא פעל כנדרש ועל כן עברו דקות יקרות מידי בהן לא חדר חמצן למוחו של התינוק. למרבה הצער צביקי סובל כיום מ-CP שיתוק מוחין וממאה אחוזי נכות.

מקרה זה הוא אחד מיני רבים, המגיעים אל משרדה של עו"ד דקלה ואנונו, בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 16 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים.

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

"אכן, ישנם דברים שנגזרו משמים ועלינו לקבל אותם ולחיות עמם". מציינת עו"ד ואנונו. "אך ישנן מוגבלויות שהיה ניתן למנוע והן נגרמו כתוצאה מרשלנות של הצוות המטפל. ויותר מכך, גם אם התרחשו מקרים אלו, מכורח המציאות חשוב ביותר להגיש תביעה ולזכות לפיצוי הולם שיכול להסתכל במיליוני שקלים.

"אין ספק שגידול ילד נכה ומוגבל כרוך בעלויות גדולות ובמשאבים רבים נוספים. לפעמים הפיצוי הכספי עשוי לעזור לאותם ילדים ולמשפחה כולה. ברוב המקרים, ילדים אלו מקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי, אבל הסכום החודשי איננו מספיק למכלול הצרכים: לשמירה ולהשגחה צמודה, לניוד, להתאמת הבית לכיסא גלגלים, לעזרים ועוד. לעיתים ההורים מאבדים את יכולת ההשתכרות ונאלצים לטפל בילד שעות רבות ביום. כל אלו מסתכמים בהוצאות כבדות במיוחד, העשויות להגיע למיליוני שקלים במצטבר".

לאלו מקרים נחשפת, בהם רשלנות רפואית הביאה למוגבלות פיזית, קוגניטיבית או התפתחותית? 

"ישנם אינספור תיקים בהם סובל הילד ממוגבלות מסוימת בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי שהיה בשטח במהלך הלידה או לפניה. להלן מספר דוגמאות:

• CP– שיתוק מוחין: לפני תקופה ניתן פסק דין על פיצוי על סך 15 מיליון ש"ח עבור זוג הורים חרדיים שביצעו טיפולי פוריות וילדו תאומים פגים שסבלו מCP . הם טענו כי לפני הטיפולים לא נמסר להם מהצוות המטפל על סיכונים לפגות בלידה של יותר מתינוק אחד.
• תסמונת האיקס השביר- מוטציה גנטית הגורמת לחוסר בחלבון חיוני להתפתחותו התקינה של המוח. מה שגורם ללקויות שכליות. את התסמונת אפשר למנוע בעזרת בדיקות גנטיות, בעיקר כאשר יש רקע של מחלות כאלו במשפחה.
• מחלת דושן- מחלה גנטית של ניוון שרירים. אם קיים רקע גנטי הצוות המטפל חייב להורות על ייעוץ גנטי. מחלת דושן- מחלה גנטית שכיחה וחמורה ביותר של ניוון השרירים, המאופיינת בהרס של תאי שריר.
• אוטיזם- גם כאן, כאשר יש רקע משפחתי חובה לערוך יעוץ גנטי. אני מטפלת בתיק של משפחה שהיו לה 2 ילדים עם אוטיזם ואף גורם רפואי לא הפנה אותה לייעוץ גנטי, למרבה הצער נולד להם ילד שלישי עם אוטיזם קשה.
• NTD -'ספינה ביפידה'- מום בעמוד השדרה. לעיתים נוצר מום זה בעקבות אי נטילת חומצה פולית במהלך תקופת הפוריות ובתחילת תקופת טרום הלידה. החומצה הפולית אחראית על יצירת השלד, ולכן אם ישנו חסר, התינוק עלול חלילה להגיע למצב זה
• מומים לבביים. לאחרונה נמצא קשר הדוק בין אי נטילת חומצה פולית למומים לבביים. יש לציין שהחומצה הפולית הינה כדור פשוט וזול, ובעל חשיבות מכרעת על התפתחות התינוק. לפי ההמלצה הרפואית מומלץ ליטול את הכדור לכל אורך שנות הילודה. בכל ביקור אצל רופא נשים לצד רופא משפחה, עליו לעדכן את האישה בנחיצותו. ההוראה על נטילת חומצה פולית קיימת בספרות הרפואית מזה שנים, אולם התביעות בתחום זה יצאו לפועל רק בשנים האחרונות.

לסיום, מהו הטיפ ההכרחי שעלינו לדעת?

מכיוון שמדובר בתיקים העשויים להתגבש למיליוני שקלים, אני ממליצה לפנות בכל מקרה לייעוץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. מקסימום תתקבל התשובה שאין עילה לתביעה. במידה ואכן יש 'קייס', תוכלו לזכות בפיצויים גבוהים במיוחד.

חשוב לדעת כי ברשלנות רפואית יש חוק התיישנות, בחלק מהמקרים עד 7 שנים ובחלק אחר עד 25 שנים. לכן יש למהר ולפנות להתייעצות על מנת שלא להפסיד את חלון הזמן החיוני.

ר. היתה בת 32 כשהלכה ללדת את בנה השביעי. במהלך הלידה משהו השתבש. נוצר קרע משמעותי, שגרם לה לדימום פנימי משמעותי. למרבה הצער היא לא שרדה את הלידה. תינוקה נותר יתום, כמו יתר אחיו.

קרע שנוצר בעקבות לידה איינו דבר נדיר, אך במצבים מסוימים עלול להוות סכנה לחיי האם או התינוק, ואף להביא למוות. פעמים רבות הקרע מתרחש בעקבות רשלנות רפואית של הצוות המטפל. עו"ד קלה ואנונו היתה עדה לאינספור מקרים מעין אלו, והיא מסבירה על כל הנזקים האפשריים שמתרחשים אצל היולדת בעקבות לידה טראומתית.

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', הסכמי מכר דירות, צוואות, נזיקין ותאונות דרכים. במשך 18 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים.

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אילו נזקים עלולים להתרחש אצל היולדת במהלך לידה טראומתית או לאחריה?

"יש מספר נזקים עיקריים שיכולים להתרחש בלידה. הראשון שבהם הוא קרע בלידה. הופעת קרע בלידה עלולה להעיד על התנהלות לקויה מצד הצוות המטפל.

"קרע ברחם או במקומות אחרים בגוף האישה עלול להופיע במהלך ניתוח חירום או לידה שהסתבכה. יש פעמים שהקרע מוביל לניתוח קיסרי בהול והוא עשוי לגרום לנזק מוחי ליילוד ולדימום משמעותי לאם. ישנן דרגות חומרה שונות של קרעים, ויש כאלו שמסבים נזקים בלתי הפיכים ליולדת, כמו קושי בתפקוד יומיומי, שליטה על הסוגרים וכו'. במקרים חמורים במיוחד לא יהיה מנוס מכריתת רחם ח"ו.

מלבד זאת, קרע משמעותי עלול לגרום ללידות הבאות להתבצע אך ורק בניתוח קיסרי, מה שמשפיע על כמות הלידות הבאות. לעיתים נוצרים נזקים בעקבות טיפול לא נכון בקרע, כמו: תפירה רשלנית, תפירה על ידי גורם בלתי מיומן ועוד.

"נזק נוסף הוא דימום פנימי שלא אובחן בזמן, שעשוי לגרום לנזקים קשים ואף למוות של היולדת ל"ע.

"כמו כן, ראינו מקרים רבים של רשלנות רפואית במתן אפידורל. כאשר זריקת האפידורל והמעקב אחר היולדת בהמשך לא מבוצע כראוי, הן היולדת והן התינוק עלולים למצוא את עצמם בסיכון לפגיעה. תפקידה של הרדמה אפידוראלית היא לחסום את העצבים בנקודת ההזרקה בעמוד השדרה התחתון. אם ההליך נעשה בצורה שגויה, הוא עלול לגרום לנזקים קשים.

"ישנם מספר גורמים המביאים לפגיעות אפידורליות בעקבות טעויות רפואיות, הנה חלק מהן: נתינת תרופות שהיולדת אלרגית אליהן, מינון לא נכון של תרופות, הזרקת אפידורל לאישה המשתמשת במדללי דם או עם ספירת טסיות דם נמוכות ועוד.

"פגיעות אפשריות של אפידורל שניתן בצורה שגויה הן: ירידה בלחץ הדם, נזק עצבי, שיתוק, פרכוסים, כאבי ראש, דום לב ועוד.

"נזק נוסף שיכול להתרחש אצל האם הוא הידבקויות שנגרמות כתוצאה מניתוח קיסרי". מסכמת עו"ד ואנונו.

מה ניתן לעשות במצב בו נגרם נזק ליולדת בעקבות לידה טראומתית וההורים רוצים לתבוע את הצוות הרפואי?

"חשוב לשמור על כל חומר רפואי ממהלך טרום הלידה, הלידה ואחריה ולפנות לעו"ד המתמצא בנושא תביעות רפואיות. בדרך כלל גם כאשר הלקוח מגיע אלי בלי מסמכים רפואיים רלוונטיים, אני מוציאה אותם מהמוסדות הרפואיים בהם טופל.

"כאשר מגיעים אלי אני בוחנת את הרשומות הרפואיות ואת ההחלטות שהתקבלו על ידי הרופאים ואנשי הצוות הנלווים מהרגע בו אושפזה האישה ועד לאחר הלידה.

"יש לדעת שתביעות רשלנות רפואית בגין נזקים ליולדת, המתקבלות בבית המשפט, יכולות להוביל לפסיקת סכומים משמעותיים. בתביעה נלקחים בחשבון כל הפרמטרים: הנזקים הגופניים והנפשיים וההשפעה של הנזק לטווח הארוך. אני אישית ליוויתי תיק של אישה שנאלצו לכרות את רחמה בעקבות קרע ברחם. הפיצוי שקיבלה משקף את כל המכלול, כולל הידיעה שלא תוכל להביא ילדים לעולם.

"לסיום, חשוב לי לתת טיפ נחוץ שקשור יותר לנזק שעלול להיגרם לתינוק. חומצה פולית היא תוסף זול אך אפקטיבי מאד במניעת מומים ביילוד. חשוב ליטול אותה מספר חודשים לפני שמתבשרים על הצטרפות תינוק חדש למשפחה, והיא יעילה עד לשבוע השישי. במידה והרופא לא הורה לאישה בגיל פוריות ליטול חומצה פולית ונולד תינוק עם מום, ניתן לתבוע אותו על רשלנות".

ביום בהיר או מעונן השמים נופלים עליהם. החיים הרגילים והמוכרים הופכים למערבולת מאיימת. אתגרים ומורכבויות, ריצות וטיפולים הם חלק מהשגרה, לצד התייעצויות, אבחונים ונזקים לכל החיים. אנשים רבים מוצאים את עצמם בפתע פתאום חובקים תינוק פגוע או ניזוקים באופן קשה, בעקבות מחלה או טיפול כושל. את המציאות אי אפשר לשנות, אבל אפשר לקבל כלים ועזרים לחיות איתה בשלום.

מידי יום מגיעים אל עו"ד דקלה ואנונו פניות של משפחות רבות שילדו ילד נכה או חוו מאורע רפואי קשה. הם מבקשים לבחון האם מאחורי המצב מסתתרת רשלנות רפואית והאם ניתן לקבל פיצוי מסוים מהגורמים הרלוונטיים על מנת לקבל לפחות תנאים וכלים שיאפשרו לצלוח את הנכות והאתגר. בשיחה עימה היא מתארת מקרים שונים, מספרת על חידושים מפתיעים, מעניקה תובנות ומציידת בטיפים נחוצים.

עו"ד דקלה ואנונו הינה בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בתיקי 'רשלנות רפואית', נזיקין ותאונות דרכים. במשך למעלה מ 18 שנות ניסיון היא רכשה רזומה עשיר בכל נושא הרשלנות הרפואית, גם במקרים המוגדרים כמסובכים ומורכבים.

במסגרת עיסוקה, מטפלת עו"ד ואנונו במגוון רחב של בעיות מתחומי הרפואה השונים. במשך השנים היא ייצגה את הצד הנתבע, הרופאים, בתי החולים, קופות החולים, והמרפאות הפרטיות, ובהמשך עברה לייצג את הצד התובע – המטופלים. ההיכרות שלה עם שני הצדדים מעניקה לה כיום יתרון רב בייצוג הצד התובע, משום שכבר בשלב שמיעת הטענות של התובע היא יכולה לצפות את הטענות שיטען הצד שכנגד ולהיערך אליהן.

אלו מקרים מגיעים אליך בעקבות רשלנות רפואית?

"באופן כללי אני מטפלת בכל מקרה נוגע לרשלנות רפואית. הנה כמה מקרים בהם טיפלתי במהלך החודשים האחרונים:

"פנתה אלי אישה שילדה תאומים, שניהם סבלו ממחסור בחמצן בעת הלידה ועל כן סובלים משיתוק מוחין- CP בחינת הממצאים בתיק העלתה כי העובדה שהצוות הרפואי התמהמה בלידה, גרמה לנזק המצער. אנו כעת בעיצומו של תהליך התביעה.

במקרה נוסף, הגיעה אלי משפחה עם מחלה גנטית בשם 'דושן'- מחלת שריירם קשה, של הילד. מסתבר שהיתה היסטוריה משפחתית, אך הצוות הרפואי לא הפנה את ההורים לייעוץ ולבדיקות גנטיות. כך גם אני נתקלת במחלות גנטיות שונות כמו תסמונת האיקס השביר ואוטיזם. כאמור, לא אחת זה קורה בעקבות איחור באבחון ואי הפנייה לייעוץ גנטי.

משפחה אחרת הגיעה אלי לאחר שבנה נפטר כתוצאה הרשלנות רפואית של צוות בית החולים. הבחור בן ה22, בריא באופן כללי, הגיע לאחר שחש קשיי נשימה משמעותיים. הצוות הרפואי הותיר אותו ללא טיפול ולמחרת הוא נפטר.

אישה נוספת פנתה עם קרעים בעקבות רשלנות של הצוות בלידה, ואילו אדם נוסף הגיע עם תלונה על איחור באבחון מחלת התוספתן- אפנדיציט, מה שגרם לכך הוא התפוצץ והביא להידבקויות ולכאבים עזים לאורך זמן.

לקוח נוסף בן 20 סיפר על שבר שלא אובחן בזמן וגרם לנכות קבועה. מסתבר שלאחר נפילה הוא ביצע צילום בידו, אך הצוות לא אבחן שבר ושלח אותו הביתה ללא גיבוס או קיבוע. במשך 8 חודשים הוא התלונן על כאבים קשים ורק לאחר כל התקופה הוא הופנה לצילום חוזר. הערכת המצב הצביעה על כך שהשבר לא אובחן בזמן ולכן הוא נותר ללא תפקוד ביד.

מקרים נוספים בהם אני מעורבת הם מחלות סרטניות שלא אובחנו בזמן, מה שדרדר את המצב וגרם לסיכויי החלמה נמוכים יותר.

מה התחדש בגזרה המשפטית- רפואית?

"עד לאחרונה היה ידוע כי אי נטילת חומצה פולית לאישה בתקופת הילודה, עלולה לגרום למחלת ספינה ביספידה- מום בעמוד השדרה. לאחרונה ציינו מומחים כי הימנעות מנטילת החומצה הפולית עשויה לגרום למומים לביים מולדים. ואכן, אני מטפלת במספר תיקים כאלו, בהם הצוות הרפואי לא הורה לאישה ליטול את החומצה הפולית ובעקבות כך נולד תינוק עם מום לבבי. אם חלילה התגלה מום בתינוק, מומלץ לפנות לבירור העניין, כי הוכחת רשלנות רפואית טומנת בחובה פיצוי כספי משמעותי"

לסיום, נשמח לקבל טיפים רלוונטיים…

"בכל מחלה של ספינה ביספידה, מום לבבי, שיתוק מוחין או מחלות גנטיות שונות, חשוב לפנות לעו"ד המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את נסיבות המקרה.

"חשוב לפנות מוקדם ככל הניתן, מכיוון שבחוק חלים כללי התיישנות למיניהם ולפעמםי מאוחר מידי לטפל בעניין המשפטי.

"לסיום, שימו לב שפתיחת תיק תביעות לא חייב להיות כרוך בעלויות כבדות. תמיד ניתן לבנות תביעה בצורה שלא יהיה צורך לשלם סכום נכבד על פתיחת התיק. ניתן לצאת לדרך גם עם הוצאות מינימליות.